ועדת הכספים התכנסה השבוע לדיון בפעם המי-יודע-כמה בנושא נפגעי חפציבה. הפעם הייתה כותרת הדיון "ההיבטים הציבוריים של פרשת חפציבה", ואכן היו שם לא מעט היבטים ציבוריים ואפילו מעניינים מאוד, כמו איך מפירים הבטחות, איך מתעלמים מהחלטות, איך עושים איפה ואיפה ואיך בורחים מאחריות, לעומת נטילת אחריות, רצינות ושליחות, לפחות בינתיים.
ועדת הכספים נחשבת מקום ידידותי לנפגעי חפציבה. יו"ר הוועדה סטס מיסז'ניקוב וחבר הוועדה ח"כ ריבלין הם שיזמו והעבירו את "חוק חפציבה".
"לא נשקוט ולא נרגע ולא ננוח לרגע עד שנגמור את כל הסיפור", פתח יו"ר הוועדה את הישיבה וניסה לברר מה עלה בגורל הדרישה להעביר 25 מיליון שקלים לטובת 260 משפחות שנותרו ללא בית, עם משכנתה מחד-גיסא ושכר דירה מאידך-גיסא ודרישה לשלם מאות אלפי שקלים כל אחת בחודשים הקרובים. "משרד השיכון פה?" שאל מיסז'ניקוב. דממה. אין קול ואין עונה. "משרד האוצר פה?" ניסה היו"ר, "כן", ענתה בחורה צעירה.
"האם האוצר יעביר את הכסף", שאל מיסז'ניקוב. "שר האוצר בחן וקיבל את המלצת אגף התקציבים", מלמלה נציגת האוצר, "תפקיד הממשלה הוא לא לספק ביטוח לחברות פרטיות או לפצות אזרחים בעקבות פשיטת רגל, בפעם הבאה כל חברה..." "תרשמו תרשמו", אמר מיסז'ניקוב, "שר האוצר זורק לכלבים 260 משפחות ערב חגיגות ה-60 למדינת ישראל". נציגת האוצר הצטנפה בכסאה ושתקה. "למה האוצר העביר 300 מיליון שקלים לבנק למסחר?" שאל בכעס אחד החכי"ם החרדיים, "כי זה עשירון עליון? מה זה לא גוף פרטי?" "אני לא יודעת", לחשה נציגת האוצר האומללה שאפילו לא הבינה שאף אחד לא מצפה ממנה לתשובה. "אנחנו נשלח אותה ללמוד מה ההבדל", המשיך הח"כ להתעלל בנציגת האוצר שהייתה נראית כאילו בכל רגע תפרוץ בבכי.
ח"כ ריבלין קטע את זעמו של הח"כ וסיפר כי שר האוצר "אמר בצורה מפורשת שהמדינה תעביר 15 מיליון שקלים, וגם שר השיכון אמר במענה להצעת אי אמון בנושא בשבוע שעבר כי יפעל לתרום את חלקו. "אינני יודע מדוע הוא חזר בו", המשיך ריבלין, "לא צריך להביא לכאן פקידים, יהיו משכילים ומעולים ככל שיהיו", אמר ריבלין תוך שהוא מעיף מבט אבהי לנציגת האוצר ומרעים בקולו: "לא פקיד! לא מלאך! ולא שרף כי אם שר האוצר בעצמו".
עוד ריבלין מדבר והדלת נפתחה והנה, לא מלאך ולא שרף, כי אם דווקא פקיד ואפילו של משרד השיכון.
"איפה היית?" התרעם מיסז'ניקוב, "מה עם הכסף?" "ציפינו עד הבוקר ששר האוצר יגיד לנו", התנצל נציג השיכון, "לפני עשר דקות קיבלתי תשובה ששר האוצר לא מוכן להעביר 15 מיליון". מוזר... נציגת האוצר כבר ידעה את התשובה שמן הסתם קיבלה מקסימום יום קודם, ועכשיו נכנס נציג משרד השיכון וטוען שקיבל את הידיעה לפני עשר דקות? נו מילא, אבל נניח לפרטים הקטנים.
בינתיים האווירה הלכה והתחממה. "לעצור טיפול ולא לקדם אף סעיף של האוצר והשיכון", הציע ח"כ יצחק אהרונוביץ בתקיפות. "אני מציע להתפזר", אמר ח"כ ליצמן וצעק: "לא מעניין אותי שום דבר עד ששר האוצר יסביר מה ההבדל בין חפציבה לבנק המסחר!" "שיזרים כסף", התלהב ח"כ מיסז'ניקוב, "שיגיד מדוע הוא לא מקיים את הבטחתו", החרה החזיק אחריהם ח"כ ריבלין.
דיוני הוועדה לא נמשכו זמן רב ובסופם פצח יו"ר הוועדה ח"כ מיסז'ניקוב בנאום שניכר היה כי יצא מן הלב. "ועדת הכספים מתנצלת עמוקות בפני הרוכשים, אני ממש מתנצל. אנחנו נדהמים מאטימות הלב של שרי האוצר והשיכון שנתנו להבין שהפתרון קרוב, והיום חזרו בהם, בושה וחרפה שאפילו הבנקים, היו מוכנים לשתף פעולה ולהשתתף, והממשלה אומרת תשברו את הראש לבד ערב החג. הוועדה תתייחס לפניות משרד האוצר כפי שהם מתייחסים לפניותינו, החל מרגע זה. ממש עכשיו שר האוצר דן על קיצוץ רוחבי במשרדי הממשלה בסך של מיליארד שקלים ואנחנו לא נטפל בעניין כל עוד המשבר נמשך. אני יודע שאני שם כאן את ראשי, אחרי זה יעיפו אותי. אני מוכן ללכת בגלל הפרשה הזו וקודם כל בגלל הפרשה הזו... אני פונה למחליפי - לכו באותו קו! בושה למדינת ישראל".
טוב, נכון... אפשר הרי להגיד שכסאו של מיסז'ניקוב כיו"ר הוועדה מתנדנד ממילא, כי הוא איש ישראל ביתנו שפרשה מהממשלה והוועדה שייכת בדרך כלל לקואליציה. אפשר גם להזכיר את העובדה שעיקרי נאומו השוצף והרוגש של מיסז'ניקוב אומנם הופיעו בדוח הוועדה לעיתונות, חוץ מאזכור נכונותו לפנות את כסאו בשל הפרשה. אבל מדוע להיות ציניים? ח"כ מיסז'ניקוב כבר הוכיח את עצמו בעניין, ובכל זאת נאום כזה לא שומעים כל יום, גם לא כל שנתיים, ודאי לא מפי פוליטיקאי צעיר שעתיד מפלגתו מעורער והוא יושב במוקד כח רב עצמה. בכל מקרה אפשר לגזור את הנאום מהעיתון ואם חלילה ישכח את דבריו, לשלוח לו בדואר.
