בסוף השבוע החולף הצליחו בדקה ה-90 השותפים במגה בפרויקט התקוע פלאזה לאס וגאס - אי.די.בי פיתוח (25%) וחברה האחות נכסים ובניין (25%) מקבוצת אי.די.בי של
נוחי דנקנר, וכן אלעד גרופ הפרטית של
יצחק תשובה ¬ להגיע להבנות עם הגופים
המממנים את הקרקע של הפרויקט. הם קיבלו ארכה של חודשיים (החל מסוף השבוע) כדי לנסות ולהגיע להסדר חוב כולל.
ההלוואות בסך 620 מיליון דולר נלקחו מקונסורציום של יותר מ-13 גופים פיננסיים לצורך רכישת הקרקע ביוני 2007 בשטח של 140 דונם תמורת 1.24 מיליארד דולר מהמיליארדר פיל ראפין.
אף ששווי הקרקע מוערך כיום נמוך משמעותית באופן משמעותי פחות מקרן ההלוואה, הגופים הסכימו לארכה - מכיוון שבתקופה זו הם יקבלו את מלוא תשלומי הריבית המחושבים מתוך יתרת הקרן המקורית והלא מופחתת לשווי שוק הנוכחי שלה.
אם הצדדים לא יגיעו להבנות עם קונסורציום של למעלה מ-13 הגופים הפיננסיים הם עלולים לאבד את הקרקע, שכן מדובר בהלוואות נון-ריקורס (שהבטוחה היחידה בגינן היא (הקרקע עצמה) - ובעקבות כך למחוק את יתרת ההון העצמי (80 מיליון דולר) הרשומה בספריהם. כל אחד מהשותפים השקיע בפרויקט הון עצמי של 300 מיליון דולר ומחק כל אחד 260 מיליון דולר.
ההערכות בשוק ההון הן כי בכל מקרה גם אם הצדדים בסופו של דבר יגיעו להסדר חוב וישמרו על הקרקע, כל אחד מהם יצטרך להזרים הון עצמי של כמה עשרות מיליוני דולרים. מבין שלוש החברות המעורבות בפרויקטים מבחינה פיננסית, מצבה של נכסים ובניין הוא היציב ביותר, אך בעלי המניות של החברה חוששים שהחברה (גם אם היא מאמינה בפוטנציאל הטמון בלאס וגאס) תזרים "כסף טוב" אחרי "כסף רע" דווקא בתקופה כה תנודתית בשווקים.
הם חוששים שהתזרים של יותר מ 100 מיליון דולר שהתקבל בעקבות עסקת מימון מחדש מוצלחת בבניין HSBC יועבר ללאס וגאס.את ההלוואה העניקו בנקים זרים וקרנות גידור. המארגן של קונסורציום המלווים הוא הבנק השווייצי קרדיט סוויס (שבעצמו העניק חלק מהאשראי), שבו מחזיקה כור מקבוצת אי.די.בי ב-2.3%.
מתוך הסכום הכולל, שלושה גופים פיננסיים ישראלים גדולים חשופים להלוואה בסך 100 מיליון דולר במצטבר מתוך הסכום הכולל ¬ קבוצת הביטוח והפיננסים הראל (50 מיליון דולר במקור, כשעד כה נמחקה יותר ממחצית ההשקעה),
בנק הפועלים (25 מיליון דולר) ו
מזרחי טפחות (25 מיליון דולר). הלוואה זו בנויה משתי שכבות. השכבה הראשונה, של ההלוואה בסכום של 445 מיליון דולר, נושאת ריבית שנתית בשיעור של ליבור פלוס 2.75%. השכבה השנייה, הנחותה לעומת הראשונה, בסך 175 מיליון דולר, נושאת ריבית שנתית בשיעור של ליבור פלוס 4%.
תשובה ודנקנר יוצאים מנקודת הנחה שכיום לא ניתן לפרוע את השכבה הראשונה של ההלוואה, ועל אחת כמה וכמה את השכבה הנחותה. לכן השותפים מנסים, בינתיים, להגיע להסדר חוב. ככל הידוע במסגרת המתווה המעודכן שגיבשו הציעו השותפים (שמחפשים במקביל להכניס שותף לקרקע) לקונסורציום המממנים חלופות המגלמות "תספורת" של עשרות אחוזים.
בהסדר למחזיקי השכבה הראשונה הוצעו שתי חלופות: הראשונה - החזר של 50 סנט לכל דולר של חוב - כלומר, תספורת של 50% המגלמת מחיקה של 220 מיליון דולר, כשפירעון יתרת הסכום יגיע באמצעות נטילת הלוואה חדשה של 150 מיליון דולר לפי שווי קרקע של 500-700 מיליון דולר, ובאמצעות הזרמת הון עצמי בהיקף כולל של 70 מיליון דולר.החלופה השנייה כוללת דחיית פירעון של מלוא החוב לעשר שנים (ככל נראה, תמורת שינוי ביטחונות וריבית) והכנסת מנגנון למקרה שבו הקרקע תימכר במשך תקופת ההלוואה.
לגבי השכבה שנייה, השניים יציעו למממנים 10 סנטים על כל דולר של הלוואה - כלומר, תספורת של ,90% ובתרגום לכסף: פירעון של 17 מיליון דולר ומחיקה של כ155- מיליון דולר. בתרחיש האופטימי, בשלב הראשוני שבו הבנקים מקבלים את הסדר החוב של השניים ולא מעקלים את הקרקע ששוויה כיום מגיע לכמה מאות מיליוני דולרים ובוודאי פחות מהחוב - יימחק חוב של 155 מיליון דולר בשכבה הנחותה מול חוב כולל של 620 מיליון דולר, ותחת הנחה שהשכבה העליונה של ההלוואה תיפרס לתשלומים ותפרע, כך שמדובר ב"תספורת" של לפחות 25%.לפי החלופה השנייה - כלומר, מחיקה גם בשכבה הראשונה, מדובר יהיה במחיקה של 370 מיליון דולר, המגלמת תספורת של כ-60%.