הפריימריז הקרובים אשר יערכו, בין השאר בשתי מדינות מפתח, טקסס ואוהיו, יעניקו למקיין את מעומדות המפלגה הרפובליקנית. הניצחונות הצפויים כאן מול יריבו החצי וירטואלי יתנו לו את מספר הצירים הנחוצים לעבור את הסף הדרוש בכדי לזכות במעומדות סופית.
תוצאותיו של מקיין במדינות הללו חשובות, שכן אם ברצונו לנצח בבחירות הכלליות לנשיאות ארצות הברית הוא יצטרך לנצח כאן בשנית. זו הזדמנות טובה עבורו לבחון האם המצביעים במדינות הללו מגיבים בהתלהבות לקמפיין שלו. בנוסף, המטה שלו ייבחן בהבאת הבוחרים לקלפי. פעולה זו אינה פשוטה כלל בייחוד בידיעה, שהמנצח ידוע מראש.
הקרב במפלגה הדמוקרטית הולך ומסתבך מרגע לרגע. כעת ישנם סקרים המנבאים שוויון בין הסנטורית קלינטון לסנטור אובאמה, בטקסס ובאוהיו. הכל פתוח במערכה אשר לאט לאט מתישה את המפלגה הדמוקרטית. שלא כמו אצל הרפובליקנים, שם המנצח במדינה זוכה בכל הצירים, כאן השיטה היא יחסית. ניצחון חלק של אומבה בשתי מדינות המפתח הללו יגמור להילרי את המרוץ. במידה והניצחון יתחלק בניהם, אובאמה בטקסס וקלינטון באוהיו, המרוץ יהיה עדיין פתוח. אובאמה אומנם יגדיל את יתרונו במניין הצירים אשר עומד כעת על מאה, ובמקרה כזה תצטרך הגב' קלינטון לקבל החלטה: פורשים או ממשיכים.
מקיין והרפובליקנים מקווים לשוויון אשר יגרור אחריו המשך מאבק דמוקרטי פנימי, בעוד הם כבר עובדים על המסרים הלאומיים בדרך לבית הלבן. מאבק ארוך ומתיש זה, עלול אף להגיע עד לועידה הדמוקרטית בסוף אוגוסט. אם ההפרש, במניין הצירים, בין המעומדים יהיה דומה לזה של היום, מי שיכריעו יהיו צירי העל. צירים אלו (800 בקירוב) ממונים מתוך סך של 4,000 צירים דמוקרטיים. הללו הם פעילי מפלגה בכירים ראשי ארגונים ורשויות, נשיאים לשעבר. בזירה זו טוענים כי הממסד הקלינטוני שולט, אך בוועידה עצמה הכול יהיה באוויר והכול פתוח. כל זה רק שלושה חודשים לפני הבחירות הכלליות לנשיאות, דבר אשר יקשה מאוד על ביצוע קמפיין לנשיאות למי מבין המעומדים הללו.
למקיין יש זמן כעת לבנות קמפיין אשר ינסה להחזיר את ההתלהבות למפלגתו. הרפובליקנים ספגו אש כבדה בגלל המלחמה בעירק ועדיין לא התאוששו ממנה. מקיין נחשב בארצות הברית לגיבור מלחמה, לאחר תקופת שבי ארוכה בוייטנאם, אך הוא חסר את הכריזמה וההתלהבות הדרושים בכדי להכניס אנרגיה למסע הבחירות הרפובליקני. לסנטור מאריזונה ישנן גם בעיות לא פשוטות מכיוון מפלגתו: בכדי לנצח הוא יזדקק לסיוע מאסיבי של הממסד הרפובליקני בכל המדינות. אותו מנגנון אשר הצליח להוציא את בוחריו השמרניים, ולסייע לנשיא בוש בשני ניצחונותיו הדחוקים. זהו אותו ממסד שמרני השולט במדינות המערב התיכון אשר מקיין הפסיד בפריימריז הפנימיים. זהו אותו ממסד אשר קשור לימין האוונג'ליסטי המונה כשלושים מיליון איש ואולי אף יותר.
לממסד הרפובליקני תמיד הייתה "בעיה" עם מקיין אשר נחשב "לרפובליקני לייט". הסנטור נתפס כמועמד ליברלי מידי ואינו יוצר התלהבות בקרב השמרנים. דבר זה עלול לפגוע באחוזי ההצבעה ביום הדין.
הזמן עובד כעת לטובתו של מקיין אשר ישמח לראות את ההתגוששות הדמוקרטית ממשיכה. בזמן הזה הוא יוכל להקיף את ארצות הברית פעמים מספר, תוך שהוא חובט ביריביו הפוטנציאלים ומנסה ליצור אווירת התלהבות סביב מסריו ומועמדותו.