הלל הזקן נתבקש בידי פלמוני (לאחר שסורב בידי שמאי) כי ילמדו את היהדות "על רגל אחת", והלה גרס כי "ואהבת לרעך כמוך" היא, היא תמציתה של היהדות. מדוע אנו מביאים סיפור כה ידוע זה? משום שחלקנו מכירים אותו היטב, אך איננו מבינים ומפנימים אותו כלל.
השנאה שפוליטיקאים קטנים ועיתונאים קטנים עוד יותר הצליחו להחדיר בנו נגד מתיישבי גוש קטיף ויהודה ושומרון, ללא קשר לנטייתנו הפוליטית ולהגיון הצרוף, הינה יותר מסתם הבעת דעה, זהו כבר מצב פתולוגי אקוטי של חלקים בציבור. למה הדבר דומה? לשינאה האדירה אשר נשפכה על ראש היהודים עקב הסתה אנטישמית מסיבית של הקוזקים, האוקראינים, הגרמנים, הצרפתים ועמי המזרח, בזמנים אחרים, נגד היהודים בני עמנו.
גוברת התמיהה, מדוע חושבים אנו כי שונים אנו מכל הגויים סביבנו, הרי אנו מתנהגים כלפי המתיישבים האמוניים בדיוק כפי שהתנהגו צוררי עמנו כלפינו בכל הדורות, ובכך אנו משמשים חושך לגויים. ברי הוא, כי בחלקנו מובנית עמוקות הנטיה האוטו-אנטישמית. די להזכיר, על-מנת לסבר את האוזן, את "המוסרים" לשלטונות והפריץ, כמו גם משתפי הפעולה עם הגרועים שבמשמידי עמנו, ה"קאפו" הידועים לשמצה.
אכן, נושא הכתבה המצומצם עוסק בעיקרו ב'מוסרים' ביננו, במלשינים, באוטו-אנטישמים ועוד פגעים רעים, עוכרי עמנו. כוונתי לארגוני "שלום עכשיו" ובצל"מ. מאידך, ארגונים אלו הינם רק חוד החנית של עיתונים, ערוצי טלוויזיה, תחנות רדיו, פוליטיקאים-תקינים-פוליטית, מערכת משפט קלוקלת ומוטה ואחרים הנגועים בחיידק הטורף של האוטו-אנטישמיות, עקב נהייתם אחר אג'נדה הרואה ב"מוסר העולמי" את חזות הכול, והעדפתו על קיום ושרידות האומה. אותו חלק באומתו נראה כי משתוקק להינתק ממוסרות וממוסר היהדות, בעל הדרישות הנראות תובעניות לחלקנו, ואכן הלכה למעשה הינו יהודי בתעודת לידתו, אך גוי ומתיוון במחשבתו והתנהגותו.
נאמר כבר כי "צדיקים מלאכתם נעשית בידי אחרים", באם לא היה תוקף ארגון "שלום עכשיו" את האישור שניתן לפתיחת תחנת רדיו אזורית לשטחי יהודה והשומרון, לא יכולנו להביא בתדירות כה גבוהה את עוולות אירגוני חזית הצללים האלו, אשר רוממות הדמוקרטיה, שלטון החוק וטובת ישראל בגרונם, בעוד מעשיהם מעידים בדיוק על היפוכו של דבר.
האירגון "החינוכי" המתקרא: "שלום עכשיו" טוען במחאתו כי התחנה החדשה הינה מסווה לערוץ 7 הישן שנסגר עקב פעילות הסתה פיראטית. סליחה? ערוץ 7 נסגר, רישמית לפחות, עקב היותו בלתי מורשה. אך יותר חמור, הכיצד ארגון כ"שלום עכשיו", אשר מירב הכספים לפעילותו מגיעים, לפי הודעתו, מממשלות העוינות, למעשה, את מדינת ישראל והתומכות מתחת לפני השטח במדינת כל אזרחיה מהירדן לים, מעז לפסול את תחנת הרדיו האזורית בשטחי יהודה והשומרון, אשר קיבלה גושפנקא חוקית משלטונות המדינה.
על אנשים לא חכמים בעליל אלו נאמר: "הפוסל במומו פוסל", או כפי האמרה הסינית העתיקה: "כאשר אתה מצביע על מחדלי האחר, ראה לאן מופנה אגודלך". הסוכן הזר "שלום עכשיו", כך בהתאם לפעילויות הריגול בשטחי ארץ ישראל, משני צידי הקו הירוק, המתבצעות על ידו עבור ממשלות בריטניה, נורבגיה ואחרים, המוטה בבירור פוליטית, מדינית ולאומית הרחק מהאינטרסים של מדינת ישראל, מעז לפתוח את "פי האתון" ולזורר נגד תחנת שידור חוקית בשטחי יהודה ושומרון.
האם יכול מישהו לקום ולהביא ולו מאמר או אמירה אחת של אלו המכנים עצמם "שלום עכשיו" נגד גדול העיתונים המוטים פוליטית והפוסט ציוניים ,הארץ (שם העיתון נשמע יותר כ"ניו ספייק" אורווליאני)? ומה באשר לידיעות אחרונות ו"עוזריהם" עיתון מעריב, אשר העלו את האולמרט על ראש שמחתם בעבור נזיד שלמונים וטובות הנאה (נקרא גם שוחד במקומותינו), האם אלו אינם מוטים פוליטית? האם הכותבים בהם אינם בעלי אג'נדה מוטית-המיעוט-בעם, כגון: בן כספית, איילה חסון, אמיר אורן, מרקוס, נחום ברנע ואחרים המנצלים את במת העיתונות לשפוך הגיגיהם הדלוחים על ראשינו? ומה באשר לשדרים בערוצי הטלוויזיה כמו: חיים יבין, אברמוביץ', יאיר לפיד, גאולה אבן,יונית לוי, גדעון לוי, אושרת קוטלר ואחרים, אשר בהתחסדות מחליאה שופכים ביבי מעיהם על ראשינו, בעוד הינם נינעים בעקשנות מגילוי-נאות בדבר נטיותיהם פוליטית?
הארגון החשוד בפלילים, לכאורה ("ש.ע."), מילין על האפשרות התאורטית העומדת לרשות הערוץ החדש לשכור שדרים מערוץ 7 לשעבר. האם קיימת דרישה תואמת באשר למדיניות שכירת עובדים אצל מי מהעיתונים או הערוצים מהנזכרים לעיל? אותו אירגון תוהה כיצד ידווח הערוץ החדש אודות נקודות ההתיישבות ביהודה והשומרון. האם העלה אותה תהייה בהקשר לדיווח המוטה חריפות פוליטית ע ידי כל ערוצי המדיה הנזכרים לעיל?
הנושא כאן אינו איזו אג'נדה פוליטית, שמאל או ימין, תגבר כאן, אין כל שייכות לכך. באם הציבור חרד לתקינות הדמוקרטיה, עליו להוקיע ולהקיא ארגונים קיקיונים, אותם סוכנים זרים אולטימטיביים הפועלים ישירות נגד חופש הביטוי, הדמוקרטיה והקיום הישראלי כפי הנוהג הלכה ולמעשה על-ידי ההוא - "שלום עכשיו".
