"כשהצעת חוק יסוד: החקיקה תובא לדיון בכנסת, הכנסת תוכל לקבוע אם חוק המתגבר על פסק דין של בית המשפט העליון יחוקק ברוב של 70 חברי כנסת או 65 חברי כנסת או כל מספר אחר" - כך אמר היום (ד') שר המשפטים
יעקב נאמן, בדיון מיוחד שקיימה מליאת הכנסת בנוגע להצעת חוק יסוד: החקיקה.
במסגרת הדיון הסביר לראשונה השר נאמן מדוע הוראות הצעת החוק שפירסם משרד המשפטים בהנחייתו לפני שבועיים, סוטות מהמלצות הוועדה הציבורית שנאמן עצמו עמד בראשה בשנת 2004.
"הוועדה שעמדתי בראשותה הציעה 70 חברי כנסת (לחקיקת חוק מתגבר, י"י)", אמר נאמן, "וכל אחד שואל אותי: מה קרה שעברת מ-70 ל-65? במשך 3 שנים מאז כניסתי לתפקיד שר המשפטים, אני מנהל דיונים בנושא זה עם חברי כנסת, כולל יו"ר הכנסת, עם שופטים בדימוס, וגם עם הנשיאה ביניש דנתי בנושא. מכיוון שהכנסת מנסה לחוקק את חוק יסוד: החקיקה כבר עשרות שנים ונכשלת, ידעתי שאם אגיש את זה ב-61 חברי כנסת זה לא יעבור את הממשלה, ובצדק, וגם אם אגיש ב-70 יהיה לי קשה להעביר את זה בממשלה, בגלל הרכבה הקואליציוני. אם רוצים לתת לבית המשפט העליון את הסמכות לבטל חוקים, צריך ללכת בדרך האמצע".
שר המשפטים הוסיף כי "כשהנושא יובא לדיון בכנסת תוכל הכנסת לקבוע אם זה 70 חברי כנסת או כל מספר אחר. התזכיר בא רק כדי להעמיד את הנושא על סדר היום, והכנסת היא הגוף הריבוני בישראל המייצג את העם, והיא תחליט אם הביטול יהיה ב-70 או ב-65 או בכל מספר אחר".
לדברי נאמן, מדובר ב"הצעת חוק חיונית ביותר לדמוקרטיה בישראל. היא מיועדת להסדיר את תחום החקיקה במדינת ישראל, דבר שהכנסת נמנעת מלעשות מאז החלטת הררי ב-1950. הכנסת לא ממלאת את חובתה כמחוקק. לפי המצב המשפטי הקיים, היום יכולה הכנסת ברוב של שניים נגד אחד לבטל את חוק יסוד: השפיטה, ולקבוע שבית המשפט העליון לא ידון בנושאים חוקתיים. אנחנו באים לחזק את מעמדם של חוקי היסוד ולקבוע שאי-אפשר יהיה לשנותם ברוב רגיל אלא ברוב של 65. זה אנטי-דמוקרטי?"
עוד הבהיר שר המשפטים כי הצעת החוק תסמיך לראשונה את בית המשפט במפורש בחקיקה לפסול חוקים של הכנסת, ותהפוך אותו למעשה לבית משפט לחוקה.
"יש פה חיזוק משמעותי ביותר לבית המשפט העליון כבית משפט לחוקה. הנושא נמצא במחלוקת גם בכנסת, וקיבלתי פניות מחברי כנסת שחולקים לחלוטין על כך שבית המשפט העליון יוסמך לבטל חוקים".
נאמן אמר כי בכוונתו להביא את הצעת החוק לאישור הממשלה ולאחר מכן להניחה על שולחן הכנסת כבר במושב הקיץ הקרוב, וביקש מהכנסת לאשרה עוד במושב זה.
בני בגין מתנגד
ואולם, בישיבת המליאה ספגה הצעת החוק של נאמן ביקורת לא רק מטעם אנשי סיעת מרצ, שיזמו את דיון הפגרה המיוחד בנושא, אלא אף מעמיתו של נאמן לשולחן הממשלה, השר בני בגין, שקרא לאמץ את המודל שנקבע בוועדת נאמן.
"מתעורר אצלי הרושם שיש בין מציעי החוק או תומכיו המשתעשעים במחשבה שאם יפסול בג"ץ את חוקתיותו של חוק, אם יתקבל, כי הוא סותר את זכות הקניין המעוגנת בחוק יסוד, יש הנחה שיוכלו חברי כנסת להתגבר על הפסילה ולהותיר את החוק הזה על פגמיו 5 שנים, עוד 5 ועוד 5 ועוד 5", אמר השר בגין. "יש לשוב לנוסחה שהציעה ועדת נאמן, ועל-פיה התגברות על פסילת חוק תוכל להתבצע ברוב של 70 חברי כנסת ולתקופה אחת. בתנאים המוצעים כיום מוטב לא להניח את הצעת החוק על שולחן הכנסת".
יו"ר מרצ, ח"כ
זהבה גלאון, אמרה בדיון כי "אם החוק הזה יעבור, כל החוקים האנטי-דמוקרטיים, למשל חוק המאחזים, חוק ועדות קבלה, החוק שיאפשר הצבעה ליורדים וליהודים בחו"ל - כל מעשי התועבה שרצו להעביר בכנסת, כל החוקים האלה יעברו.
"השר נאמן חשף את עמדתו - קשירת קשר נגד הדמוקרטיה בישראל. נאמן רוצה שהמילה האחרונה תעבור לכנסת, שלא תהיה ביקורת שיפוטית, שהרוב הדורסני יוכל לקבוע ולפגוע בזכויות האדם כמו שהיה ניסיון בכל יוזמות החקיקה האחרונות. רוב של 65 חברי כנסת מזדמנים יכול להכתיב לנו איך תיראה המדינה".
הרצוג: "מחטף"
ח"כ
יצחק הרצוג (עבודה), שותפו לשעבר של נאמן במשרד עורכי הדין היוקרתי הרצוג-פוקס-נאמן, כינה את הצעת החוק של נאמן "מחטף". לדבריו, "בערב פסח יוצאת הודעה של משרד המשפטים על תזכיר חוק. זה נושא למערכת יחסים בין ממשלה, כנסת ובית המשפט העליון. זה נושא שהיה צריך להיות בדיאלוג בין 3 הרשויות ולא בהודעה חד-צדדית".
לדבריו, "כל המטרה היא בסופו של דבר להגביל את בית המשפט העליון. נאמן המליץ בוועדת נאמן על 70 בפסקת ההתגברות, הפעם הוא המליץ על 65. מתעורר אצלי חשד שהממשלה לא באמת מתכוונת להסדיר את היחסים, אלא שבסוף נראה את ידיו של בית המשפט העליון קשורות, מבלי יכולת לעמוד כמוסד עצמאי ואיתן על כל הנושאים הנמצאים על סדר היום".
