במוקדם ולא במאוחר באם ימשיך גשם הקסאמים והפצמרים על יישובי הנגב המערבי תאלץ ישראל, שלא לרצונה, להגיב במבצע כולל נגד החמאס ברצועת עזה.
כותבי מאמרים רבים הטיפו למהלך זה משכבר. הנימוק אשר הובא אז היה מכריע, הכה באירגון החמאס בעודם קטנים לפני שיתעצמו ובכך מספר הנפגעים בצידנו יהיה קטן יחסית לעתיד לקרות כאשר יתעצמו ויתחזקו. גם הזירה הבינלאומית הייתה נוחה אז לקבל מבצע כולל נגד החמאס. וובכן, העתיד של אז הגיע היום.
ממש כפי שנחזה אז, החמאס התעצם, התחמש, התארגן והתחפר. יש הגורסים, כי עוצמתו מגיעה לעוצמתה של אוגדה צה"לית מאובזרת וזה אינו עדיין הסוף. גם הזירה הבינלאומית פחות נוחה לישראל של אחרי "אנפוליס" וועידת פריס למען הפלשתינים. את שניתן היה לפתור בקלות יחסית אז, עלול לעלות לנו כיום בדמים מרובים, תרתי משמע. אלא שאנו מתקרבים לנקודת חוסר החלופה, אנו עלולים, בלית ברירה, לתקוף בזמן ובתנאים הטובים ביותר (יחסית) לחמאס וגרועים (אם כי יכול להיות עוד גרוע יותר) עבורנו משום שלא השכלנו לראות את הנולד. מובן כי התקיפה הכוללת תיוותר, במידה שיאמרו החמאס והג'יהאד האיסלאמי "רוצה אני", אך קשה לחזות בסצנריו זה כיום.
לצורך זה נוצרו משחקי המלחמה: לתרגל על "יבש" או "לח" ולהסיק המסקנות המתבקשות, תוך הפעלת הכוחות ווירטואלית בתנאים אופטימליים המדמים את שדה הקרב העתידי, את שאיננו שואפים לבצע על "רטוב" בקרב עצמו. וובכן הבה נפשיל שרוולינו ונתחיל בתרגיל המלחמה. ראוי להוסיף, כי תרגילנו זה "הולך על כל הקופה", אין בנמצא מושג כגון "חצי מלחמה" (כפי המושג שהינו כה חביב על מפקדי צה"ל ומכונה נלעגות "מלחמה בעצימות נמוכה"). המדובר כאן הוא בשאיפה לניצחון מוחלט, ללא עוררין ורחמים. את הרחמים והנדיבות נשמור למנוצחים, לאחר שנוצחו. חשוב לציין כי הלחימה תתנהל בהתאם לכללי הלחימה והחוק הבינלאומיים. צה"ל חייב במאמץ יתר בשמירה על עקרונות אלו, בייחוד בכל הנוגע לאוכלוסיה בלתי לוחמת.
ההכנות לתקיפה כוללת של צה"ל ברצועה תנאי מקדים הכרחי לתרגילנו הווירטואלי, הוא הכנת הקהיליה הבינלאומית להצדקת מבצע כזה. החמאס משגר את מרבית טיליו (מעל 90%) מאזורים מיושבים, בתי קומות, בתי ספר וכדומה. אין כל בעיה לישראל להשיג צילומים אוטנטים ואף לשרוף מספר מקורות עבור עדות ראייה, ולפתוח במסע הסברה חובק אירופה, מספר מדינות מוסלמיות והאמריקות, להצדקת התקיפה של רצועת עזה שעלותו תגיע בוודאי למאות מליוני דולרים. אל דאגה, הימנעות ממסע הסברה מתאים, יסבך את ישראל אנושות ויעלה למדינה במיליארדים רבים בנוסף ל"שקיעה בבוץ" העזתי כפועל יוצא.
ישראל תשאף להשיג הסכמה או הבנה שבשתיקה למלחמה ברצועה ממדינות כגון: ארצות הברית, אנגליה, צרפת, גרמניה, הודו, פולין, רוסיה, ברזיל, קולומביה, קנדה ואחרות. עם תחילת הלחימה, ישראל תודיע, קבל עם ועולם, כי משך הלחימה הינו מוגבל ומיד לאחר שהכוחות ישלימו משימתם יפונו הם לאלתר למעט משלטים הכרחיים (נוסח 2008), אסטרטגיים ספורים. הרצועה תהיה סגורה ומסוגרת לכניסת כל אמצעים אסטרטגיים מכל סוג שהוא, היכולים לשמש את החמאס במלחמתו נגד צה"ל למשך תקופה שלא תהיה פחותה מחודשיים הקודמים לתקיפה.
