|
רע"פ 2660/05, יוסף אונגרפלד נ' מדינת ישראל, אתר בתי המשפט
|
|
|
תאריך:
|
16/08/2008
|
|
|
עודכן:
|
16/08/2008
|
|
1 |
|
|
מרוב הוד שְפַנוּתוֹ, מנוּוָנוּתוֹ, מְנוּוָלוּתו ושִפְלוּתוֹ לא רואים יותר לא את המדינה ולא את הצדק...
שיר זה מוקדש לארבעת שופטי-רוב עלובים ולפסק דינם המחפיר, המשפיל, המדכא, המביש והמבייש (בג"ץ 6728/06 ו- 7607/06) . שופטים מעוררי בוּז, סלידה, חוסר-אמון, תיעוב, מפח ושאט-נפש בנשמה ובלב אשר ברחו, לא סתם ברחו, ברחו כמו שפנים מאחריות אישית-ממלכתית והפגינו אדישות תהומית-מקוממת לנוכח מראה דם השווא והחינם אשר נשפך כמים על פני אדמת לבנון במלחמת לבנון השניה. אחרי ככלות הכל הרי הדם אינו דמם. שופטיו ה"עליונים" העלובים של בית-המשפט ה"גבוה" ל"צדק": אליעזר ריבלין, אסתר חיות, סלים ג'ובראן ואשר גרוניס.
"ונתת לעבדך לב שֹמע לשפוט את-עמך להבין בין-טוב לרע, כי מי יוכל לשפוט את-עמך הכבד הזה". מלכים א', ג', ט'.
מרוֹב הוֹד שְפַנוּתוֹ, מנוּוָנוּתוֹ ושִפְלוּתוֹ לא רוֹאִים כְּבָר יוֹתֵר את המדינה ואת האָרֶץ...
אין אִיש, ולוּ אזרח אחד מבינינו אשר יכול לעמוד כאן בפֶּרֶץ
רַק שוֹפְטֵי "העֶלְיוֹן" בפסיקותיהם
מֵיטִיבִים, מַפְלִיאִים, מַדְהִימִים בִּיְכוֹלְתָם את הכּל לתָרֵץ
איש מביניהם אף אֵיננו טוֹבֵל וביָדוֹ שֶרֶץ .
מִפְּאַת הוֹד כְּבוֹדוֹ ומַעֲמָדוֹ לא רוֹאִים יוֹתֵר אֶת היַעַר
לא דוּבִּים, לא זְאֵבִים, לא פִּטְרִיוֹת, אֲפִילוּ לא כִּיפָּה אֲדוּמָה
לא שִלְגִיָה, לא גַמָּדִים, אַף לא, אוּלַי, סְתָם דְבוֹרָה, תְּאֵנָה, תוּתִּים או פִּרְחֵי-בָּר
הֵם שָם, מִמַעַל, בְּאַרְמוֹן השֶנְהָב: סְפוּנִים . נִינוֹחִים. נִישָאִים. מְחוּסָנִים. מְדוּשָנִים.
כְּנוּעִים. עֲלוּבִים. שוֹתְקִים. מְשוּתָקִים. מְרוּחֲקִים. מְנוּתָקִים.
נֶהֱנְתָנִיים. תּוֹעֲלְתָנִיים. נִקְלִים. נְלוֹזִים. פּוֹחֲזִים. בַּזִים. מְבוּזִים. מִתְבַּזִים.
מְרוּקָנִים. מְנוּוָנִים. מְאוּסִים. מְנוּמָסִים. מְנוּסִים. מְבוּסָסִים.
לְעוּסִים. מְעוֹשִים. מִתְפַלְמֵסִים. מִתְפַּרְנֵסִים. כלום ייתכן אֳפָסִים ?
עַל כָּל צַעַד ושַעַל, מִכָּל פִּנָה, זָוִית וקֶרֶן מְכוּסִים.
כוֹכָבִים. נִתְעָבִים. מַרְקִיבִים לֹא רַק כְּמוֹ רִימוֹנִים רְקוּבִים. מְלַבְלֵבִים.
אַך חֲרִיפִים, מְפוּלְפָּלִים וְחַדִים מִתָּמִיד כַּתַּעַר.
