היה זה רק עניין של זמן עד ששני הקווים האלה ייפגשו: הקו של האנטי-ציונות הפרו-פלשתינית והקו של חלוקת ירושלים. והיכן אם לא בציון - מצודת-ציון שכבש המלך דוד ובה הקים את עירו, עיר-דוד, הלא היא ירושלים. מפני שאי אפשר לעקור את הציונות, ואי אפשר לחלק את ירושלים וגם להחזיק בציון - תחילה חייבים להחזיר את ציון ליבוסים (הערבים הפלשתינים טוענים, כידוע, שהם צאצאי היבוסים).
זו הסיבה מדוע מפעלה של עמותת "אלעד", שהחזירה חיים יהודיים לתוך עיר דוד, תקוע לקברני הציונות ולמחלקי ירושלים כעצם בגרון. המאמצים לנקות את יהודה ושומרון ואת ירושלים ההיסטורית מיהודים הולכים ואוספים תאוצה, וכמו שלפני ההסתערות יש צורך בריכוך ארטילרי, כך חייבים לשבש ולהסית את דעת הקהל כדי להכשיר את הלבבות לקראת הלם הנסיגה. זה תפקידה של הטלוויזיה ובראש - צעד הערוץ הראשון, ה"ממלכתי", בתשדיר נבזי שכותרתו כבר אמרה הכל:
"ארכיאולוגיה או אידיאולוגיה? מי העמותה שמטרתה הרשמית לייהד את ירושלים?". בנימה דומה ניתן היה לשאול: מי העמותה שמטרתה הרשמית הפצת הרואין, סחר בנשים, הכאת ילדים? בנימת השאלה כבר גלומה ההנחה שייהוד ירושלים הוא דבר מגונה, וזה אכן המסר של התשדיר כולו.
אני זוכר את המקום משנת 1991, כשהוזמנתי כחבר כנסת לבלות כמה לילות בח'ירבה ישנה ומתפוררת שקראו לה "בית מיוחס", רכוש יהודי שעמותת אלעד ביקשה לאכלסו בעיר דוד, אז שכונה ערבית ריקה מיהודים. בלט לעין "שטח ג'י", בו התקיימו בעבר החפירות הארכיאולוגיות של עיר-דוד. לא רחוק היו מעיין הגיחון וניקבת השילוח שבה נתגלתה הכתובת המפורסמת, אך רק מעטים פקדו בימים ההם את המקומות האלה.
אדם יהודי וציוני המשווה את המצב ההוא למצב היום אינו יכול שלא להתפעל. האתר שוקק חיים, מטופח ומאורגן. מגיעים אליו חיילים רבים ונוער, להטעין את המצברים הלאומיים בציונות והיכן - אם לא בציון? עמותת אלעד ממלאה כאן תפקיד תרבותי-חינוכי ממדרגה ראשונה, והיא גם החזירה לבעלות יהודית בתים שנתפסו ע"י פולשים אשר בזמנו, עוד במאה שלפני הקודמת, נרכשו ע"י רוטשילד שהבין את מרכזיותו של המקום הזה לעם ישראל. בנוסף, רכשה אלעד בתים רבים.
הלא השמאלנים, בתעמולתם למען חלוקת ירושלים, טוענים תמיד: למה לכם השכונות הערביות? מי בכלל הולך לשם? והנה, אלעד לקחה את הטענה הזאת ברצינות והפכה את השכונה הערבית סילוואן למקום שלפחות 400,000 יהודים מבקרים בו מדי שנה, וכמחצית יושביו יהודים. אלא שכאן תפס אותה הערוץ הראשון בקלקלתה: "ייהוד ירושלים!" - ועל זה אין כפרה.
וגם בזאת לא מוצו שבחי "אלעד": בסיועה האיתן חופרת במקום רשות העתיקות ונתגלו אוצרות יקרים מן ההיסטוריה הישראלית הקדומה - מערכות מים עתיקות, רחובות מבית שני ולאחרונה גם ארמון דוד. על כל אלה - במקום להעניק ל"אלעד" את פרס ישראל, שפך עליה הערוץ הראשון עביט של שופכין.
הנה "כתב האישום".
"אישום" ראשון: אלעד חופרת מתחת לבתי הערבים, הרעש והאבק מפריעים לתושבים. בג"צ כבר הוציא צו ביניים.
סעיף שני: אלעד מממנת את החפירות של רשות העתיקות, ו"רב אצלה הנסתר על הגלוי". מהו הנסתר הזה לא נאמר, רק מראים לצופה את גבם של צעירים ההולכים במורד כביש. כנראה ש"הנסתר" מתחבא מתחת לכיפות שלהם.