מערך ההסברה ימציא את הסיבות גם לכך. כן, גם מזון, רובו ככולו למעט מספר מוצרים מצילי חיים, כלול בהסגר. ובאם במזון עסקינן ניתן כבר לשער מהו כל השאר. תרופות יצאו מהכלל דלעיל.
צה"ל והשב"כ ינהלו מאמץ מודיעיני עליון לאיתור מנהרות ובונקרים. כמו כן,יאותרו אמצעים ושיטות תקשורת בין כוחות החמאס, כמו גם שיטות ניוד כוחותיו ושיטות לחימתם. המידע שיושג יועבר ליחידות העתידות להילחם. בנוסף, ייערך תכנון מדוקדק של העברת מידע בזמן אמת לכוחות המתקדמים, באמצעות מל"טים ותצפיות ארוכות טווח. בכל יחידה מרמת הגדוד יהיו קציני קישור לאיסוף מידע כנ"ל בזמן אמת והפצתו, וכן יהיו אמצאי איתור ופיצוץ מנהרות החמאס. המידע על איתורי מנהרות, כיוונם וציודם יועבר בזמן אמת למרכז מידע, ומשם לכל היחידות המבצעיות בשטח.
משך אותם כחודשיים של הסגר, יקיים צה"ל לחץ רצוף, יום ולילה, בתצפית, תיעוד מדוקדק של התנהלות החמאס, אש טנקים, אש ארטילרית, הפצצות, ריקוט וכל אמצעי נוסף מהארסנל הצ"הלי, על אנשי החמאס, תשתיותיו, מחסניו ביצוריו מחנות האימונים, מפקדות וכדומה. יש להגיע למספר המירבי של נפגעים בקרב פעילי הארגון, אשר יערער ואולי אף ימוטט בינהם את המוטיבציה להילחם בכוחותינו. יש לשאוף כי לוחמי ומפקדי החמאס יאלצו לשהות מתחת האדמה, וכפועל יוצא תקשה הסתתרות זו על התקשורת, האימונים, אירגון המסגרות, ניוד אמל"ח, ניוד כוחות וכדומה (אמנם החמאס התחפר רבות אך זה לצרכים טקטיים בעיקרו). משך הזמן לשלב זה יוגדר ככזה אשר ישבש מירבית את פעילות המגינים ולא יתן להם את האפשרות ליצירת חלופות מתאימות ליציאה מהלחץ המסיבי, עד תחילת התקיפה.
יש להגיע לתכנון האסטרטגיה של הלחימה שוב, כתנאי ראשוני לפני הגיע התכנון הטקטי. האסטרטגיה כוללת את מטרות המלחמה, תצורת התקיפה הכוללת, זמן השהייה הרצוי, האופטימלי והגרוע ביותר לאחר תפיסת השטח, וכמובן את צורת היציאה מהשטח תוך השארת כוחות צה"ליים באזורים אסטרטגיים נבחרים ברצועה. בנוסף יש לתכנן ולבצע מסע הסברה כנ"ל עם תום הלחימה, בו יודגשו מטרות החמאס בהשמדתה של ישראל מהנהר לים, אכזריות החמאס, חוסר עניינו בחיי אדם, הנזקים שנגרמו לאותם מתושבי הרצועה החפצים ברגיעה וכדומה. היחידות המיועדות ללחימה ברצועת עזה, כולל יחידות מילואים, יופנו לאימונים אינטנסיביים ומפרכים במקומות המדמים תנאים זהים לרצועה. מפקדי הכוחות יעברו סימולציות של תרחישים אפשריים בצורה אינטנסיבית ביותר, במשך שני חודשי ההכנות למבצע.
צורה אפשרית לתקיפה כוללת נדלג כאן על מטרות התקיפה המפורטות, אשר לתיאורן נדרש מאמר שלם ניפרד. כלל תותקף הרצועה מכל המימדים האפשריים, מהאוויר, מהיבשה ומהים. גם אמצעים הכוללים את מימד העומק, גילוי חשיפת והשמדת ביצורים ומחילות תת-קרקעיות יכללו כאן.