אֲנַחְנוּ כָּאן, על פְּנֵי אֲדָמָה (טוֹבָה?) זו מִתַחַת, סוֹפְגֵי מוּסָר תּוֹכֵחָה וגַעַר.
מִי היה מַאֲמִין, כִּי עד כְּדֵי כך, ביניהם לבינינו יִיוָוצֵר כָזֶה, כּה רָחָב ועָמוֹק, אוֹתוֹ פַּעַר ? ? ?
הֵן כְּסִיל לא יבִין זאת, לא אֱווִיל, לא חָכָם, וודאי לא שוֹטֶה או איש בַּעַר
אֱלוֹהִים, שא-נא תְפִילָה, קַבֵּל מְחִילָה, פְּתַח לָנוּ בְּעֵת נְעִילָה את השַעַר .
מֵחֲמַת הוֹד כְּבוֹד מְאוֹדוֹ ומַעֲמָדוֹ,
רוּחַ כְּבוֹד אַהֲבַת-האָדָם וחֵירוּתוֹ הפוֹעֶמֶת, יוֹקֶדֶת בִּלְבָבוֹ.
שוֹכֶנֶת, שוֹרָה, לִפְרָקִים חָבוּיָה (עִיתִּים אֲבוּדָה) מְקַנֶנֶת (לֹא-תָּמִיד) בְּקוֹדְקוֹדוֹ
מַעֲלָתוֹ, כְּבוֹד זוּלָתוֹ, תְּזוּנָתוֹ, מְדוּשָנוּתוֹ, חָזוּתוֹ, חָזוֹנוֹ, מְזוֹנוֹ,
הֶגְיוֹנוֹ, פִגְיוֹנוֹ, אֲרֶשֶת פָּניו, לְשוֹנוֹ, קִלְשוֹנוֹ,
סַבְלָנוּתוֹ, סוֹבְלָנוּתוֹ, אִיפּוּקוֹ, שְבִיעוּת-רְצוֹנוֹ-העַצְמִית, קוֹר-רוּחוֹ, קוֹרַת-רוּחוֹ
שְנִינוּתוֹ, נְחִישוּתוֹ, נִמְרָצוּתוֹ, נֶחֱרָצוּתוֹ, עֶלְיוֹנוּתוֹ, הָגוּתוֹ, דַקּוּתוֹ, יַנְקוּתוֹ,
מוֹרָשְתוֹ, תוֹרָשְתוֹ, מַחֲרַשְתוֹ, יַבָּשְתוֹ, אִשְתוֹ (?) תִּלְבּוֹשְתוֹ,
עוֹמֶק אֱנוֹשִיּוּתו, הֵיקֵף תוּשִיָתוֹ, מִבְנֶה אִישִיוּתוֹ, עוֹצְמָת יֵי |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
אלכסנדר |
|
|
2 |
|
|
אני דווקא סברתי - ככל הנראה, בטעות - כי העליון "חושב" (נו, שויין, אין לי כוונה להעליב, חלילה, את האנשים החושבים) שאין מטהר ראוי יותר מאשר קרני השמש ...
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
יורם יהודה |
|
|
3 |
|
שְתִיקָה |
|
עדה יוכי ואורה | 16/08/08 19:20 |
|
|
שְתִיקָה
"ביודענו שאין מקום בארץ לכאב שלנו ואנו מושבעים להגיד ולדרוש – אמרנו קץ לשתיקה ולוּ במחיר מאבק שיכתוש אותנו, הקורבנות החיים, ואף במחיר קטיעת ההשתייכות לאותה חברה, שקיומה ידרוש שתתלכד נגדנו ותגן על תדמיתה של המדינה. הרי כאן, כמו בשואה, מאחורי כל דלת מאמינים שהמכה תדלג ותנחת על אחרים , ולא פורצים החוּצה לעצור אותה. השואה כתשלובת של ההשתקה וההכחשה שבה אלינו על כל תיסמונותיה" נעמי אונגר, אמו של ניצן זיכרונו לברכה, אשר נהרג מכדור תועה במהלך תרגיל אימונים בצנחנים בספרה 'לעצור את הכדור', הוצאת 'מערכות'.
