לרגל פרוץ עוד שלום עם סוריה יש לא מעט המסבירים שסוריה לפחות "מגששת" אחר האפשרות להחליף צדדים בסכסוך הכלל תיכוני בין אירן לארה"ב. אם תהליך השלום יפתח לסוריה הזדמנויות חדשות כי אז היא עוד עשויה באמת להתנתק מאירן.
שלוש הזדמנויות היו לסוריה ב-5 השנים האחרונות להחליף צדדים ולזכות בשפע אמריקני וסעודי בתמורה להתרחקות, ולו חלקית, משיתוף פעולה הדוק עם אירן. ב 2004 כשהמלחמה בעירק התלקחה במלוא עוזה ואלפי מתנדבים מוסלמים מכל העולם זרמו לעירק דרך סוריה הפעילה ארה"ב מאמץ משולב שכלל איומים צבאים ומסחריים על סוריה אבל גם שפע של תמריצים מדיניים וכלכליים היה וסוריה תיאות לאטום את הגבול לעירק. סוריה לא התבקשה להצהיר בגלוי וממש לנטוש את אירן. די היה בפעולה נמרצת לחסימת הגבול כדי שסוריה, בעודה בת ברית של אירן, תזכה גם ובמקביל בתמיכה כלכלית ישירה מארה"ב ועקיפה באמצעות סעודיה, כדי לפתח את כלכלתה ולהרחיב את כושר התמרון המדיני שלה עד לאפשרות להתנתק כליל מאירן.
לאחר רצח רפיק חריר בלבנון ב-14.02.2005, נאלצה סוריה לצאת מושפלת מלבנון בתוקף לחץ בינלאומי והחלטות מועצת הביטחון. ועדת החקירה הבינ"ל לרצח יצרה מנוף לחצים מתמשך על סוריה עד כדי חשיפת הקשרים החד-משמעיים בין ארמון הנשיאות בדמשק לרצח בבירות. סוריה יכלה בקלות לנער מעליה חלק גדול מהלחצים לו הייתה מודיעה אז שפניה לשלום ופותחת במגעים עם ישראל, אפילו יהיו מגעי סרק בלבד.
היו לסוריה אפשרויות רבות להתפשר עם העולם הערבי על מבנה הממשלה בלבנון, לחסום את הגבול עם עירק ולגשש לנוסחה של שלום עם ישראל, פשרה עם ארה"ב מול הכרה במעמדה ה"מיוחד" בלבנון. גם בהזדמנות הזו דווקא סוריה בציר אירן-חיזבאללה ובמקום לחתור לפשרה בלבנון חתרה, בגיבוי אירני מלא, תחת לבנון. מדיניות שהוכיחה את עצמה במלואה בשבוע שעבר עם הסכם דוחא על מבנה הממשל הלבנוני הבא שכולו תלוי כעת בחסדי הסורים.
מאז קיץ 2007 ושיתוק הממשל הלבנוני ניהלה סוריה סדרה ארוכה של מגעים עם המדינות הערביות המתונות, מצרים וסעודיה. לו גיששה סוריה לסוג של התרחקות מאירן הייתה מאמצת אחת מהצעות הפשרה הסעודיות, שכדרכם של הסעודים היו מרופדות בכסף רב.
המגעים האלו יצרו הזדמנויות פז לסורים לגשש לעבר ארה"ב והמערב. הסורים לא הסכימו לשום פשרה ולא רמזו לעבר שום ויתור למרות הפיתויים המדיניים והכלכליים. בסופו של דבר הם צחקו אחרונים כשבן חסותם אמור להיבחר היום לנשיא לבנון.
אירן חזקה מתמיד, במאבק מול ארה"ב אירן צוברת נקודות, עד כדי שאפילו בנות הברית המסורתיות של ארה"ב, סעודיה, האמירויות ואפילו מצרים מגששות לעבר אירן ולא להפך. אירן קרובה לנשק גרעיני ולא נראה שדבר חוסם את אירן. אין שום סממן בתקשורת הרשמית הסורית, בזו הסמוכה לממשל הסורי או בהצהרות דובריה כדי לתמוך בטענה שסוריה באמת שוקלת להחליף צדדים במארג המזרח תיכוני. ועוד דבר קטן. הכלכלה הסורית אכן חלשה אבל היא צומחת כבר כמה שנים ברציפות, בגלל עליית מחירי הנפט אבל גם בגלל צמיחתו של סקטור פרטי.
איננו יודעים לאשורו מה מתחולל במוחו של בשאר אסד אבל לטענה שסוריה מגששת להחליף צדדים במזרח התיכון דווקא עכשיו אין שום סימוכין. הבסיס לטענה מצוי כנראה בלהיטות הפוליטית של כל הטוענים לפריצה אסטרטגית כביכול, מול סוריה.
האמור לעיל לא בא לפסול את המו"מ עם סוריה אבל בא להתמודד עם תעשיית האשליות המתפתחת בארץ שבה אנחנו משכנעים את עצמו בדברים למרות שאין עובדות לאושש אותם. עוד יאשימו את תושבי הגולן שבגללם סוריה היא חלק מציר הרשע, שבגללם סוריה השתלטה על לבנון, שבגללם החמאס מפגיז בעזה ובגללם הסורים הזרימו אלפי מתאבדים לעירק.