התקיפה תכלול כוחות קרקעיים אשר התקדמותם תכופה על-ידי ארטילריה ניידת מאזור הנגב המערבי לכל אורך גבול הרצועה, מהים על-ידי הסטי"לים של חיל הים ומהאוויר על-ידי מסוקי תקיפה, מטוסי קרב, מל"טים לתצפית ולקרב ואמצעי תצפית מגוונים אחרים. במשך ימי הלחימה, לא יורשו אלמנטים מהמדיה לתוך הרצועה ו"ערפל הקרב" יישמר בדקדקנות. לא תהיה כניסה לערים הראשיות: עזה (כן יתפסו: בית חנון, בית להיה וג'בליה), חאן יונס (כן יתפסו: אל בוריג', אל מועזי, נוצראת ודיר אל בלח, עבסאן אל כביר וצעיר ובני סוהילה) ורפיח. כוחות צה"ל יכתרו את הערים מצד צפון, מזרח ודרום כאשר הם מבתרים ואוטמים הרמטית את צפון הרצועה והעיר עזה מצפון, ממזרח ומדרום. חאן יונס תכותר בהתאם: מצפון. ממזרח ומדרום, וכן אף העיר רפיח בהתאמה.
הלחימה תתנהל בשיטת "תאי שטח", כאשר כל תא שטח מוגדר יכותר יבודד באש ויטוהר כאשר תאי השטח השכנים נשלטים בתצפית ואש בלתי פוסקת לקראת תפיסתם בשלב הבא. למרות המימד הצר של רצועת עזה, ישנו יתרון רב לאסטרטגית הגישה העקיפה אם באגפים ואם מהמימד האנכי בתפיסת תאי השטח, כאשר הכוחות המאגפים יהוו את הסדן וכוחות נוספים יהוו את הפטיש. במידה ותנאי השטח והערכותו הידועה של האויב מאפשרים זאת, יתפסו מספר תאי שטח במקביל. באם ינקוט צה"ל בגישת "הראש בקיר", ישחק הוא לידי החמאס. החמאס מצידו, יעשה כל שביכולתו כולל הכנות מקדימות ללחימה במימד העומק ממעבה האדמה, בנוסף לאין ספור מלכודות פתאים שיזרעו לצידי הצירים החזויים של התקדמות צה"ל.
צה"ל לכן מצידו, יבחר בהגעה אוגפת בלתי חזויה וצפויה על-ידי האויב כנאמר לעיל. צפוי כי החמאס יפעיל כמויות גדולות של נשק רקטי אנטי טנקי, יחידות הרגלים של צה"ל יצוידו אף הן בכמויות גדולות של נשק אנטי טנקי, אשר ישמש כארטילריה המקומית לתגובה מידית בידי מפקדי השטח. במקביל, ינחית צה"ל יחידות מובחרות, רוויות נשק נ"ט רקטי מהים, אשר יתפסו שטחים שולטים על הגבעות מעל הים בין הגזרות (דהיינו מצפון לעזה, בין עזה לחאן יונס ובין חאן יונס לרפיח) ויהוו את הסדן להתקדמות הפטיש (כוחות צה"ל העיקריים המגיעים ממזרח) ועד החבירה הסופית. תיאום מדוקדק נדרש כאן למניעת "אש על כוחותינו" וכן אמצעי זיהוי "עמית טורף" אלקטרוניים. חיל הים יספק סיוע צמוד בתצפית ואש לכוחות אלו.
רצועת החוף (וכביש החוף) תיוותר חופשיה לתנועה לכל אורך הרצועה בכיוון דרום בלבד לכל שידבנו ליבו: לוחמי חמאס, אוכלוסיה בלתי לוחמת וכדומה. סביר להניח כי מאות אלפים ינצלו את ההזדמנות ויברחו מעבר לגבול למצרים. אלו הבורחים, בתיהם יהרסו ולא יהיו רשאים לחזור לרצועה, אלא לאחר חלוף זמן, אם בכלל. יש ליצור קשר רציף עם המיצרים ולהיתמם, בלא שנשבור את הכלים. המצרים אחראים בחלקו למצב שנוצר ואין להם להלין אלא על עצמם. ללא מעבר חופשי דרומה המהווה שסתום לחץ, עלול הלחץ המופעל על הבלון העזתי לגרום לפיצוצו בפרצופנו בצורה שאינה מבוקרת. בנוסף, תקל דרך טיפול זו באוכלוסיה הבלתי לוחמת להקלת לחץ בינלאומי צפוי.
