נזקי אולמרט: אובדן אמון, נורמות מושחתות

הערב הזה הוא לא ערב משמח. מועצת קדימה מקבלת היום (10.07.08) למעשה החלטה על סיום כהונתו של אהוד אולמרט כראש ממשלה. אולמרט הוא איש פיקח ובעל קסם אישי שהיו לנו ציפיות ממנו, אך בדיעבד הסתבר שהוא לא התאים לתפקיד מנהיג לאומי. אולמרט לא יצר חזון ויעדים לאומיים, שיקול דעתו לקוי, והוא חסר מוסר ציבורי, אחריות ודוגמא אישית. הנזקים שאולמרט משאיר אחריו הם קשים מאוד. פגיעה קשה הן בכושר ההרתעה הישראלי והן בערכה של המדינה כגורם אסטרטגי אזורי. אובדן אמון של חיילי המילואים והעורף בהנהגה המדינית, נורמות שלטוניות מושחתות, וכתוצאה - דמורליזציה ואובדן תקווה של ישראלים רבים ודעיכה נוספת בהזדהות של יהודים צעירים בחו'ל עם ישראל. כל זאת שלא לדבר על פגיעה קשה בנדבכים מרכזיים של החברה הישראלית, כמו מערכת החינוך והמשפט. שניים הם הנושאים הגורמים לי צער מיוחד. האחד הוא כי מה שמתרחש היום במועצת קדימה הוא לא נטילת אחריות על-ידי הגופים הדמוקרטיים של המפלגה. ההחלטה מתבצעת היום כתוצאה מאיום של מפלגה אחרת. מוסדות קדימה ומנהיגותה נכשלו לא רק באי הסקת מסקנות בזמן נגד אולמרט, אלא בכך שלא התקיים מעולם דיון מהותי במועצה, אפילו לא לאחר דוח וינוגרד הראשון. הנושא השני הוא שיש גורמים, וביניהם ראש הממשלה אולמרט ומספר ח"כים מקדימה, שמשתעשעים בחשיבה שאין כאן סוף פסוק. חשוב לכן היום לקבוע כי אולמרט לא ישתתף בבחירות הפנימיות, ובכל מקרה מיד לאחר בחירת יו"ר קדימה החדש יהיה אולמרט חייב להגיש את התפטרותו מתפקיד ראש הממשלה. רק קביעה חד-משמעית זו, שפירושה שבעוד שלושה חודשים אולמרט פורש סופית, בין אם מוגש נגדו כתב אישום ובין אם לאו, תסלול את הדרך לבניה פנימית. התבקשתי להצטרף לקדימה על-ידי אריק שרון יומיים לאחר שהכריז על הקמת המפלגה. עשיתי זאת מתוך אמונה כי ניתן לחדש את האמון בפוליטיקה הישראלית ולבנות בסיס משטרי, חינוכי, ביטחוני ומוסרי איתנים למדינה. עם פרישתו של אולמרט נוצרת הזדמנות לשוב לנתיבים בהם קדימה אמורה הייתה לנוע. אם כולנו, כל פעילי התנועה ואוהדיה, יעשו את המאמץ הראוי, קדימה עשויה עוד להניב מנהיגות גדולה למדינה.