אירועים אלימים ליוו את עצרת המחאה שנערכה (15.7.11) בכיכר א-נח'יל מול בית העירייה בעמאן. עצרת המחאה אורגנה על-ידי האחים המוסלמים, אשר מולם התייצבה קבוצה הדוגלת ב"נאמנות ללא גבולות". כוחות הביטחון שניסו להפריד בין הניצים מצאו עצמם לכודים בתווך מבלי יכולת להשיב מלחמה, משום שהגיעו ללא נשק חם וללא אמצעי פיזור משמעותיים. בסיום העצרת הובהלו 31 מאנשי הביטחון לבתי החולים בעמאן.
העיתונאים המסקרים דרך קבע את אירועי יום שישי, התבקשו הפעם להצטייד באפודים זוהרים, להבדילם מהמפגינים המתעמתים בינם לבין עצמם. האפודים לא הצילו את העיתונאים ועשרה מהם נזקקו לטיפול רפואי.
מבית החולים נמסר ששני פצועים הגיעו עם סימני דקירות בגופם. השאר עם חבלות קלות עד שברי-עצמות.
בעצרת המחאה השתתף הדוקטור מחמד אבו פארס, אשר פרסם "פתווה" (פסק דין הלכתי המחייב מוסלמים) הקוראת להשתתף בעצרת המחאה ואף פרסם חוות דעת דתית המבקשת לטעון שמי שייפול חלל על מזבח העצרת ייחשב לקורבן-מצווה. פסק הדין הזה יצר גל גדול של תגובות בעיתונות היומית ונראה כי היה חלק מתוך קמפיין מתוכנן על-ידי האחים המוסלמים.
עיתוני ירדן הרבו להשתמש בפועל ז.ע.ז.ע, אשר הושם בהטיות שונות בפיותיהם של רבים ממנהיגי השבטים, האיגודים המקצועיים, מנהיגי המפלגות ופרשנים פוליטיים.
נראה כי ההכנות למחאה/הפגנה נעשו בקפידה על-ידי כל הצדדים השותפים באירוע. דמויות שונות מהדרגים הפוליטיים, הצבאיים והביצועיים בירדן נראו בכיכר א-נח'יל במשך כל היום בטרם החלה העצרת האלימה.