התקיפה תחל מצפון לדרום, כאשר כל יום יכניס אזור נוסף אחר אשר מדרום לו ללחץ התקיפה בצורה הדרגתית. וכך צפון הרצועה והעיר עזה ראשונים, אזור העיר חאן-יונס שני ואזור רפיח אחרון. למותר לציין, כי אותם אזורים אשר עדיין לא הותקפו יכוסו באש מסיבית בכל האמצעים האפשריים. כוחות צה"ל יתמקמו על הגבעות השולטות ממזרח מעל הערים הנידונות וישלטו באש שטוחת מסלול (ירי נק"ל ותותחי טנקים) ותלולת מסלול (תותחים, מל"טים מסוקי תקיפה ומטוסי קרב) על כל המרחב עד הים.
התגובה על ירי חמאסי נגד כוחותינו מתוך הערים הראשיות כנ"ל, חייבת להיות מיידית ונחרצת ולמקורות הירי בלבד. יחידת תיעוד מיוחדת תתעד את ירי החמאס מאזורים בנויים ומיושבים על-ידי בלתי לוחמים ותפיצם בעולם. חיל הים יספק סיוע בתצפית ואש בגזרת הים, אך תנועת סירות וספינות של פליטים דרומה תותר. כלי שיט אשר ינועו צפונה יוזהרו לנוע דרומה, ומשלא יצייתו, יוטבעו. כל אזור יותקף בתנועת מלקחיים (מצפון ומדרום), כאשר בתוך השטח שנתפס יושאר חיל מצב אשר יחל מידית בניקוי וחישוף השטח והתושבים. התיאום בין הכוחות יהיה מסובך ויקצו לשם כך קציני תאום מיוחדים אשר ינועו עם הכוחות.
ככלל, תוקצה לכל אזור (עזה, חאן-יונס, רפיח) אוגדה צה"לית הכוללת את כל האלמנטים המתוארים בכתבת תרגיל זה, סך הכל שלוש אוגדות מתוגברות. עם סיום ההשתלטות על השטח שבתכנון, יעצרו הכוחות ויתבססו במקומם, וישראל תכריז כי הושגו יעדי המבצע כמתוכנן. למותר לציין, כי כל עוד מתנהלת הלחימה ינותקו כליל כל קווי התקשורת לרצועה וממנה. כל המעברים יהיו סגורים הרמטית. לא תותר אספקה מכל סוג שהוא כולל חשמל (למעט אספקה רפואית ומים) לתוך הרצועה. הסגר הימי יהיה טוטאלי. כל האזורים אשר בשליטת צה"ל סביב הערים עזה, חאן יונס, ורפיח ועד גדר הגבול עם ישראל, יבדקו ויפונו מתושביהם ואמצעי מחייתם. לא יותרו מגורי אזרחים בשטח שבין גדר הגבול ושני קילומטרים מערבה, אלה יגורשו לעבר הערים המרכזיות ומשם תותר תנועתם בחופשיות דרומה אל מעבר הגבול המצרי ומעבר לו.
עם גמר הלחימה, יתבצעו פעילויות חישוף מסיביות ביותר באזורים שבין גבול הרצועה ושני קילומטרים פנימה לכיוון מערב, לכל אורכו של הגבול. לא תותר כניסת אזרחים לאזור החישוף לאחר נסיגת צה"ל ואלה שינסו יגורשו באש שטוחת ותלולת מסלול. צפוי כי האזרחים אשר יפונו לערים ייצרו גודש בלתי נסבל שם אשר יוביל לפאניקה ציבורית, ומשם לבריחת פליטים מסיבית לעבר הגבול המצרי. צה"ל, כאמור, יתיר תנועת פליטים דרומה לכל דיכפין.
האוכלוסיה ברצועת עזה תחולק לקבוצות ההתייחסות הבאות: בלתי לוחמים – צה"ל לא יפגע בכל מקרה בבלתי לוחמים, אך יפנם מכל האזור שבין גדר הגבול והערים הראשיות לתוך ערים אלו.
תומכי ארגון הפת"ח – המוכרים והמתועדים היטב אצל רשויות הביטחון הישראליות, גם אלו הנושאים נשק, לא יפגעו על-ידי צה"ל, למעט אלו אשר יגלו התנגדות לכוחותינו. צה"ל יטיל כרוזים ברוח זו עם פרוץ הקרבות, ובכך יגביר את הפילוג העכשווי והעתידי בין החמאס לפת"ח.
משתפי פעולה עם ישראל – אלו יזכו בטיפול אוהד, מתגמל ומתחשב.