"מיום מותו אני נוסעת לבדי וזועקת את שמו בקולי קולות. כל כבישי הארץ מהצפון ועד הדרום שמעו כבר את הזעקה של שמו ושום דבר לא קרה. לפי גודל הזעקה כבר צריך היה לקרות משהו... היום בנוסעי, אני מטה אוזן לקולן של המכוניות. נדמה לי שכל מכונית שניה צועקת. יש לי הרגשה שיבוא הרגע והכבישים לא יבלמו יותר את הזעקות ומישהו יצטרך לשמוע. בינתיים אין בכוחי לעשות דבר. את כל המכתבים כתבתי. החוקים הם שקובעים כרגע. צה"ל יכפה עצמו בדרכו ויעמידנו על המוגמר חוץ מאם יקרה נס חנוכה". שולה מלט זיכרונה לברכה, ''אמא של ילד'', אמו של אמיר מלט זיכרונו לברכה אשר נהרג בבסיס חיל-האוויר בחצרים.
כשבית המִשְפָּט העֶלְיוֹן שוֹתֵק –
שוּתָּף מָלֵא הוּא לפֶשַע.
אֶת אֵמוּן העַם בכֵּס הַצֶדֶק
הוּא שוֹחֵק ומוֹחֵק
- תְּחִי מַמְלֶכֶת הרֶשַע !
שְתִיקָה אִילֶמֶת,
אוֹ שְתִיקָה רוֹעֶמֶת,
מַשְמָעוּת הִיסְטוֹרִית לָהֶן - אַחַת ויְחִידָה :
נֶחֱרָץ שוּב גּוֹרָל לשֵבֶט אוֹ חֶסֶד
שֶל אֵם עִבְרִיָה וּתְּמִימָה.
תודה,אין מילים ,מזדהה לחלוטין. ל"ת
שרה.א, 14/03/06 11:02
הגב לתגובה זו
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
עדה יוכי ואורה |
|
|
4 |
|
|
ללא בדל ראיה.
זה מותר.
את חסינה וגם השרלילות א' ראשונה וא' השניה וא' השלישית.
כולכן חסינות חוץ מכב' הנשיא וראש הממשלה והשרים וחברי הכנסת ?
אם זה לא פשע מאורגן, מה זה פשע מאורגן ?
מה, זה לא מספיק מאורגן ?
או לא מספיק פשע ? |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
חולרות |
|
|
5 |
|
|
שיר זה מוקדש לארבעת שופטי-רוב עלובים ולפסק דינם העלוב, המחפיר, המשפיל, המביש, המדכא והמבייש (בג"ץ 6728/06 ו- 7607/06) . שופטים מעוררי בוּז, סלידה, חוסר-אמון, תיעוב, מפח ושאט-נפש בנשמה ובלב אשר ברחו, לא סתם ברחו, ברחו כמו שפנים מאחריות אישית וממלכתית והפגינו אדישות תהומית-מקוממת לנוכח מראה דם השווא והחינם אשר נשפך כמים על פני אדמת לבנון במלחמת לבנון השניה. אחרי ככלות הכל הרי הדם אינו דמם. שופטיו ה"עליונים" העלובים של בית-המשפט ה"גבוה" ל"צדק": אליעזר ריבלין, אסתר חיות, סלים ג'ובראן ואשר גרוניס.
בית-מִשְפָּט עֶלְיוֹן אשר מצפה או מבקש
כי אב שָכּוּל או אֵם שָכּוּלָה יוציאו עבורו את העַרְמוֹנִים מן האֵש...
הוא בית מִשְפָּח עֶלְיוֹן שאת יִצְרוֹ לא כוֹבֵש
מוּג לֵב... את שְמוֹ, מַעֲמָדוֹ וכְּבוֹדוֹ מְבַייֵש !
בית מִשְפָּט עֶלְיוֹן, שמתפקידו מְנסֶה-מִשְתדֵל לְהִתְחַמֵק
הוא בית מִשְפָּח עֶלְיוֹן שבנושא כלל אינו רוֹצֶה-מעוניין להתעמק
כמו מָנוֹע שוֹרֵק וחוֹרֵק... מִשְתַּנֵק... סוֹף-סוף מִשְתַּתֵּק.
את שְאִיפוֹת החוֹפֶש, הדְרוֹר, המוּסָר, האֱמֶת וְהצֶדֶק בְּקֶרֶב הדוֹר, שוֹלֵק, מוֹלֵק וחוֹנֵק !
