רובין-הוד הפוך
משרד הרווחה מפרסם טרגדיות של ילדים אומללים בכדי לשווק מחסור לכאורה בכוח אדם. אין ספק שיש ילדים אשר ייטב להם אילו הם יוצאו מבית הוריהם, אך ע"פ הפרסומים מקור הבעיות אינו במחסור בעובדים סוציאלים אלה במקומות במוסדות המתאימים.
מתוך מגוון המקצועות שבהם עוסקים העובדים הסוציאלים משווק משרד הרווחה במיוחד את המחסור בפקידי הסעד וזאת כאשר יש בלבול מסוים בין פקיד הסעד לסדרי דין לפקיד הסעד לחוק נוער. המחסור בקציני מבחן נענה על-ידי משרד האוצר, אך כנראה גם בכירים אחרים רוצים תוספת כוח אדם ולא תמיד עם הצדקה ראויה.
פקיד הסעד לחוק נוער הוא העובד הסוציאלי האחראי על איתור ילדים במצוקה והגנה עליהם דרך פנייה יזומה לבית משפט לחוק נוער, בו המדינה תובעת את ההורים בגין טיפול לקוי בקטין. מטבע הדברים עובדים סוציאלים אלו עוסקים בעיקר בשכבות מצוקה, ובמשפחות שבהן המסוגלות ההורית או הרצון של ההורים לדאוג לילדיהם אינן טובים דיו.
פקידי הסעד לסדרי דין פועלים רק מתוקף מינוי של בית משפט לעיניני משפחה כאשר ההורים תובעים זה את זה ומתעמתים מי מהם יהא האחראי על הילד ומתי. במדינת ישראל יש כ-40 שופטים לעיניני משפחה העוסקים במגוון נושאים לעומת כ-800 פקידות סעד לסדרי דין, אולי משום כך מעדיפים השופטים להעביר את העיסוק בהורות במצבי פרידה וגירושין ללשכות הרווחה.
ע"פ מחקרה של הסוציולוגית ד"ר דפנה האקר אשר פורסם לאחרונה ע"י משרד המשפטים במסגרת מסקנות ועדת שניט - פקידות הסעד לסדרי דין אינן נותנות שירות לעשירונים התחתונים אלה דווקא להורים מבוססים ומסורים היכולים להרשות לעצמם מאבק על היכן יגור הילד.
על-פי פרסומי משרד הרווחה עצמו בעיר רמת-גן למשל טופלו בשנה הקודמת 380 ילדים נזקקים ע"פ חוק נוער בעזרת פקידי סעד לחוק נוער, לעומתם נתבקשו 390 תסקירים לבתי משפט למשפחה ע"י פקידי סעד לסדרי דין, כלומר הושקעו יותר משאבים בשכבות החזקות יותר ופחות בילדים במצוקה. השוואת הנתונים עם ערים אחרות בארץ בעיתיי עקב שיטות דיווח שונות בין לשכות הרווחה השונות, אך עסוק רב יותר במשפחות מבוססות חוזר על עצמו גם בערים אחרות.
כמה כסף זה עולה לנו?
ע"פ נתוני משרד הרווחה עלותו של פקיד סעד היא 130,000 ש"ח לשנה. חישוב מכלול הנתונים מגלה כי כתיבת תסקיר לבית המשפט למשפחה ע"י פקיד סעד עולה לאוצר המדינה כ-4,000 ש"ח. הורים נדרשים בכדי לקבל את אותו תסקיר לשלם אגרות במאות שקלים לבית המשפט וגם להיעזר בשירותיו של עורך דין תמורת אלפי שקלים, לעתים ההורים מבקשים מומחה פרטי על חשבונם וזאת בכדי להתנגד להמלצות פקידות הסעד. האם מערך פקידי הסעד לסדרי דין מאלץ הורים להוצאות גבוהות יותר וזאת בנוסף להוצאות מקופת המדינה?
המטרות האמיתיות של המאבק
עו"ס זיו סופר מקים "מטה המאבק" ועמד בראשו בשנה האחרונה מסביר את מטרות המאבק: "הגדלת התקינה (כלומר הגדלת התקנים) תרחיב את פירמידת ההעסקה. כלומר, נניח שבמחלקה ישנם 30 עו"סים העובדים בטיפול ישיר, על כל 8 עו"סים יש ראש צוות כלומר 4 ר"צ (כאשר יש תקינה רק ל-3 כך שראש צוות אחת עובדת על תקן של עו"ס ולא של ר"צ וכך גם השכר והתנאים שלה) ומעליהם יש מנהל/ת האגף.
מיותר לציין שכל עובד מטפל ב-150-300 תיקים. אם יגדילו את התקינה ומעתה יהיו 34 עובדים ובכל צוות יהיו רק 7 עובדים והמחלקה תקבל את כל התקינה הדרושה לראש צוות אז יווצר מצב שבו:
(א) יועסקו במחלקה יותר עובדים.
(ב) הם יהיו עובדי רשויות ולא עמותות.
(ג) לכל עובד יהיו 100 תיקים (זה קשור למאבק על המעמסה).
(ד) יהיו 5 ראשי צוותים שכולם מועסקים בתקן של ראש צוות".
לסיכום
זהו מאבק על תוספת שליטה וכוח המנוהל על-ידי בכירים המנצלים גם את מצוקות הציבור וגם את העו"סים הזוטרים לקידום עצמם. בחינת המטרות האמיתיות מחייבת בדק בית הן במשרד הרווחה והן בלשכות הרווחה העירוניות. ראוי להגדיר מחדש את מחויבות משרד הרווחה לבתי המשפט למשפחה בטרם יוספו תקנים.