אח"כ מקרינים כתבה ישנה משנת 1991, בה אומר בני ליס: "בהתגנבות יחידים עושים את דרכם המתנחלים שהגיעו מרמת הגולן, בית אל, חברון, שומרון, עמותה ששמה לה למטרה לגור ב-40 בתים במדרונות עיר דוד". אולי זה "הנסתר"- מתנחלים עליך, ירושלים? אח"כ שומעים טענה של ערבי הטוען שב-1991 שברו חלונות ודלתות ונכנסו לבית מהגג. אין מספרים לנו על אינספור התדיינויות משפטיות שבהן אישרו בתי משפט שוב ושוב בעלויות יהודיות שנגזלו, כלומר הצדיקו את תפיסת הבתים שפולשים תפסו בהם חזקה שלא כדין.
מה כן אומרת רוממה במשדר? העמותה כבר הצליחה ליישב כ-200 "מתנחלים" - כך, בלשון זו - "בשיטות שלעתים לא היו מקובלות על בתי המשפט". אילו שיטות? איזה בתי משפט? ואם "לפעמים" - מה בפעמים האחרות, ברוב המכריע של הפעמים, שבהם בתי המשפט הצדיקו את השיטות? כך - אומרים ולא אומרים, מלכלכים בעקימת אף, מבלי להסתכן. "טלוויזיה ממלכתית" כבר אמרנו?
"אישום" שלישי: לאלעד עוצמות כלכליות אדירות בזכות הסיוע שהיא מקבלת מן המדינה.
אישום רביעי: הקרן הקיימת מסרה לעמותה אדמות מדינה ונכסי נפקדים ללא מכרז.
אישום חמישי: משרד השיכון מממן את האבטחה.
ואולי להיפך? אולי המדינה והמוסדות הלאומיים מעוניינים לממן ולעודד את החזרתה של ציון לתודעת העם, ולצורך זה חיפשו ומצאו עמותה שתעשה בדיוק את הדבר הזה? מחשבה כזאת רחוקה כמובן ממי שרואה ב"ייהוד ירושלים" - מעשה שלילי.
אישום ששי: רשם האגודות "דורש הסברים" לתרומות בסך 7 מיליון דולר. אין אומרים לנו אם קיבל את ההסברים. ביררתי, ובעמותה אמרו לי שקיבל גם קיבל. כך או כך, איזו צורה חמקנית ופחדנית של כתיבה היא זאת, להטיל צל ברמיזה ולהשאירו תלוי?
המרצע יוצא מן השק בהופעתו במשדר של הארכיאולוג דר' רפי גרינברג, המזוהה עם השמאל. נאמר לי שהאיש עורך, למשל, "סיורים אלטרנטיביים" בכפר סילוואן, להראות את העוולות הנגרמות לערבים, והוא מעלה את האישום השישי נגד אלעד, החושף את המניע האמיתי לשידור כולו: הארכיאולוגיה הזאת, אומר גרינברג, היא "לעומת" - כלומר נגד - התושבים: דגל גדול של המדינה, גדרות, עמדה כמו-צבאית על הגג. הסבר אפשרי, שאולי אמצעי ההגנה דרושים מסיבות ביטחוניות, אינו עולה על דעתם של הדר' גרינברג והטלוויזיה. וכמה אופייני, שעצם הנפתו של דגל המדינה נחשבת לפרובוקציה!
ומכאן לאישום החמור מכל שמשמיע לנו נסים מוסק, עורך התחקיר עצמו. כתב אנגלי שואל בתוך המנהרה את הארכיאולוג הממשלתי: בנות כמה האבנים האלה? והארכיאולוג, אלי שוקרון, עונה: "זה רחוב בן 2,000 שנה, וזו ירושלים מתקופת ישו." על כך מתרעם מוסק: "לנוצרים מוכרים את ישו, ליהודים את עיר דוד, ולמוסלמים מה נשאר?" והוא מוסיף: "יש הטוענים כי התכנים שמעבירה אלעד לחיילים ולבני הנוער נועדו
לצרוב את התודעה שירושלים היא אך ורק יהודית." הנה הפשע האמיתי, זה מה שמעניין את הערוץ הממלכתי באמת - לא בירורי רשם העמותות ולא החפירה מתחת לבתים, אלאא אותה "צריבה בתודעה".
וכשמתאמצים - מוצאים. נמצא לו, לערוץ הראשון, מורה דרך, ערן צדקיהו, שיאמר את הדברים האלה בפירוש: "את אלעד מעניינת הפוליטיקה. יש להם אג'נדה מאד ברורה, היסטוריה מאד חד-מימדית - קפיצה משנת 70, חורבן בית שני, 1800 שנה עד לשנת 1882, שנת עליית התימנים. מה קרה בכל 1800 השנים האלה פה? מי היה כאן? מה יש סביבנו?... אתה לא בתוך איזה מקום ריק, אתה בתוך כפר שהתפתח"...
