המשנה לראש הממשלה עבריין מין מורשע והעולם שותק. גם חיים רמון בחר לשתוק במשך 14 חודשים מאז הרשעתו, אך כעת החליט להרים ראש. בראיון הפרוש על פני שישה עמודים במוסף חג הפסח של ידיעות אחרונות, חיים רמון מסביר שהעוול נעשה דווקא לו. רמון, בעיצומו של מסע צלב, טוען שהמשטרה, הפרקליטות והיועץ המשפטי לממשלה תפרו לו תיק. לא פחות.
רמון, המשנה של אולמרט, ממשיך להטיל דופי במתלוננת ולתקוף את כל מערכת אכיפת החוק כולל את השר לביטחון פנים שלא מיישר קו איתו.
רמון מתעלם מהעובדה שבית משפט בישראל בהרכב של שלושה שופטים הרשיע אותו פה אחד בביצוע מעשה מגונה בקצינת צה"ל בזמן מלחמה וקבע: "לסיכומם של דברים, לאחר בחינה ובדיקה של כל הראיות, מצאנו שדבריה של המתלוננת הינם אמת לאמיתה. לעומת זאת, מצאנו שהנאשם לא דבק באמירת אמת, ניסה להסיט את האש ממנו והלאה, המעיט וצימצם את מעשיו ואת אחריותו, ומנגד, הגזים והפריז באשר לחלקה של המתלוננת, עיוות וסילף את העובדות בדרך מתחכמת."
למרות פסיקת בית המשפט, אולמרט בחר למנות דווקא את חיים רמון למשנה שלו. הדבר שם את מערכת המשפט ללעג וגורם לציבור לבוז לאנשי הציבור ולשלטון החוק. העובדה שעבריין מין מורשע משמש משנה לראש הממשלה גורם נזק רב יותר לאין ארוך מאשר רפורמה מינורית כזו או אחרת שמבצע שר המשפטים פרופסור פרידמן.
המשנה של אולמרט, החליט מסיבותיו הברורות, לא לערער על פסק הדין, ועל-כן קביעותיו של בית המשפט הפכו להיות חלוטות. אך על אף זאת, רמון לא שכח ולא למד דבר. המשנה של אולמרט שוקל להתמודד על תפקיד ראשות הממשלה בעתיד ועזות המצח מגיעה לשיא חדש כאשר הוא טוען שנאמר לו שאילו היה רק מבקש סליחה בזמן היו מוחלים לו.
עם ישראל עם רחמן וסלחן. וטוב שכך. אבל לחיים רמון אין סליחה ואין מחילה. בטח שלא בההיבט הציבורי. גם לראש ממשלה, שלמרות הכל, בחר דווקא ברמון לסגנו לא צריכה להיות מחילה, כפי שלא צריך למחול לו על מינוי אברהם הירשזון לשר אוצר ועמיר פרץ לשר ביטחון, וכפי שלא צריך למחול לאזרח שיבחר בעסקנים הללו בשנית.
