"מדובר בעניין ישראלי פנימי", אמרה ד"ר קונדוליזה רייס, בתום אחת מפגישותיה בארץ על חקירת ראש הממשלה במשטרה. ציפי לבני, לעומתה, הביעה אמון מלא במשטרה.
אין ספק, לבני צודקת. המשטרה תעשה את המוטל עליה. ראינו זאת בסדרת החקירות נגד ראשי הממשלה מסיעתה.
ואין לי שמץ ספק, קונדי טועה.
נחקר בלתי-נלאה עומד בראש ממשלתנו - לתפארת מדינת ישראל. אכן, דוגמה טובה ליהודי העולם ומקור לגאוותם ביהודי הצעיר והמוכשר, שצולח ברגל גאה כל חקירה וכל בדיקה. טרם היה לנו ראש ממשלה נחקר כל כך, ועוד ידו נטויה נגדנו ושלוחה לעבר הכיס הציבורי.
מעמדו של ראש ממשלת ישראל, אליבא דכל ספר לימוד במדעי המדינה, משפיע על היחסים הבינלאומיים של מדינת ישראל (מ"י). פעם ברגע של הומור שחור, קראתי למדינה, מ"י נכסים (בחיסול) - משחק מלים על שמה של החברה הממשלתית, שקנתה עבור הממשלה את הבנקים, ומכרה אותם בזול מדי, כרגיל, למקורבים.
גם בארצות-הברית אין מדיניות חוץ, אלא רק מדיניות פנים, כפי שקבע פעם ד"ר הנרי א' קיסינג'ר הבלתי-נלאה.
כשראש הממשלה שרון הסתבך עד למעלה מאזניו בחקירות פליליות, והיה חשש, שהיועץ המשפטי לממשלה מזוז, שמונה במיוחד לפתור את הבעיות, לא יעמוד בלחץ - הגו בחווה את הרעיון למכור את נכסי המדינה (כולל בתוך ה"קו הירוק"), כדי לרצות את המשפטנים, הכמהים לאיזו נסיגה עסיסית. "גודל הנסיגה כעומק הנסיגה" - תבע ח"כ צבי הנדל, ולא ידע עד כמה הוא צדק.
גם עכשיו, כשברור שהטיהור האתני של גוש קטיף מיהודים (בטכניקות, המזכירות מאוד את דפוסי הפעולה של קלגסים מעברנו השחור) - בשמו של הציות הקדוש - הזיק למדינת ישראל. למרות זאת, אין הפושעים מבקשים סליחה, אינם מתביישים במעלליהם הנפשעים, ועדיין מתעקשים על כך, שהיה עליהם למלא פקודות; ולא, לטענתם, כל האסונות יכלו להתרחש. דרך אגב, זה נשמע נהדר בגרמנית...
סגן הרמטכ"ל הנוכחי פיקד על גירוש היהודים מבתיהם - כתם קלון, שלא יימחה בקלות, מעל גוו של הצבא האומלל שלנו.
איני רוצה להיכנס להסברים מיסטיים, שתבוסתו בלבנון 2 הינה עונש על הגירוש. זאת, בעיקר, משום שצבאנו הכושל מביס את עצמו, ומנחיל לנו מפלות כבר מהיום השביעי של ששת הימים.
הגולן תמורת חקירה
כשחקירת ראש הממשלה מסתבכת, אני מתחיל לחפש במפה על מה יוותר, כדי להשקיט את להקת כלבי הטרף של הפרקליטות. והרי ראינו היטב, שהכל כשר ויוכשר כשידובר על נסיגה ועל הרס יישובים יהודיים. השאלה היא רק כמה. "גודל הנסיגה" - כזכור - "כעומק הנסיגה".
קחו, למשל, את רמת הגולן, ושחררו לי תמורתה שלושה מטר-רץ חקירה.
כך קרה כשממשלת רבין החלה לאבד גובה, לפני אוסלו; כך קרה לממשלת ברק (שהביאה למנוסתנו המבישה מלבנון) ואחרי שברק איבד את אמון הכנסת; כך קרה לממשלת שרון; וכך קורה לממשלת אולמרט כשהקואליציה חורקת ומתפוררת. בכל המקרים נחלץ האויב בעור שיניו, וראש הממשלה הקורס הצילו מתבוסה.