בית מִשְפָּט עֶלְיוֹן שמלכתוב פְּסַק-דִין משתדל להימנע
הוא בית מִשְפָּח עָגוּם ועָצוּב, עָלוּב וכָּאוּב, מיופייף, מְזוּייף, מתנהג כמו בַּת-יַעֲנָה.
מערכיו מְרוּשָש. מְנוּוָן, מְרוּחָק, מְשוּתָק, מְנוּתָק, מְקוֹמֵם, חֲסַר-תַּקָּנָה.
בפסיקותיו הֲפַכְפָּך, משנה אוֹפְיוֹ וצבעיו כְּמו זִיקִית...
כְּמוֹ מֶזֶג אֲווִיר מעוֹנָה לעוֹנָה... מְקוֹמוֹ ברפּוּבְּלִיקָה של בָּנָנוֹת...
לא, חָלִילָה וחָס, במְדִינָה המתיימרת להיות מְדִינָה נְאוֹרָה !
בית מִשְפָּח עֶלְיוֹן מְיוּסָר, מְלא-מַכְאוֹבוֹת ויְדוּע חוֹלִי
גוּף חֲדַל-אִישִים, חֲסַר-אוֹנִים, שוּלִי-גְּבוּלִי, המהווה עומס ועוֹל לעמו, לעצמו ואף לי
שִטְחִי ורָדוּד, אָבוּד, יָרוּד ומָרוּד, מָרוּט ושָדוּד, בינוני-ממוצע...
האם זה לא ייגמר לעולם... ? ענני-נא... הוֹי אֵלִי !
קוֹרְבָּן הנכנס לתוכו יכול רַק לזְעוֹק ולִצְעוֹק: ''...אוֹי לִי ! ...אוֹי לִי ! ...אוֹי לִי !''
בית מִשְפָּח עֶלְיוֹן אשר אינו מוכן להתעמת כלל עם רמטכ''ל
הוא בית מִשְפָּט עֶלְיוֹן, דַּל, עָנִי ואֶבְיוֹן, לוֹקֶה ונִקְלֶה, נִבְזֶה, מוּכֶּה-גּוֹרָל ואוּמְלָל
צִידְקָתוֹ, מוּסָרוֹ, יישוּתוֹ – כָּל כּוּלוֹ הִנוֹ מְשוּלָל
והוא עֶצֶם מעצמותינו... בָּשָר מבשרינו... איך וכיצד כך נהיה מְחוּלָל ? ? ?
"מי שרוֹדֵף אַחֲרֵי הכָּבוֹד... הכָּבוֹד בּוֹרֵחַ מִמֶנוּ..." יאמרו לנו חז"ל
ואנו נפְטִיר... בבית-המִשְפָּח העֶלְיוֹן...
לזַלזַל אַחֲרוֹן שצָנַח...
מָה חֲבָל...
ז"ל !
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
אריה ואסתר |
|
|
6 |
|
|
|
|
7 |
|
|
ככל שהשלטון שלנו יורד ברמתו המוסרית, יש לו עטיפות הגנה נראות לעיינים כמו אלו שזיהית, ואלרות שהן שקופות ,אבל לא חדירות
רק הכנסת תוכל להציל אותנו מכך
וככל שחברי הכנסת יעשו את הגדר יותר מהר
היא תוכל להיות יותר נמוכה |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
מרק טווין |
|
|
8 |
|
|
עדנה ארבל שוב מוכיחה שהיא סכנה לציבור וסכנה לדמוקרטיה.
זה התחיל עם תקנה 2.5 שהוציאה ע. ארבל כפרקליטת המדינה בה הנחתה את המשטרה שלא להעמיד לדין נשים המגישות תלונות שווא כדי לעודד נשים להתלונן... כאשר התוצאה שטף של תלונות שווא וגברים שמורחקים מבתיהם וסובלים מהכבדה של המשטרה ובתי המשפט על גברים בהליכי גירושין כאשר המתלוננת רוחצות בניקיון כפיהן בזכות תקנה זו ולא נותנות את הדין על מעשיהן, והמשיך עם החלטות אפלות בהסתמך על הדין האישי הדתי אשר מהווה אפליה על רקע דתי ומגדרי ופגיעה בצדק ובמוסר הטבעי...
