חברת החשמל (חח"י) נערכת בימים אלה לגיוס של כחצי מיליארד דולר בחו"ל. האשראי שיתקבל יצטרף למצבת חובות ענקית של לא פחות מ-63 מיליארד שקל. זאת, בזמן שהפסקת אספקת הגז ממצרים לישראל, מייקרת את עליות ייצור החשמל של החברה במיליארדי שקלים, והחזר החובות על ידה בזמן כבר אינו דבר מובן מאליו. מי ישלם בסוף את המחיר אתם יכולים לנחש לבד.
אשתקד, עם קריסת חברת הייצוא החקלאי אגרקסקו, התנערה מדינת ישראל מאחריותה לה. אבל במקרה של חברת החשמל היא כמובן לא תוכל להרשות לעצמה את הפריבילגיה הזאת.
את החשיבות של המשך קיום ופיתוח החברה אין צורך להסביר, ומכאן נובעת גם הערכת האנליסטים שהמדינה תמשיך לתמוך בה בכל מצב.
זהו ההסבר לדירוג האשראי הגבוה שמאפשר לחברה להמשיך ולגייס אשראי למרות מצבה.
והגיוסים אכן נמשכים: בשנת 2011 גייסה החברה כ-4 מיליארד שקל בשוק ההון המקומי, והיא צריכה לגייס סכום הרבה יותר גבוה גם ב-2012 על-מנת לקיים את צורכיה הפיננסים. אך גם אם תצליח בכך מצבה עלול להידרדר: נכון לסוף הרבעון השלישי היו בקופת חח"י כ-1.5 מיליארד שקל, ובהמשך היא נטלה הלוואה של מיליארד שקל מ
בנק הפועלים. השנה היא צריכה להחזיר 3.7 מיליארד שקל, כך שהפער התזרימי עדיין גדול.
בעקבות הפסקת הזרמת הגז המצרי אשתקד - בשל שרשרת פיגועי הטרור בסיני - מסרה חח"י לפני כחודשיים כי "המעבר להתבססות על דלקים חלופיים עשוי להתבטא בשנת 2012 במיליארדי שקלים, וככל שלא תהא כלל הזרמת גז מצרי, מעריכה החברה את העלות הכוללת בגין צריכת דלקים בשנת 2012 בהיקף של כ-20 מיליארד שקל, לעומת כ-14 מיליארד שקל ב-2011".
חח"י הבהירה מפורשות שמצבה הפיננסי קשה: "בשנים האחרונות חלה שחיקה בחוסנה הפיננסי של החברה, שבאה לידי ביטוי בשיעורי תשואה נמוכים על ההון וברווחיות נמוכה. המקורות הפנימיים של החברה מאפשרים את החזר חובותיה, אך אינם מספיקים כדי לממן את מלוא היקף ההשקעות הנדרש לביצוע תוכניות הפיתוח של משק החשמל, הדרושות לסיפוק צרכי המשק ההולכים ומתפתחים".
הפתרון שחח"י, שבניהול אלי גליקמן, מציעה הוא פשוט: "להביא לכך שתעריף החשמל ישקף את עלויות התפעול וההון של החברה". ובמילים פשוטות יותר, להעלות את התעריפים ושהצרכנים ישלמו יותר. הרבה יותר. במהלך 2011 התשלום כבר עלה פעמיים, ב-15% במצטבר, ובשנה הקרובה מצפים בחברת החשמל לעלייה נוספת בטווח של עד 30%.
הממשלה אומנם פועלת לסייע לחברה להתמודד עם הבעיה בתזרים המזומנים שנגרמה עקב השיבושים באספקת הגז (אתמול, לדוגמה, נענתה רשות המיסים לבקשתה והחליטה לאפשר לה פריסת תשלומי המע"מ), אך דחייה ופריסת תשלומים אינה מספיקה. בתוך חמש שנים זינק היקף החובות של החברה מ-49 מיליארד שקל ל-63 מיליארד שקל כיום (מתוך זה כ-33 מיליארד שקל התחייבויות אג"ח).
"אי בודד מבחינת החשמל"
לכך צריך להוסיף גם את העובדה שגיוסי החוב כבר אינם פשוטים כבעבר: הריבית עולה וחברות הדירוג הפחיתו את דירוג האשראי של החברה ל-Aa3 (מידרוג) ול-AA מינוס (S&P מעלות). אומנם עדיין מדובר בדירוג גבוה יחסית, אך מידרוג ציינה באוקטובר כי "חלה הרעה משמעותית ביחסי הכיסוי של החברה, כתוצאה מהשחיקה המשמעותית בתזרים המזומנים שלה".
בעקבות החריקות בגיוס הון בישראל, העבירה חח"י בקשה לערבות מדינה כבטוחה לגיוסי החוב שלה, בנוסף היא פונה, כאמור, לשוקי ההון בחו"ל.
"אנו מעריכים את הקשר של חח"י עם המדינה כהכי גבוה שאפשר, ולכן הדירוג שלה מתקרב לדירוג של המדינה, כי היא הרי לא תיתן לה ליפול ולכן תמשיך לתמוך ולתמוך", מסבירה מירב בן כנען הלר, סמנכ"ל וראש תחום מימון מובנה ופרויקטים במידרוג. "אין אפשרות אמיתית לסגור את חברת החשמל", היא מציינת, "ישראל היא אי בודד מבחינה זו, כי אנו לא יכולים לרכוש או למכור חשמל לשכנינו, ולכן אין לנו אלטרנטיבות".
לדבריה הקשר בין המדינה לחברה מתחלק לשניים: תמיכה ותלות דו-כיוונית. "שחיקה בהערכת התמיכה והתלות עלולה להביא להורדת דירוג משמעותית", מזהירה בן כנען הלר, "ההסתכלות על הדירוג היא לא רק על החברה שעומדת בפני עצמה, אלא יחד עם תמיכת המדינה".
- מה הסבירות להסדר חוב?
"מידרוג מעריכה את דירוג חברת החשמל כ-Aa3 עם אופק יציב, והמשמעות היא שהתחייבות החברה היא מאיכות גבוהה וכרוכה בסיכון אשראי נמוך מאוד. מכאן גם התשובה על הסיכוי להסדר חוב".