מועצת החכמים

בַּתלמוּד הבבלי במסכת יומא נאמר על-ידי רָבָא: מָאי חזֵית דְּדָמָא דִּידָ סוּמָק טְפֵי, דִּילמָא דָּמָא דְּהָהוּא גָּבְרָא סוּמָק טְפֵי. כלומר, מה ראיתָ שדמ של סָמוּק יותר? שמא דמו של האדם ההוא סָמוּק יותר? מילת המפתח כאן היא המילה "סָמוּק", כלומר חשוב יותר, יקר יותר. אין הכתוב קובע שאין מבחינים בין דם לְדָם, יש תהייה מפורשת - דָּמוֹ של מי סָמוּק יותר? מי שאומר שאין הבדל ואסור להבחין בין דם לְדָם לוֹקֶה בִּצביעוּת משום שזה בניגוד גמור לְטִבְעוֹ של כל חי, אדם וּבהמה. דָּמוֹ של שְׁאֵר בשר קרוב - בן, בת, אח, אחות, אבא, אמא - סָמוּק יותר בעיני האדם מִדמם של כל האחרים. חשוב יותר! יקר לאין ערוך! כ דמם של בני העם הזה, היהודי, סָמוּק יותר בעיני העם היהודי מִדמם של אויבי העם היהודי, ועל-כן יש בפירוש אבחנה ברורה בין דם לדם. לפני כמה שנים ראיתי ושמעתי בטלוויזיה את העיתונאים רונֵאל פישר ורון מיברג שואלים את הפרופסור יהודה שנהב: "האם אתה גוזר גזרה שווה בין רצח יהודים חפִּים מפשע לבין סיכול ממוקד שגם בו נהרגים חפִּים מִפשע?" והפרופסור המכובד ענה שזה גם זה כואבים לו במידה שווה והוסיף את הקלישאה הנבובה "אינני מבחין בין דם לדם". בתוכנית "מועצת החכמים" ששודרה במוצאי שבת, נדרשו לעניין המחיר שראוי להקריב בתמורה לשחרורו של גלעד שליט. העיתונאי החכם גדעון לוי, שהגיע מאזור הדימדומים, הרעים קולו ותבע לשחרר את החייל בכל מחיר! הוא אף הוסיף: "רוצים אלף מחבלים? תנו להם אלף מחבלים!" אלא שאז הוא נכשל בלשונו וקבע שאין מבחינים בין דם לדם. עו"ד פנחס רובין נכנס לדבריו ותבע את עלבונו של הדם היהודי הסמוק. גדעון לוי, קיסר המוסר, עט על אמירתו של עו"ד רובין כמוצא שלל רב, כאדם שהוא אולי היחיד בעולם שאינו מבחין בין דם לדם. מבלי משים, נתן גדעון לוי בדבריו גושפנקא לאבחנה חדה כתער בין הדם היהודי לבין הדם הערבי. הוא קבע באורח שאינו משתמע לשתי פנים שדמו של היהודי סמוּק יותר ויקר יותר מדמו של כל ערבי. אין דבר! הוא לא התכוון לכך, אבל הוא יכול להתנחם בעובדה שהערבים עצמם קבעו מזמן שדמם חיוור מדמם הסמוק והעז של היהודים. הערבים תובעים את שחרורם של 450 מחבלים בתמורה לשחרור חייל אחד! אות הוא וסימן שדמם של 450 איש מהול במים, ותמצית דמם של כולם יחד יניב סומק כשל דמו של גלעד. גדעון לוי מוזיל את דמם של הערבים עוד יותר! הוא מציע 1,000 נפשות ערביות בתמורה לנפש יהודי הומיה אחת. מן חכם שכזה במועצת החכמים.