קברניטי העולם החופשי, כולל ישראל, טרם הבינו שהשלב הנוכחי של המלחמה מול הג'יהאד האיסלמו-נאצי הוא בעיקר אידיאולוגי: אידיאולוגיה של האדרת מות מוסלמים למען שיעבוד או השמדת נוצרים ויהודים, נגד האידיאולוגיה היודאו-נוצרית של קדושת החיים וחרות האדם. במאה הקודמת ראינו כיצד אידיאולוגיה פושעת של הנאצים, אחרי שנתנו לה להתפשט במשך עשר שנים, הפכה למכונת רצח מפלצתית של מלחמת עולם ושואה. האידיאולוגיה האסלאמו-נאצית של ימינו, שחשפה את מגמתה בהתקפות המתאבדים באמריקה, אירופה ואינדונזיה, בנוסף לישראל, מתגלגלת לאסון עולמי גדול הרבה יותר, עם הצטיידותה בנשק השמדה המונית.
בשלב הזה אפשר לעצור את המשך ההידרדרות לאסון רק בדרך אחת - התקפת נגד אידיאולוגית. וכאן אסור שישראל תישאר לבד. הציוויליזציה המאוימת של נצרות-יהדות צריכה להקים חזית אחידה, שתתחיל מטיהור שורותיה מהסוסים הטרויאניים שהאיסלאם הג'יהאדיסטי החדיר לתוכה, בחיפוי "האידיוטים השימושיים" כהגדרתו של לנין, המתהדרים בסיסמאות של "אנטי-גזענות", "פלורליזם תרבותי" ו"חופש הביטוי". הנשיא בוש לא ידע כמה הוא צדק בפליטת הפה שלו, לאחר אסון מגדלי התאומים, כשאמר שיש "לצאת למסע צלב נגד ציר הרשע". הוא לא חזר על ביטוי זה, מפחד זעם האסלמיסטים, אבל גם לא העיז לעשות את מה שעשתה ממשלת מלזיה כשהורתה להתקין בכל המסגדים מצלמות עם קלטות וידיאו, כדי לפקח באמצעותם על תוכן הדרשות של האימאמים. ואכן, במדגם שנערך במסגדים באמריקה התברר שבכולם מתנהלת הסתה ג'יהאדיסטית, במסווה של דרשות דתיות.
וכמה מלים של גילוי נאות מניסיוני האישי: את האפשרות ליצור חזית אחידה של נוצרים הגונים ויהודים נגד ההסתה האיסלאמית, גיליתי ב-1982 בביקור עבודה בארה"ב, שתחת כיסויו, בברכת ראש הממשלה דאז, ניסיתי לבדוק כיצד ניתן לעצור את הגל העכור שהתפשט שם נגד ישראל אחר טבח סברה ושתילה. גיליתי ציבור שלם של נוצרים הגונים המאמינים בתנ"ך ובצדקת העם היהודי, אבל מוחרמים על-ידי הממסד היהודי, החושד בכוונתם להעביר יהודים לנצרות. מנהיגם (שנפטר לא מזמן) היה הכומר ג'רי פולוול - אישיות מוסרית כריזמטית שטרם ראיתי כמוה. ואז, אחרי כמה ימים בהם המשיך לככב טבח סברה ושתילה בטלוויזיה האמריקנית (לא בלי הופעה מרגשת של איש טלוויזיה ישראלי, שהביא איתו סרט מהזוועה) צלצל אליי המקשר לפולוול וביקש שאדליק טלוויזיה, בערוץ בו שידר הכומר ואמר שם - לא פחות ולא יותר - "אלוהים יעניש את אנשי הרשע כמו ערפאת וקדאפי". אחרי הזדהות כזו עם ישראל, בניגוד לאווירה שברחוב, ואחרי ששמעתי שיש בכוונתו להחליף את מטוס המנהלים שלו בחדש, העזתי להציע שיקנה מטוס מתאים של התעשיה האווירית לישראל. להפתעת כולם, הוא עשה גם צעד הפגנתי זה.
את הקשר עם אותו ציבור נוצרי מאמין, שגדל בינתיים לעשרות מיליונים, חידשתי ב-2003, כששלחתי לאחד ממנהיגיו מניפסט של ותיקי מלחמת העצמאות של ישראל, בו הוצגו המסקנות מניסיוננו לגבי דרך הלחימה באויב המשותף (קטע הנובע מהן פורסם אז במאמר שלי בעיתון הארץ, שלו הנשיא בוש היה מאמץ אותו - לא היה צבאו מקיז דם מיותר בעירק). כל זה, תוך המשך ההסתייגות של הממסד היהודי מקשר עם "מיסיונרים נוצריים". אחרי שקיבלתי תגובות אוהדות רבות מאותו ציבור נוצרי, הצעתי לשר החוץ דאז - סילבן שלום - שימנה איש קשר מטעמו לפעילות שלנו כ-NGO - ארגון לא-ממשלתי, כתשובה לארגונים כאלה הפועלים בארצות האויב וגם בחסות האו"ם - להפצת תעמולה נגד ישראל (ולמי ששכח - הם שארגנו את הפוגרום התעמולתי נגד ישראל, במימון האו"ם, בכנס דרבן). מאז, שום דבר לא קרה. ולהיפך - עלילת הדם של מוחמד א-דורה ואלו שבאו בעקבות הצלחתה המשיכו להשתולל (ולהרוג) ברחבי העולם, בעזרת המשת"פים היהודים, ותיאר את המצב יהונתן דחוח-הלוי, ב"חדשות מחלקה ראשונה" מיום 6.6.08, במלים: "ישראל מאבדת עצמה לדעת בנושא ההסברה ... ישראל הרשמית הרימה למעשה דגל לבן מול התעמולה הפלשתינית".
מה שדרוש היום ולפני שהזמן אוזל לעצירת כדור השלג של מתקפה איסלאמית עם נשק השמדה המונית, זה - לבנות אסטרטגיה התקפית ללוחמת מידע של ישראל, תוך ארגון קשרי עבודה הדוקים בין ארגונים לא ממשלתיים, מייצגי התרבות היודאו-נוצרית, שייצרו את החזית המאוחדת של מאות המיליונים מציביליזציה זו מול מאות המיליונים של הציביליזציה העוינת. אסור שנישאר בחזית זו לבד.