מינויה של פרקליטה כמו ארבל עם אג'נדה פמיניסטית ברורה והצנחתה ישירות לבה"מ העליון (לא למחוזי לא לשלום - ישר לעליון) מוכיחה שהמערכת לוקה בטירוף, כך גם הפסיקות בתחום דיני המשפחה של מוסד מנוון זה.
תחי מדינת ישראל, מדינה שבחסות ביה"מ העליון אינה מכבדת את הזכויות של אבות וילדים להיות שווים בפני החוק!!!
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
יאיר תיבון |
|
|
9 |
|
|
|
|
|
|
|
אני מניח שאתה מכוון לזה שתקע אותך למשך שנה....חשין..
הגיע הזמן שתחליף את הבובות אותן אתה דוקר......
או לעבור לשיטה אחרת.......
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
י.ש |
|
|
10 |
|
|
"חבל" שצ'אוסקו לא איתנו..
הוא ודאי היה ראשון המברכים את שופטינו..
אבל לא נורא, יש את אסד ודומיו..
פסק הדין הבא צריך לכלול חובה על הציבור
גם לעמוד ולהריע לעובדי הציבור
אחרת מה אנה אנו באים...
תגידו הם השתגעו..? |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
ברוך מקלארן |
|
|
11 |
|
|
פסק דין האוסר על אזרח לטעון כלפי עובד ציבור כי הוא עבריין גם כשעובד הציבור אכן עבר עבירה פלילית נגדו, הוא פסק דין בלתי חוקי בעליל, ויש חובה -ולא רק זכות- להפר אותו, ולזרוק לאלף עזאזל את שלושת השופטים המושחתים שנתנו אותו.
מדובר בביצוע עבירה פלילית חמורה של השופטים שנתנו את פסק הדין הזה, ניצול כוח המשרה שלהם לרעה, עבירת חיפוי על עבירות, עבירת שיבוש מהלכי חקירה (שהמחאה כנגד עובדי ציבור שרשויות החקירה מחפים עליהם זה מרכיב בלתי נפרד ממנה) ועבירה חוקתית חמורה ביותר של סתימת פיות, טיפוח השחיתות של עובדי ציבור ועידד השחיתות בשירות הציבורי.
פסק הדין הזה הוא בלתי חוקי בעליל, שכן הוא ניתן בניגוד לחוק האוסר על שופטים לדון בתיק שיש להם ענין אישי בתוצאותיו, ואילו כאן, עדנה ארבל שהיא שופטת בעלת עבר פלילי עשיר של הונאה, מרמה, קבלת כספים במרמה ושוחד, משתמשת בפסק הדין כדי לחפות על מעשי העבריינות שלה ועל הביקורת שהוטחה כנגד מינויה.
אין לכבד פסק דין זה.
פסק דין זה הוא עברייני, השופטים שנתנו אותו הם עבריינים, אין לו כל תוקף משפטי מחייב, ודינו -על פי חוק- כאילו לא ניתן (void).
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
יש להפר אותו |
|
|
|
|
|
רבותי, לא לפחד. תחתמו בשמכם. כל מי שכותב באנונימיות מוכיח לעדנה ארבל שהוא מפחד, ושהמהלך העלוב והבזוי שלה הצליח.
מדובר ללא ספק בפסק דין בלתי חוקי בעליל.. אימרו זאת בגאון.
תחי מדינת ישראל שבית המשפט העליון שלה אינו מכבד את זכותם של אבות וילדים בגירושים לשוויון בפני החוק.
יאיר תיבון |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
יאיר תיבון |
|
|
12 |
|
|
שאומללמרט גנב ,קיבל שוחד , הוציא כספים במירמה ! זה אסור לי לומר ? שאפללו ובובלילה שוחדו ע"י אגרקסקו ! אסור לומר ? שהנגבי עשה עשרות מינויים פוליטיים ! גם אסור ? ששופטי בגץ מינו אחד אצל השני את בניהם להתמחות ! גם את זה אסור ? שרמון הוא אנס ללא קלון ! גם את זה אסור ? שפרס קיבל 300000 $ ! גם אסור ? שקצב ביצע עבירות מין ! אי אפשר לדבר על זה ? שהירשזון גנב ! גם אסור ? אז אולי תאמרו לי מה מותר ונותר לנו בכלל לומר ? |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
ישמעאל |
|
|
13 |
|
|
דמוקרטיה? עד מתי ימשיכו במערכת המשפט לצדק סלקטיבי להעליב אותו? |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
קורן נאוה,טבריה |
|
|
14 |
|
|
|
|
15 |
|
|
מגמדת את שופטי בית המשפט העליון..........לעיתים
יש להביא דברים לידי אבסורד ע"מ לטפל בהם באופן שורשי.
