בשבוע שעבר הגישה חברת הכנסת לימור לבנת הצעת חוק המבטלת את מעמדה של הערבית כשפה רשמית במדינת ישראל ומייד נזעקו כמה ח"כים מהשמאל ובראשם אבשלום וילן ממר"צ לצאת נגד הצעת החוק בטענה שהיא תביא לקרע. אך דווקא הפיכתה של הערבית לשפה רשמית היא זו שגורמת לקרע. במדינת ישראל של היום יש אנשים ובעיקר נשים, בשנות העשרים והשלושים לחייהם שאינם יודעים עברית. איזה עתיד יכול לצפות לאדם כזה? אנשים אלה צפויים לחיים של עוני ומחסור, עוני ומחסור שמביאים לקיצוניות דתית ולאומית ולהפרדה דה פאקטו בין אזרחיה היהודים של המדינה לבין אזרחיה הערבים.
אנשי השמאל תמיד נותנים לי את ההרגשה שהם לא פחות גזענים מכהנא וחבריו אלא שהם עוטפים זאת בעטיפה יפה של פלורליזם ושונות תרבותית. האמת המרה היא שוילן וחבריו יוצרים גטאות ערביים במדינת ישראל. גטאות שבסופו של יום יתפוצצו לנו בפנים. לו היו רוצים אנשי מר"צ באמת ובתמים בטובתם של ערביי ישראל היו פועלים על-מנת לערות אותם יותר בחברה ולא לנדות אותם. לא יתכן כי נכדיהם של עולים שהגיעו בשנות חמישים מארצות ערב אינם יודעים מילה בשפת סביהם אך ילדי ערביי ישראל עדיין אינם יודעים את השפה הרשמית של המדינה על בוריה.
הצעת החוק הזו היא צעד בכיוון הנכון אך רק צעד אחד על הגברת לבנת לפעול לחיסולו של מנהל החינוך הערבי. כל ילדי ישראל צריכים ללמוד את אותו החומר ,באותה השפה ובאותו הקצב וזאת על-מנת שבהגיעם לאוניברסיטה יהיו כולם שווים. כיצד יכול להתמודד סטודנט ערבי עם סטודנטים יהודים כאשר הבחינות נערכות בעברית? שפה אותה דובר הסטודנט היהודי מבטן ומלידה כאשר הסטודנט הערבי מתחיל ללמוד אותה רק בכיתה ג' וכל שאר לימודיו מתנהלים בערבית? אין פלא אפוא שהחוגים הפחות מבוקשים הם אלה אליהם מצליחים להיכנס הערבים, עם כמה יוצאים מן הכלל כמובן.
אך יש מה לעשות בנוגע לעברית גם במגזר היהודי. אשמח אם ילדי ישראל יזכו לשיעורי הגיה נכונה של עברית כבר מכיתה א' (כולל אותיות נחציות וגרוניות). יש להעלות את מס החברות לכל חברה ששמה אינו שם עברי ולהטיל מס על כל מוצר ששמו אינו שם עברי. אולי אז נתחיל לראות מותגים בעלי שם עברי, פרסומות שמדברות עברית לקהל דובר עברית ולא אישה שחורה השרה בתערובת של עברית-אנגלית ומנסה למכור לנו מותג ששמו לועזי.
אבותינו לא הגיעו הנה על-מנת לדבר בבליל של עברית-אמריקנית אלא על-מנת להקים מדינה דוברת עברית וכזו עליה להישאר.
