התנועה הקיבוצית משמשת באחרונה אחד מיעדי הפעולה המרכזיים של "האגודה לשמירת זכויות הפרט". פעילי האגודה, שעם שורותיה נמנה ציבור ההומוסקסואלים בישראל, מסתערים, בעיקר בסופי-שבוע, על קיבוצים רבים, כדי להרצות באוזני חבריהם על דרכי פעילותה של האגודה, או לנהל ויכוחים עימם.
מסתבר שיותר ויותר משקים מציפים בפניותיהם את מוסדות האגודה ומבקשים לשלוח אליהם מרצים, כדי שיציגו בפני חבריהם נושאים השנויים במחלוקת והמעוררים למחשבה. דעתם פתוחה למדי כדי להזמין הומוסקסואלים לבתיהם לוויכוח רציני.
כמעט בכל קיבוץ מצויים כיום הומסקסואלים מוצהרים. מספרם המדוייק של קיבוצניקים אלה לוטה בערפל, אם משום שהם מבכרים, מרצונם, לשמור על דיסקרטיות, ואם משום שהם נאלצים לשמור את סודם בעל-כורחם. מכל מקום, בכורח הנסיבות, אין להתעלם מן העובדה שהקיבוץ מציב בפני החבר ההומוסקסואלי קושי בגישה למרכזי הפעילות של האגודה. אחרי הכל, חברי הקיבוץ חיים בחברה סגורה ביותר, וניידותם המוגבלת אינה מאפשרת להם ביקורים תכופים בבארים או בגנים ציבוריים בערים הגדולות.
עם זאת, מסתבר כי מצויים כמה קיבוצים שבהם ניתן להומוסקסואלים לחיות את חייהם לפי בחירתם, בידיעתם המלאה של שאר חברי הקיבוץ, אך הדבר אינו שכיח.
בתוך כך, מארגנת "האגודה לשמירת זכויות הפרט" ערבים מיוחדים בתל אביב לחברי קיבוץ הומוסקסואלים. מטרת הפגישות האלה היא לאפשר להומוסקסואלים ממקומות מרוחקים לבוא למרכז המדינה, ואולי אף לפגוש הומוסקסואלים הגרים בשכנות כדי לפתח יחסי חברות, או לפחות לפגוש מישהו לשיחה על כוס קפה באווירה משוחררת.
