בשבוע שעבר עברה בכנסת בקריאה ראשונה הצעת החוק של ח"כ גדעון סער, הקובעת כי מועמד לכהונת שופט בבית המשפט העליון יהיה זקוק לתמיכה של לפחות שבעה מבין תשעת חברי הוועדה למינוי שופטים.
הצעת החוק האמורה באה לבטל את המצב הקיים, שלפיו ניתן לבחור שופט בבית המשפט העליון (ובשאר הערכאות) גם ברוב רגיל של חמישה מול ארבעה.
ח"כ סער הסביר כי ניסה להביא את הצעתו זו כבר לפני כמה שנים - עד שלבסוף עלה בידו לשכנע את שר המשפטים הנוכחי, פרופ' דניאל פרידמן, להסכים לה.
מה שמעניין, ולכאורה מוזר הוא, שנשיאת בית המשפט העליון, דורית ביניש, שכידוע נוהגת להביע דעתה - לא פעם באופן בוטה - על הצעות חוק הנוגעות למערכת המשפט, הודיעה הפעם שאין היא רוצה להביע דעתה על הצעת החוק האמורה.
והרי ההצעה הזו נוגעת ממש לציפור הנפש של בית המשפט העליון, וכיצד זה שדווקא הפעם החליטה הנשיאה לשתוק?
אין ספק: זו שתיקה של הסכמה, שאם לא כן הייתה הנשיאה מביעה את דעתה השלילית - כפי שהיא יודעת לעשות.
אבל זו לא רק הסכמה: הגורל לא היה יכול לזמן לביניש הצעת חוק טובה מזו.
שכן עד עתה, כדי לחסום מינוי שופט שאינו רצוי לנשיאה, היה עליה לארגן לא רק את הבלוק האוטומטי של שלושת שופטי בית המשפט העליון, אלא גם לשכנע ולצרף אל הבלוק הזה שני חברי ועדה נוספים (וזו, מן הסתם, גם הסיבה שראש לשכת עורכי הדין מתנגד להצעה, שכן מעתה הנשיאה לא תהיה זקוקה יותר ל"טובות" ממנו כדי ליצור את הבלוק החוסם).
ובמילים אחרות, על-פי הצעת החוק יספיק בלוק מצומצם של שלושת שופטי בית המשפט העליון בלבד, כדי לחסום חדירת "גורמים בלתי רצויים" אל תוככי ההיכל.
הנה כי כן, לנשיאת בית המשפט העליון ניתן כאן כוח עצום של שומר סף בכניסה לבית המשפט העליון.
והכוח הזה של היכולת לחסום מועמדים לא רצויים - עולה בחשיבותו ובערכו על כל היתרונות של הצעת החוק גם יחד (וזאת - גם אם נביא בחשבון את האפשרות לארגן בלוק חוסם נגדי מצד הפוליטיקאים בוועדה).
כי כוח וטו הוא קודם כל וראשית לכל - כוח מגן. וצו השעה, במיוחד בימים טרופים אלה, הוא לייצב סביב בית המשפט העליון הגנה היקפית חזקה ויעילה, שתמנע חדירת גורמים עם מטען גנטי חשוד.
ואם כוח הווטו הזה של הנשיאה ישתק את הוועדה למינוי שופטים (כלומר, ישתק בעיקר את פרידמן) - גם זה ראוי כדי לשמור על הסדר והניקיון בהיכל הצדק.
מדוע, אם כן, העדיפה ביניש לשתוק ולא להביע תמיכה גלויה בהצעת החוק? מה השאלה בכלל? אילו ביניש הייתה תומכת בגלוי בהצעת החוק - היה בכך כדי להעיר את פרידמן שנרדם בשמירה.