שוק קמדאן, בצפון לונדון, שעלה בסוף השבוע בלהבות, נחשב מזה שנים לאחר ממוקדי המשיכה האטרקטיביים ביותר של התיירים, וביניהם גם הישראלים שבהם. השוק הכפרי, שעל גדות תעלת הריג'נט, ושהוקם לפני 23 שנים, הזכיר, לא במעט, את רובע מונמרטר הפריזאי, הן בסיגנונו והן באווירה הבוהמית שלו, ובשל כך גם נמשכו אליו צעירים "זרוקים" רבים.
מלבד היותו מרכז-קניות מקסים לרבבות ממבקריו, בעיקר בסופי שבוע, יצא לפניו שמו של שוק קמדאן גם כפרבר של נופש ובידור. התיירים הישראלים מצאו בו את כל שאוותה נפשם: החל בבגדי מעצבים, לפני שהפכו למותגים יקרים, ועד לבילויים מסביב לשעון בפאבים יוקרתיים.
במאות דוכניו של השוק, שנוהלו בעיקר על-ידי צעירים, אפשר היה למצוא חליפות משומשות במחירי מציאה; אריגים צבעוניים, משכרי עיניים, מדרום-אמריקה; עבודות-קש יפהפיות, ואריאציות מעניינות של כפתורים ועבודות-עור לרוב. דוכני המאכל, אף שלא התנהלו בהיגיינה לשמה, היו מוקד-משיכה מיוחד, בשל המאכלים יוצאי הדופן שנמכרו בהם ושיצגו קולינריה של מדינות אקזוטיות מהמזרח הרחוק ומאפריקה, וכמותם גם המסעדות העממיות.
נשארו הזיכרונות
אבל האטרקציה העיקרית היו, ללא ספק, המועדונים ה"איניים" המפורסמים, שהידוע בהם היה פאב "הוולי ארמס", שנחשב למוקד-משיכה לסלבריטאים רבים. כאן הופיעו, בתדירות גבוהה, הזמרת איימי ויינהאוס, הרוקר פיט דוהרטי, והדוגמנית קייט מוס. והיתה גם אורוות-סוסים משופצת שהפכה לפאב "דינגהולס" המפורסם. במשך השבוע הוא שימש כ"היכל רוק" ואילו בסופי-שבוע הופיעו בו תזמורות-ג'ז מעולות.
לא בכדי נחשב שוק קמדאן ליריד העתיקות הגדול ביותר של אנגליה וניתן היה למצוא בו עבודות אמנות הודיות וצפון-אפריקניות וגם רהיטים וקישוטים ישנים.
מאחר שהזכרנו את הפן הישראלי של השוק, כאן גם המקום להזכיר את אחד מבעליו, המשקיע הישראלי בבו קובו, שהיה, בין היתר, גם בעליה של מסעדת "גילגמש" הפופולרית, שבמרכז השוק, ושבה סעדנו ,לא אחת, ברבים מביקורינו בלונדון. עכשיו עלה הכל בלהבות ועימנו נותרו רק הזיכרונות...
