דרמה חדשה בוושינגטון: על-רקע הקשיים במו"מ בין הבית הלבן למחוקקים רפובליקניים למציאת פתרון לבעיית הצוק הפיסקלי, הודיעה סוזן רייס, שגרירת ארה"ב באו"ם, כי החליטה להסיר את מועמדותה לתפקיד שרת-החוץ, אחרי פרישתה הקרובה של
הילרי קלינטון. היא נימקה את החלטתה בהתנגדות הקשה של מחוקקים רפובליקניים מסוימים למינויה.
ההערכות בוושינגטון הן, ש
ג'ון קרי, יו"ר ועדת החוץ של הסנט ולשעבר מועמד דמוקרטי לנשיאות, יהיה שר החוץ הבא, ולא שר ההגנה, כפי שרבים העריכו תחילה. המועמד המוביל לתפקיד שר ההגנה הוא עתה צ'אק הייגל, רפבוליקן מתון, סנטור לשעבר, שידוע באי אהדתו לישראל. "
ברק אובמה לא יוכל לשלוח מסר ברור יותר לישראל על מורת רוחו ממדיניותה כלפי הפלשתינים מאשר מינוי הייגל לתפקיד הבכיר בפנטגון", אמר אמש פרשן אמריקני.
ההתנגדות העזה של הרפובליקנים למינוי רייס לשרת-החוץ נובעת מדברים שאמרה בראיונות טלוויזיה לאחר ההתקפה על הקונסוליה האמריקנית בבנגזי, לוב, ב-11 בספטמבר השנה, שבה נהרגו ארבעה אמריקנים, לרבות שגריר ארה"ב במדינה, כריסטופר סטיוונס. רייס טענה בראיונות אלה, כי ההתקפה החלה כהפגנה ספונטנית של אזרחים לוביים במחאה על סרטון ביו-טיוב ששם ללעג מוסלמים. הרפבוליקנים, ובראשם סנטור ג'ון מקיין, טוענים כי רייס הטעתה את העם האמריקני מסיבות פוליטיות. לדבריהם, כבר אז היה בידי ממשל אובמה מידע, שמדובר בהתקפה מתוכננת מראש של ארגון שקשור באל-קאעדה. על-פי הרפובליקנים, ניסתה רייס לסוכך על אובמה, בעיצומו של המירוץ לנשיאות, מפני התקפות פוטנציאליות של המועמד הרפובליקני,
מיט רומני, שהתקפה מזוינת על נציגות אמריקנית אירעה תחת משמרתו של הנשיא.
מכל מקום, בשבועות האחרונים ההתקפות הרפובליקניות על רייס הלכו וגברו והחלו לשאת אופי אישי. כמה מחוקקים אמרו, שהיא לא כל כך מבריקה. אחרים טענו שיהא נטולת כישורים לנהל יחסי אנוש תקינים ויש שמצאו דופי בעובדה שמשפחתה מחזיקה במניות של חברות שהפרו את החרם על אירן. ההתקפות האלה היו סימן ברור לאופי המכוער שישאו השימועים על אישורה.
החלטתה של רייס להסיר את מועמדותה חסכה מאובמה קרב מר ומתיש עם הסיעה הרפובליקנית בסנט, בדיוק בתקופה שבה הוא זקוק לכל ההון הפוליטי שלו כדי לשרוד את המאבק הקשה והגורלי יותר על הצוק הפיסקלי. לדמוקרטים יש אומנם רוב בסנט, אך הרפובליקנים הכריזו שיעשו כל דבר כדי להכשיל את אישור המועמדות, לרבות שימוש בפיליבאסטר, טכניקה פרלמנטרית שהייתה משתקת את הסנט.
ככל הידוע, רייס, אפריקנית-אמריקנית, הייתה הבחירה הראשונה של אובמה לתפקיד שרת-החוץ. היא ידידתו האישית והוא רוחש לה הערכה רבה. פקידים בכירים בממשל הבהירו אמש, כי היא קיבלה את החלטתה ללא כל לחץ מהבית הלבן. בהודעה לעיתונות הביע הנשיא כעס על ההתנהלות הרפובליקנית שהניעה את רייס להסיר את מועמדותה: "בעוד שאני מצר עמוקות על ההתקפות הבלתי הוגנות והמטעות על סוזן רייס בשבועות שחלפו, החלטתה מצביעה על חוזק האופי שלה, ועל מחויבותה שראויה להערצה להתנשא מעל השיקולים הפוליטיים של הרגע ולתת עדיפות לאינטרס הלאומי".
בראיון ל-NBC אמרה רייס, כי הסרת מועמדותה "טובה לארה"ב ולעם האמריקני". היא הוסיפה: "אינני רוצה לראות תהליך אישור (בסנט) שייתארך מאוד, יישא אופי פוליטי ופלגני מאוד, וישבש הליכים פוליטיים, מפני שיש כל כך הרבה דברים אחרים שאנו, כמדינה, צריכים לעשות בחודשים הראשונים של תקופת הכהונה השניה של אובמה".
מחוקקים רפובליקניים הבהירו, כי מועמדותו של קרי לתפקיד שר החוץ תאושר במהירות, אך הם הביעו הסתייגות מהמינוי הצפוי של הייגל, שנחשב מתון מדי לפי המדדים הרפובליקניים החדשים, שגזורים מהמצע של מסיבת התה. גורמים פרו ישראלים מציינים, שאי אהדה לישראל, או, לפחות, לעמדות ממשלתה, היא אחד מסימני ההיכר הבולטים של חשיבתו הפוליטית.
הם מביאים כמה דוגמאות: ב-2009, חתם הייגל על מכתב פתוח לאובמה, שבו קרא לנשיא לפתוח במו"מ ישיר עם חמאס. ב-2006, לאחר שישראל פלשה ללבנון בעקבות הפרובוקציה של חיזבאללה, קרא הייגל לנשיא דאז,
ג'ורג' בוש, לדרוש מיידית הפסקת אש. הוא טען, כי מהלך כזה "חיוני לחיזוק הדימוי של ארה"ב במזה"ת". ב-2004, הוא היה אחד משני סנטורים שהצביעו נגד הצעת חוק להטלת סנקציות על אירן ולוב. ב-2007 קרא הייגל לפתוח במו"מ ישיר, ללא תנאים מוקדמים,עם אירן, ש"ייתן דינמיקה היסטורית חזקה ליחסים בין שתי המדינות". באותה שנה הוא הצביע נגד הגדרתו של משמר המהפכה באירן כארגון טרור.
בדוח שנושא את הכותרת "בחינת התועלות והעלויות של פעולה צבאית נגד אירן", כתב הייגל עם אחרים (לרבות היועצים לביטחון לאומי לשעבר זביגנייב בז'ז'ינסקי וברנט סקוקרופט), שפעולה ישראלית "לא תצליח, קרוב לוודאי, להשמיד או אפילו לגרום נזק רציני" למתקן התת-קקעי בפורדו.
אין זו הפעם הראשונה שמממשל אובמה בוחן אפשרות למנות את הייגל לתפקיד שר ההגנה. שמו הוזכר כיורש לשר ההגנה הקודם, רוברט גייטס, אף הוא רפובליקני,אך בסופו של דבר מונה לתפקיד ליאון פאנטה, ששימש קודם לכן כראש סוכנות הביון המרכזית. הייגל אומנם רפובליקן, אך בנושאי מדיניות חוץ עמדותיו קרובות לאלה של אובמה. מינויו יאפשר לאובמה להראות שהוא מושיט יד למפלגה האחרת.