לוחמי חמאס /ג'יהאד איסלמי – יושמדו (יש להבהיר: יחוסלו, יומתו, יצורפו לאחיהם בגזרת 72 הבתולות) למעט הנכנעים. יש לשאוף לכך כי עם תום הקרבות לא יוותרו רבים מהם הכשירים להילחם, ולא יוותרו רבים אשר בעתיד הנראה לעין יוכלו להילחם. ברי הוא, כי לאחר נסיגת צה"ל יחל החמאס בשיקום לרמת מוכנותו מהיום, אך יש לדאוג לכך כי זה יארך זמן רב (למצער, קרוב לוודאי שנתיים - שלוש), ועד אז אולי ישתנו העקרונות שהדריכום בעבר.
זמן השהייה הרצוי עם תום הקרבות הכוחות ישהו בתחום הרצועה כל זמן שלא סיימו את טיהורה של הרצועה מאנשי חמאס וג'יהאד איסלמי, כולל בידוק ביטחוני ומודיעיני על-ידי השב"כ, למעט הערים הראשיות, וכל זמן שפעילויות הניקוי והחישוף של רצועת שני הקילומטרים ממערב לגדר הגבול לא הסתיימו. זמו זה מוערך 4-6 שבועות מסיום הלחימה. נדרשת פעילות אינטנסיבית רבה באיתור אנשי חמאס וחיסולם באזורים שבשליטת צה"ל. מאידך, אנשי חמאס שיניחו את נשקם ויעברו לצד המצרי של הגבול, נפשם תינתן להם לשלל. כרוזים ברוח זו יוטלו מהאויר.
חיל ההנדסה הצה"לי יהיה חייב בתכנון וריכוז אמצעים מסיבי, על-מנת לסיים את פעולת החישוף במועד. משרד החוץ ומחלקות ההסברה שלו חייבים להערך למספר ניסיונות גינוי בינלאומיים לפעילות החישוף. אין להציג את ישראל רק כצודקת, גישה מינימליסטית זו אינה עובדת מזה כ-40 שנה. ישראל צריכה להציג את הצד השני האיסלאמיסטי מיליטנטי חמאסי בכל כיעורו, מבלי לנסות להיות מאוזנים אך בצמידות עקשנית לעובדות. יחס הומאני לאוכלוסיה בלתי לוחמת ולשבויי החמאס יתועד ויופץ בעולם. עם תום הקרבות תותר גישה מבוקרת ובמשורה לעיתונאים וצלמים, בליווי קציני עיתונות ישראלים בלבד. עוולות החמאס משך שלטונו יתועדו, יצולמו ויופצו ברחבי העולם.
היציאה מהרצועה לאחר הלחימה כחלק ממטרות ואסטרטגיות המלחמה ישהה צה"ל ברצועה, ככל שיידרש למלא את יעודו וזה כולל הבסת החמאס, חישוף ועיקור רצועת שטח בת שני קילומטרים רוחבה ממערב לגדר הגבול, הכנת תשתית לתצפית ואש ממזרח לגדר לשליטה מוחלטת על רצועת הביטחון בת 2 ק"מ.
ישראל תתפוס את השטח לשהייה ממושכת שאינה מוגבלת בזמן בצפון הרצועה ועד קו "בית להיה – בית חנון", וכך יהיה גם באזור ציר פילדלפי מצפון לקו הגבול עם מצרים ומדרום לרפיח, כאשר רצועה בת מחצית הקילומטר מצפון לגבול מצרים תחושף ותעוקר. ישראל תשלוט על כל המעברים ברצועה בצורה מושלמת, גם מול אותם מקומות בהם ישנם מעברי גבול בשליטה מצרית.
היציאה מהרצועה תהיה איטית הדרגתית, במשך כשבועים עד ארבעה שבועות. צפון הרצועה וציר פילדלפי יוחזקו בשלב ראשון על-ידי חטיבה צה"לית בכל אזור, ולאחר זמן שאינו מוגדר ובהתאם להתרחשויות בשטח יצומצמו הכוחות בכל גיזרה לרמת גדוד קרבי מתוגבר. יבדקו ויופעלו אמצעים מיוחדים לאיתור מנהרות קיימות וכאלה שבחפירה באזור ציר פילדלפי. האמצעים כבר קיימים ויש להפעילם בצורה מושכלת ומהירה. יופעלו אמצעי איתור על-קרקעים בשטחים התפוסים בצפון ודרום הרצועה. כוחות נייחים וניידים הם שיוודאו את תפיסת השטחים בצפון ובדרום עם נסיגת עיקר הכוחות.