עו"ד פיינדריך אין טוב ללא רע...... |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
י.ש |
|
|
16 |
|
|
ההחלטה של עדנה ארבל אינה אלא החלטה שמבזה את בית המשפט - ולכן זו המשמעות החדשה והצרופה ביותר של מושג "בזיון בית המשפט".
לכן, הגב' עדנה ארבל (ולא כבודה) את מבזה בהגיגייך את בית המשפט, ואת זו שפוגעת בכבודם של עובדי הציבור...
אני אשמח לעמוד לדין בגין תגובתי זו באשמת העלבת עובד ציבור.
אגב, עוד קצת חומר למחשבה, עובד ציבור אמור לשרת את הציבור ולא לפגוע בו....
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
דבורה ת. |
|
|
17 |
|
|
לשופטי בית המשפט. אין גבול לחוצפה ולטמטום שאוחז את בית המשפט
בשנים האחרונות.
הם מובילים את בית המשפט מדחי אל דחי ובסוף צועקים
ידנו נקיות.
בושה וחרפה איך גוף שהיה צריך להוביל את הדמוקרטיה בישראל רומס אותה ברגל גסה.
אין דיו ואין דיין והכסיל בעת הזו ידום
את החוק הזה הם קנעו לעצמם .שאם אי אפשר לבקר עובדי
מדינה אז בוודאי ובוודאי אי אפשר יהיה לבקר את בית
המשפט ראו הוזהרתם.בולשבקים עליך ישראל
מקום המשפט שם הרשע |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
ש.הכנעני |
|
|
18 |
|
|
עברתם על החוק בתגובותיכם. |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
דינ-טל |
|
|
|
|
|
גם הפרטיזנים שירו בנאצים עברו על החוק, ועו בכך שירות גדול לאנושות.
גם האזרחים שהוציאו הורג את צ'אוצ'סקו ורעייתו עברו על החוק, ועשו בכך שירות חשוב לאזרחי רומניה.
כנ"ל אזרחי הפיליפינים ומה שהם עשו לפרדיננד מרכוס ולרעייתו אימלדה.
אז אמנם המצב איננו חמור עד כי יש לפגוע פיזית, חלילה, בשופטי בית המשפט העליון, אך פסיקתם הזו הינה בלתי חוקית בעליל, ניתנה תוך ניגוד אינטרסים אישי הפוסל את פסק הדין מעיקרו, וניתן תוך הפרה חמורה של זכויות האזרח הבסיסיות ביותר, העומדות מעל לכל חוק, מדינה וממילא פקידון מושחת שבאמצעות הקומבינה שלו תפס ג'וב של שופט "עליון" בבית המשפט הכי תחתון במזרח התיכון.
הפסיקה הזו פסולה, ועל כל אזרח החובה, ולא רק הזכות להפר אותו, ולהקיע בפומבי כל מעשה עבריינות של עובד ציבור, בין אם הוא ראש ממשלה, נשיא, שופט, שוטר, פרקליט, או עובד עירייה.
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
זו חובה אזרחית! |
|
|
19 |
|
|
מְדִינָה בְּפְּשִיטָה מוּחְלֶטֶת שֶל רֶגֶל
מְדִינָה בפְּשִיטָה מוּחְלֶטֶת שֶל רֶגֶל
"נְשִיא" המְדִינָה משֶה קָצָב עָסוּק וטָרוּד מעל לראשו לא בייצוג
אֶלָא עִיקָר הִתְמַקְדוּתוֹ וְרִיכּוּזוֹ נְתוּנִים בִּלְעָדִית-יִחוּדִית לְמַזְכִּירוֹתָיו ,
לְנוֹשְאֵי מִין, סוּגְיוֹת נִיאוּף ועִנְיינֵי שֶגֶל.