לכן ניסתה המשטרה להסתיר את עובדת קיום החקירה בסוף השבוע האחרון. רב-ניצב דודי כהן, מפכ"ל המשטרה, אמר אמנם, כי: "אנחנו במשטרה פועלים כאשר שיקול אחד בלבד עומד לנגד עינינו - שיקול החוק ושלטון החוק".
המפכ"ל כהן יכול לספר לנו צ'יזבאטים כל השבוע (הוא מספק צ'יזבאטים 7/24. מתי הוא מספיק לפקד על הגוף החולה משיח' ג'ראח?!), אך לציבור יש אמון גדול מאוד בגוף הכושל, שהוא מפקד עליו - האמון הציבורי במשטרתנו העלובה לא עבר בזמן כהונתו אפילו רום של כרבע מ"מ. ואם ניזכר היטב - נוכל לזכור הרבה פעולות מוזרות של חוקרי המשטרה.
כמו בפרקליטות - תלוי את מי חוקרים... והאם הוא גורם חשוב ליציבות הממשלה. משום מה דווקא אחרי שאביגדור ליברמן פרש מהקואליציה דאגו להזין את התקשורת בפרטים על התפתחויות בחקירות נגדו. רק בזכות משטרתנו יושב עמרי שרון בכלא, ואביו לא הגיע למשפט כלל; ובזכות משטרתנו המהוללת, ברחו אהוד ברק ואנשיו מחקירה, שיצחק הרצוג שתק בה.
בוזגלו בפנסיה
כפי שאמר בשבוע שעבר משה נגבי, הפרשן לענייני משפט של קול ישראל, תקדים בוזגלו כבר פשט מזמן את הרגל. כלומר, יש אצלנו שיוויון בפני החוק - תלוי מה אתה שווה.
משטרה, שאין לה מה להסתיר מהציבור, אינה עושה משחקים, אינה מוליכה שולל את הציבור, ואינה מתמרנת במלים - כפי שעושים כעת המפכ"ל, פקודיו והשר הממונה עליהם.
המפכ"ל אמר, בטקס הענקת דרגות והרמת כוסית לקראת יום העצמאות במטה הארצי בירושלים, "... טובת החקירה עומדת לפני זכות הציבור לדעת, ואני יודע על מה אני מדבר. יש לתת לצוות החקירה מרחב פעילות".
אפרת וייס דיווחה באתר Ynet: "בתום הטקס סירב ראש אגף החקירות והמודיעין במשטרה, ניצב יוחנן דנינו, להתייחס לשאלות הכתבים בנושא הפרשה, וכל מה שאמר זה 'חג שמח, אנחנו הולכים לעבוד'. גם השר לביטחון פנים, אבי דיכטר, נמנע מלענות לשאלה האם ראש הממשלה צריך להשעות את עצמו. 'אנשים סבלניים לתהליך החוק', אמר, וכשהתייחס לבקשה להסתיר את החקירה הסביר ש'המשטרה היא זאת שתקבע, וזה בתחום אחריותה'".
השר לביטחון פנים, כמו שרת החוץ וכמו אחרים בקדימה, נהנה מהדשדוש בחקירת ראש הממשלה. עוד שבוע ועוד חודש, ועוד מעט תצא הכנסת לפגרת הקיץ. בינתיים הם נאחזים בקרנות המזבח, וסוחטים את עם ישראל, כדי למצות הטבות. אחרי החגים, כשהכנסת תואיל לשוב לעבודתה, הכל יכול להשתנות. אחת האפשרויות: אלפי יהודים יגורשו עד אז, ויישוביהם יוחרבו - כדי להכשיר עוד עסקה אפלה, שרקם ראש ממשלה מושחת - אחד מני רבים, שבחרנו - כי מגיע לנו ראש ממשלה כזה. ונסיים ברוח הימים האלה, לתפארת מדינת ישראל!
