חוות דעת שפירסם היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, בה הוא קובע כי אין מניעה חוקית לאפשר ל"בני זוג בני אותו מין" – בלשון המגוהצת של אנשי החוק החילוני בה הם מתארים את ההפקרות המוסרית שלהם - לאמץ את ילדו של אחד מהם או ילד זר, מהווה צעד נוסף בהתדרדרות לתהום השפלות המוסרית של הממסד החולני השולט בארץ הקודש.
[ראו גם:
אין מדינה לאהבה, איריס דור-און]
בחוות דעתו של היועמ"ש נקבע כי "אין מקום לנוסחאות נוקשות בהיבט ענייני של טובת המאומץ", ו"אין לומר אפריורי כי בשל זוגיות חד-מינית... אימוץ יהיה שלא לטובת המאומץ".
כהרגלם, הם עושים שימוש במושג הקדוש של זוגיות, לתאר יחסים מחליאים שרק אנשים שהגיעו לשפל המדרגה המוסרית מקיימים כמותם.
בסיכום דבריו קובע מזוז כי "ניתן לאפשר לבן זוג בן אותו המין לאמץ את ילדו הביולוגי או המאומץ של בן זוגו ואין מניעה חוקית לאשר לבני זוג מאותו המין או למי מהם לאמץ ילד זר אינו ילדו של אחד מבני הזוג".
משמעות ההחלטה היא, למשל, ששני גברים המתגוררים יחדיו ומקיימים משכב זכר, יוכלו לאמץ ילד קטן ולחנך אותו בדרכם המזוהמת, שלא לדבר על המשתמע מעשית מהחלטה זו - מסירה באופן חוקי של ילדים קטנים לידיהם של סוטי מין.
החלטה זו מכסה את הממסד החולני השולט על עמא קדישא בארעא קדישא בזוהמה מוסרית נוספת.
לאחר הצעדת סוטים במצעדי תאווה דווקא ברחובות עיר הקודש המאוכלסת בחלקה הגדול על-ידי יהודים חרדים לדבר ה´ – מצהיר עכשיו ממסד הזוהמה הציוני שהחדרת אבר מין של זכר אחד לרקטום של זכר אחר, לא רק שראויה להיות מוצגת בחוצות עיר כאידיאל החילוני, אלא היא גם צריכה לקבל לגיטימציה בספר החוקים של מדינת ההפקרות המתועבת הזאת.