בַּחוּרֶיה למִלְחָמָה יוֹצְאִים, נִקְרָאִים לְמַלֵא חוֹבָתָם, מְקַבְּלִים עַל עַצְמָם אַחֲרָיוּת
במְסִירוּת וְחֵירוּף נֶפֶש מְבַצְעִים לוֹחֲמִים שְלִיחוּתָם בְּהַגֵנָם על מוֹלַדְתָּם,
בַּזֶה-אַחַר-זֶה נִקְרָאִים בָּנִים לַדֶגֶל !
לא מַעֲלִים על דַעֲתָּם בָּנֵינוּ, לא מְתַאֲרִים אַף לְעַצְמָם בָּנִים,
כִּי חֶבְרָתָם, מְדִינָתָם וצְבָאָם נִמְצָאִים
בְּמַצָּב כּה עָגוּם, כּה עָצוּב, כּה כָּאוּב, כּה נָבוּב, כּה רָקוּב.
כּה עָלוּב נִרְאִים כָּל "מנהיגינו" - כּוּלָם בְּלִי יוֹצֵא מִן הַכְּלָל - כָּל הַסֶגֶל !
חוֹר גָדוֹל נִפְעַר עַתָּה בַּחֶבְרָה וּבַּמְדִינָה,
חָלָל עֲנָק ועָצוּם אֲשֶר בְּאֲוִיר-שָקוּף מָלֵא, כְּמוֹ בבֵּיְיגְל.
אִימְרוּ-נָא, אַחִים, הַגִידוּ,
כְּלוּם משֶה לא שָבַר את לוּחוֹת הַבְּרִית אַך וְרַק בְּשֶל עֵגֶל ?
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
תמרה |
|
|
20 |
|
|
|
|
21 |
|
|
תגובה להכרעת הדין של בית המשפט העליון
ראשית הכרעה זאת היא סוף הדרך לאותם אלה שלא מאמינים בגורמים המטפלים בתלונות הציבור כנגד שוטרים.
מח"ש והקת"צ במשטרת ישראל עושים עבודת קלסתר ללא כל רצינות לחקור את התלונות.
אבל, עם רוצים אני מוצא בהכרעת דין זאת גם דברים אחרים.
הואשמתי לאחר שביתת רעב שנמשכה 8 ימים בתחנת משטרת חדרה כאשר אני מחזיק מודעות שבה כתוב כי השוטר הוא תפוח רקוב ושלט נוסף שבו כתוב כי השוטר משתף פעולה עם עבריינים.
סעיף 47 להכרעת הדין מספר לנו את כל הסיפור וכך כתוב:
47. מעשה "העלבה" על פי האיסור שבחוק הפלילי אינו מותנה בשאלה אם דברי העלבון משקפים אמת או שקר. כפי שיובהר להלן הגנת "אמת דיברתי" מתחום האיסור על לשון הרע אינה חלה על האיסור הפלילי על העלבת עובד ציבור. מעשה ההעלבה לצורך הנורמה הפלילית מצוי במישור הבוחן את השאלה האם נעשה מעשה של השפלה וביזוי כלפי עובד ציבור, המחבל ביכולתו לבצע את תפקידו, ואינו עוסק בשאלה האם יש אמת או שקר בתוכנה של ההעלבה. "העלבה" היא מעשה של ביוש והשפלה של עובד הציבור, כשהדגש מושם על סגנונו וצורתו, בין אם יש בתוכנו אמת או שקר. התמקדות העבירה בצורתם ובסגנונם של הדברים מניחה כמובן מאליו כי לצורך בירור טענות, השגות, ותלונות שיש לאזרח כלפי הרשות הציבורית ועובדיה, פתוחים בפניו ערוצים שונים להעלותן, ולמצות באמצעותם בחינה אמיתית של דברי ביקורת על השירות הציבורי, ועל תיפקוד עובד הציבור. תלונות מכל מין וסוג שהוא על השירות הציבורי ניתן לברר במישור המערך המינהלי, בין במסגרת משמעתית וביקורת המדינה, ובין במישור התלונה הפלילית. על התנהגות שוטרים ניתן לפנות בתלונה למחלקה לחקירות שוטרים. על אלה קיימת ביקורת שיפוטית מוגדרת. במסגרות בירור אלה נבחנות מידות האמת והממשות בטענות הביקורת. יוצא, אפוא, כי דברי העלבה קיצוניים כלפי עובד ציבור, המקיימים ודאות קרובה לפגיעה ממשית ביכולת תיפקודו, והעלולים להשפיע על השירות הציבורי בכללו, נכנסים בגדרה של הנורמה הפלילית, בין אם יש בביקורת המוטחת ממשות לגופה, ובין אם לאו. שאלת האמת או השקר אמורה להתברר לא בגדרה של האמירה העולבת, אלא במסגרת תלונה המוגשת כדין לרשויות מוסמכות, כשהיא מנוסחת כדבעי, בדרך כנה ואדיבה, אם וכאשר תוגש.
