בית המשפט מתח ביקורת קשה על משה לדור

בית משפט השלום בתל אביב מותח ביקורת חריפה על פרקליט המדינה משה לדור, בשל הראיון הנרחב שהעניק בחודש פברואר השנה למוסף הארץ וכלל התבטאויות ביקורתיות כנגד ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט. בהחלטתה של שופטת השלום ריבה ניב לדחות את תביעת לשון הרע האישית שהגיש אולמרט נגד לדור ולהכיר ב"הודעת החסינות" שביקשה המדינה לתת ללדור, קבעה השופטת כי בראיון שנתן לדור "יש כדי לערער את אמון הציבור הן במערכת המשפט והן בגורמי התביעה והאכיפה". במסגרת הראיון שהעניק פרקליט המדינה הוא התייחס לפרשת הולילנד, שבמסגרתה נחקר אולמרט כחשוד, וכן להלוואה שקיבל מידידו ג'ו אלמליח. ביחס להלוואה אמר: "זה סיפור שערורייתי בצורה בלתי רגילה. הטענה היא שאלמליח נתן לאולמרט ב-1993 כ-75 אלף דולר כהלוואה. בשנה ההיא, בסכום הזה היה אפשר לקנות דירה בשכונת קריית-יובל. אני מהחברים שלי עוד לא קיבלתי ופל במתנה בחיים, אוקיי? ועד היום ההלוואה הזאת לא הוחזרה". ביחס לחלקו של אולמרט בפרשת הולילנד אמר לדור: "הוא דמות מסוימת בסיפור. ככל שאתה בכיר יותר - כך ההשפעה שלך גדלה, וגם החומרה של העבירה שאתה עובר, אם אתה עובר עבירה, חמורה יותר". בעקבות זאת הגיש אולמרט תביעת לשון הרע וכן בעילות של הפרה חובה חקוקה ועוולה חוקתית נגד לדור ונגד עיתון הארץ, על סך 150 אלף שקל. לטענת עורכי דינו של אולמרט, עו"ד אלי זהר, רועי בלכר, נבות תל-צור, ירון ליפשס, נוית נגב וגל הררי-גולדמן, "במערכת תביעה מתוקנת היה לדור מסתפק בניהול הליך פלילי נגד אולמרט וממתין להכרעת בית המשפט. במערכת תביעה מתוקנת לא היה הופך פרקליט המדינה את ההליך המשפטי לזירת התגוששות תקשורתית". המדינה התייצבה בהליך, הודיעה לבית משפט השלום כי היא מעניקה ללדור "חסינות עובד ציבור", שכן לדבריה הראיון שנתן לדור נעשה במסגרת מילוי תפקידו. אם הייתה הודעת המדינה מתקבלת על-ידי בית המשפט, הייתה נדחית התביעה ככל שהיא מופנית באופן אישי כלפי לדור, והמדינה הייתה הופכת לנתבעת בהליך. אולמרט התנגד להתייצבות זו של המדינה וטען כי "הראיון שניתן על-ידי לדור היה חריג בהיקפו ובסוגו, וזו הוכחה כי הוא לא ניתן תוך מילוי תפקידו כעובד ציבור". השופטת ריבה ניב קיבלה כאמור את עמדתו של אולמרט, ודחתה את הודעת החסינות שהמדינה ביקשה להעניק ללדור. היא אף מצטטת מדבריו של שופט בית המשפט העליון אדמונד לוי, מתוך פסק דינו בפרשת עסקת הטיעון של נשיא המדינה לשעבר משה קצב. "אין זה מתקבל על הדעת", כתב אז לוי, "שגורמי אכיפת החוק ייגררו אל הזירה התקשורתית". "אינני מקבלת את עמדת המדינה", כתבה השופטת ניב, בית המשפט כבר הביע את עמדתו השלילית על העברת ההליך השיפוטי לזירה העיתונאית. הדברים הנאמרים בראיון של פרקליט המדינה נתפשים בעיני הציבור ככאלה שנבדקו באופן יסודי. לטעמי, הענקת ראיון על-ידי הגורם הבכיר במשרד המשפטים המביע דעה לגבי עובדות שלא התבררו לפני בית המשפט, המהווה את האכסניה הראויה לכך, יש בה כדי לערער את אמון הציבור הן במערכת המשפט והן בגורמי האכיפה והתביעה". באשר לעילת הפרת חובה חקוקה, מתייחסת השופטת להפרה לכאורה של הוראת הסוביודיצה על-ידי לדור. "חובה זו חלה על פרקליט המדינה במשנה תוקף וביתר עוצמה. אם תתקבל עילה זו, כיצד ניתן להעלות על הדעת כי לדור, כשומר הסף של תקינות הליכי המשפט הננקטים על-ידי המדינה, יהיה מוגן מפניה מתוקף החסינות? חריגותו של הראיון מוציאה אותו מכלל פעולתו הרגילה של פרקליט המדינה". בית המשפט הורה ללדור להגיש כתב הגנה בתוך חודש ימים.