בשבוע הבא יצוין בארץ וברחבי העולם שבוע המודעות לאי ספיקת לב. מדובר במחלה השכיחה ביותר בעולם המערבי, הסיבה הנפוצה ביותר לאשפוז עבור אנשים מעל גיל 65 (מעל מיליון אשפוזים בשנה בארה"ב) ונחשבת גם למחלה היקרה ביותר למערכות הבריאות עם עלות טיפול מוערכת של 10-38 מיליארד דולר לשנה, בעיקר בעקבות אשפוזים חוזרים. המחלה יכולה להתפתח בכל גיל, אך היא שכיחה יותר ככל שהגיל עולה; מתחת לגיל 65 כ-1% מהאוכלוסיה בלבד סובל מאי ספיקת לב, אך בקרב גילאי 74-85 מזנקים השיעורים לכ-7%.
מהי אי ספיקת לב? מחלה זו, המכונה גם "כשל לבבי", היא למעשה במצב כרוני בו נפגעת יכולת הלב להזרים דם וחמצן לרקמות ולאיברי הגוף השונים (כלומר - הלב מתקשה לספק את צרכי הגוף). מאחר שמשאבת הלב אינה פועלת כראוי, מצטבר דם באיזורים שונים בגוף, מה שמוביל ליצירת בצקות בריאות בגפיים או בכבד. בשל זרימת הדם המופחתת, איברים רבים אינם מקבלים די חמצן וחומרי תזונה, מה שפוגע בתפקודם. המחלה יכולה להתפתח בכל גיל, אך היא שכיחה יותר ככל שהגיל עולה; מתחת לגיל 65 ל-1% מהאוכלוסיה בלבד סובל מאי ספיקת לב, אך בקרב גילאי 74-85 מזנקים השיעורים לכ-7%.
בישראל חיים כ-120,000 חולי אי ספיקת לב ואילו בארה"ב ישנם כ-5-6 מיליון חולים כאשר מדי שנה מצטרפים אליהם כחצי מיליון חולים חדשים. הרפואה אומנם מתקדמת ומתפתחת, אך היא גורמת לעליה בתוחלת החיים ולכן אנשים רבים מאי פעם חיים כיום עם המחלה. תמותה עדיין גבוהה מאוד ומגיעה ל-50% ב-5 שנים.
החיים עם המחלה: אי ספיקת לב היא מחלה כרונית, כלומר – כזו שלא מחלימים ממנה, אלא לומדים לחיות לצידה. מדובר במחלה מורכבת עם אשפוזים בתדירות גבוהה. חולי אי ספיקת לב זקוקים למעקב רפואי צמוד, בדיקות א.ק.ג., אקו לב ובדיקות דם תכופות בשל הטיפול בתרופות משתנות המשנות את מאזן המלחים בדם. החיים עם המחלה אינם קלים לחולה ולסביבתו ומצריכים התאמות: פעילויות יומיומיות מפסיקות להיות חלק מחיי השגרה של החולה, ותחושת המעמסה על המשפחה והחברים מלווה את החולים. אורח החיים חייב להשתנות במישורים רבים, כגון תזונה (יש צורך להפחית את צריכת המלח), הפסקת עישון, הורדת מתחים, הפחתה במשקל, מנוחה מספקת, שינוי פעילויות יומיומיות וכדומה. עם זאת, חשוב לזכור כי ההתפתחויות בתחום בשנים האחרונות (כמו הטיפול התרופתי, הקוצבים השונים והמשאבות המיוחדות שנקראות בציבור "לבבות מלאכותיים") משפרים מאוד את מצב החולים כיום ומאפשרות להם חיים עם איכות גבוהה קרובה ככל שניתן ל"חיים נורמאליים" בחולים רבים מאוד.