בין אם יש בתוכנו אמת או שקר. זה המוטו של בית המשפט כאשר הוא איננו קובע אם אותו שוטר הוא תפוח רקוב או לא. או האם אותו שוטר הוא משתף פעולה עם עבריינים או לא. וזה ההבדל הגדול.
משטרת חדרה הגישה את כתב האישום כדי לנסות ולחסום אותי מלתקוף את אותם שוטרים ע"י ניסיון להפוך אותי לעבריין ובכך לשבש את שמי כאזרח הגון בבואי לדרוש את הפיצוי על הנזקים שגרמו לי אותם שוטרים.
נכון, הורשעתי אבל מי שהובס בסופו של דבר היו אותם שוטרים שפעלו מתוך אינטרסים שלא קשורים בכלל למה שהם צריכים לייצג את משטרת ישראל והם לא קבלו אישור ל"נקיון" מעשיהם.
בית המשפט המחוזי שדן בתיק הזה כלל את כבוד הנשיא לשעבר והיום מבקר המדינה שבו הוא הסכים שפעלתי כ"חושף שחיתות" שופט מכובד שני היה אילן שיף ששאל מה יהיה בהליך אחר שבו לא יוכלו לחסום את הנאשם מ"אמת דיברתי".
שני השופטים ידעו על מה הם מדברים כאשר במהלך המשפט בבית המשפט השלום התבררו כמה בעיות חמורות כמו זיוף חקירות, הדחת עדים, ואפילו החלטה של שופט אחר בשם אהוד קפלן שכתב החלטה המציגה את השוטר הזה כלא אומר אמת!! השופט גינות לא הסכים לקבל את החלטת כב' השופט גינות כי היא לא רלוונטית ל288.
אבל ההליך שעליו דיבר כב' השופט שיף אכן הגיע בדיון תביע |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
אונגרפלד יוסף |
|
|
חגי סרי לוי
הוועדה המפוהקת משהו, מנוהלת בדרך כלל ע"י ח"כ אחמד טיבי, אלא שהפעם ניהל אותה ח"כ ראובן ריבלין. ומדוע? "היו"ר טיבי ביקש ממני להחליף אותו", הסביר ח"כ ריבלין, "הוא משתתף בהלווית מוחמד דרוויש"
|
|
|
|
|
|
אברהם (פריצי) פריד
המורשת הגרוזינית והשיירה של אפללו. איך לשלם לגיורים ומי ישלם לעוה"ד. דרושה מוטרדת ובורג מכה בנו שנית
|
|
|
|
|
|
אפרים הלפרין
אחד הדברים הטובים בדמוקרטיה, הוא שכל ארבע שנים יש הזדמנות להחליף
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
אריק באך
שבוע לאחר שבעיתון גלובס הוצג פרקליט המדינה משה לדור כמטומטם מחד, ושקרן מאידך, לאחר שדרש להעיד את טלנסקי עדות מוקדמת על בסיס הטענה שיש חשש ממשי שלא יחזור לארץ לתת את עדותו, הודיע פרקליטו של טלנסקי כי באמת טלנסקי לא יגיע יותר לחקירתו, ושלמעשה זו הייתה דווקא פנטזיה לטעון שהוא כן יחזור, חיפשתי מייד רק דבר מתחייב אחד: את מאמר ההתנצלות בעיתון גלובס בפני לדור
|
|
|