שקר! שקר חצוף! שקר גס!

נחום שחף, פיזיקאי ויזם, צריך להיות מרוצה. ולא בכדי. הוא כמעט הגיע השבוע ליעדו. בית משפט צרפתי לערעורים פסק, שאין דיבה בקביעה של פיליפ קרסנטי - יהודי צרפתי, המפעיל בלוג לניטור תקשורת אנטי-ישראלית בצרפת - שרשת הטלוויזיה פראנס 2, הכתב שארל אנדרלין והצלם טלאל אבו רחמה, ביימו את קטע הטלוויזיה שבו נראית הריגתו של הנער מוחמד א-דורה בצומת נצרים בשלושים בספטמבר 2000. אחרי שבעה מדורי גיהינום שהעבירום גורמים רשמיים בישראל והתקשורת הישראלית, מגיע לפיליפ קרסנטי ולנחום שחף לחגוג. יחד עם כמה שליוום לאורך כל דרכם הקשה - כולל הרשעה בערכאה נמוכה. אמנם שארל אנדרלין הבטיח לערער על ההחלטה לבית המשפט העליון של צרפת, שכפי שהוא עצמו קבע בתגובתו, החלטת בית המשפט הצרפתי לערעורים פוגעת ביושרתו המקצועית. שאלה מטרידה (בכל אופן, אני ידוע כמשבית-שמחות בלתי-נלאה): למה הפסיקה לא זכתה לכותרת ראשית בעיתוני ישראל? האם זה מפני שבעליהם, עורכיהם ועיתונאיהם לא רצו בניצחון קרסנטי?! נסים, כידוע, קורים בשפע בארץ-ישראל, ועוד נרקוד בחתונתו של מי שהתחזה למוחמד א-דורה. בינתיים רקדו הפלשתינים ותומכיהם (גדעון לוי הזכרתי?) על הדם שלא היה של א-דורה שלא היה. בבלוגו, האורוות האגאיות, קורא ריצ'ארד לאנדס, היסטוריון אמריקני מאוניברסיטת בוסטון, למערכת הזו "פאליווד" - ביום קולנועי של עלילות-דם נגד ישראל. הודאת אבו רחמה (פלשתיני, שהיה בשטח) והכתב (יהודי-ישראלי, שלא היה בשטח), "המנקות" את חיילי צה"ל מרצח הילד א-דורה התקבלה בהתעלמות בלתי מוסברת ע"י המיינסטרים בתקשורת הישראלית וע"י הגורמים בישראל האחראים על ההסברה (פרט לד"ר רענן גיסין, שהיה יועצו של רוה"מ שרון לתקשורת בינלאומית, ולדני סימן ראש לשכת העיתונות הממשלתית)" - קובע נחום שחף. לדעת לאנדס, הכריעה את הכף החלטת השופטים לחייב את פראנס 2 להציג בפניו את הסרטים שצילם אבו רחמה (ראשס), ולא רק את הסרט הערוך ששידרו תחנת השידור. היה להם, לדבריו, קשה שלא להתרשם מהעובדות שסתרו את התעמולה. לטיהורו של פיליפ קרסנטי - יהודי חביב ואוהב ישראל - יש חשיבות רבה. הקנס והפיצויים, שאמורים היו להילוות להרשעתו בערכאה ראשונה, היו אמורים למוטטו, ולהרתיע כל מי שינסו לחשוף את השקרים של השמאל האנטי-ישראלי (גם כאן בארץ חמדת אבות), שרתם את עצמו לעגלת התעמולה הפלשתינית. כך - בצירוף טמטום (רגיל, לטעמי) של מערכת ההסברה הישראלית ושל צבאנו המדהים כל פעם מחדש - זה הפך למאבק פרטי של קרסנטי נגד כל האנטישמיים (גם מתוצרת בית) ונגד כל האדישים, שלא רצו להתעמת עם התעמולה הפלשתינית, ויעצו להימנע מכך. האם למחדלים הישראלים יש קשר לעובדה, כי פרקליטה של רשת הטלוויזיה הצרפתית הוא עו"ד גלעד שר, המנכ"ל לשעבר של לשכת ראש הממשלה ברק? אני בעד הפרטה - למרות כל מגרעותיה - בעיקר, כיוון שחייתי כאן בעידן הקודם שבו שלטו חברינו ואנ"שינו, ושדדו את המשק ואת החברה. נכון, שנעשו דברים איומים בשם ההפרטה (ובעיקר, כמו ברוסיה, כמה אוליגרכים הקרובים לצלחת התעשרו מאוד). למרות זאת, איני מאמי, שהסברה צריכה להיות מופרטת. במצב הנוכחי, אין לנו הסברה, ומכשלת ישראל עם "משרדיה" רק מזיקה לעם ישראל בתפקודה הלקוי.