שאלתי בעמותה, האם נתגלו באתר עיר דוד שרידים ארכיאולוגים ערביים בעלי משמעות כלשהיא, ונעניתי בשלילה. לא מצאו שם, למשל, ארמון של מלך פלשתיני עתיק. אז מה לעשות עם 1800 שנים שבהן היו שם - אם בכלל - אנשים שלא עשו היסטוריה? "יש פה כפר (ערבי) שהתפתח" - מתלונן המדריך. מה זה שייך לארכיאולוגיה?
על כורחך אתה מובל למסקנה, שהואיל ו-1800 השנים היו ריקות בעיר דוד מבחינה ערבית, מוטב להניח לתקופות היהודיות, ובלבד שיהיה שוויון. ולכן דורש גרינברג להוציא את השליטה על האתר מידי עמותת אלעד ורשות העתיקות ולהעבירה ל"דיון ציבורי", לעיריית ירושלים "ומעבר לזה" - מסתבר לממשלה, על-מנת שתשתק את הפעילות ותעביר את ציון תהליך של דה-ציוניזציה.
בסוף מראיינים את הדר' יובל ברוך, ארכיאולוג מחוז ירושלים ברשות העתיקות, הטוען לתומו: "הנושא הפוליטי הוא לא חלק מהאג'נדה, אנחנו לא מתייחסים אליו. אנחנו עוסקים במחקר".
כמה האיש הזה תמים! עד שהטלוויזיה של רוממה לא תשיג את חלוקת ירושלים - עצם המונח ירושלים-יהודית הוא גופו "פוליטי", וממילא פסול. וגם ציון היא "פוליטית", מפני שממנה יצאה תורת הציונות.
אם תרצו, לא רק פרשת עיר דוד נחשפת כאן. כל מלחמת-התרבות, המלחמה על נשמת העם המשתוללת בתוך חברתנו - מקופלת בפרשה הזאת כבקליפת אגוז: הקוטב הציוני והקוטב האנטי-ציוני מתעמתים - בציון.
אם חלילה תנסה הממשלה לחלק את ירושלים, המוקד הזה - מצודת-ציון היא עיר-דוד, יהיה תקוע למחלקים כעצם בגרון. הם יהיו נאלצים להוציא את כל המכלול הזה, על אוצרותיו ההיסטוריים, לא רק מידיה של עמותת אלעד, אלא מידיו של העם היהודי ומדינת ישראל.
על כך עמלה לא רק הטלוויזיה הישראלית. באינטרנט רצה עצומה של 55 פרופסורים מכל העולם, רבים מהם יהודים, ש"לגמרי במקרה" חוזרים בה כמעט מילה במילה על טענות הערוץ הראשון: חפירות מתחת לבתים, חד-צדדיות לאומית יהודית, מימון נדיב, "התנחלות", "ארכיאולוגיה פוליטית".ומה דורשים בעצומה? את מה שדורש הערוץ הראשון: להוציא את עיר דוד מידיה של אלעד!
וגם יוסי ביילין סייר בעיר דוד, ביחד עם חגית עופרן, "ראש צוות מעקב התנחלויות" (כלומר, ראש צוות המלשינים) בשלום עכשיו, וגם הם ציקצקו בלשונם למראה העוולות שנעשות כביכול לערבים.
מוכתר מסילוואן, חוסיין סיאם, סיפר בערוץ 7 איך גם הערבים המקומיים משתתפים במאמץ של אנטי-ציון. יש "ועד להגנת הרכוש בסילוואן" במימון ארצות ערב והרשות הפלשתינית, המעורר מהומות במקום. וגם - סוכנות ידיעות גרמנית המשלמת כסף ומביימת ארועים, כדי שיהיה מה לצלם. וגם החמאס והג'יהאד פעילים בכפר. על החפירות מתחת לבתים אומר המוכתר: "כל מי שמספר לך שמתנהלות חפירות חדשות מתחת לבתים - משקר. החפירה קיימת ורק מנקים שם." אין צריך לומר, שאת המוכתר הטלוויזיה לא ראיינה.
בעמותת אלעד מספרים, שכל הפעילות העויינת הזאת הרסה מירקם עדין של יחסי שכנות טובים בין העמותה לכפר הערבי, ואילצה מעל ל-100 משפחות ערביות לזנוח מקומות עבודה במרכז המבקרים.
מסביב לעיר דוד ולמה שהיא מסמלת לעם היהודי, נתקבצה תזמורת השטנה בהרכב מלא, והערוץ הראשון מנגן בה כינור ראשון. התגייסותה של הטלוויזיה הממלכתית לעקירת הציונות מציון, קשורה כנראה לכוונותיה של ממשלת השמאל לחלק את ירושלים. אלא שלא ניתן לעשות זאת מבלי למסור את עיר דוד לפלשתינים, כלומר - להוציא את מצודת ציון מידי העם היהודי. המלאכה הזאת תהיה קשה מאוד בגלל כל מה שפעלה שם עמותת "אלעד".
ועל כך תגמול לה ההיסטוריה היהודית.
