יממה לאחר דחיית תשלום הריבית בהיקף של 65 מיליון שקל על ידי אי.די.בי אחזקות למחזיקי האג"ח בכארבעה חודשים, ניתן לקבוע כי את הסיבוב הנוכחי, והעימות מול בית ההשקעות פסגות שנלווה אליו, צלח
נוחי דנקנר בשלום.
אלא, שכאשר מרימים מעט את הראש ומסתכלים אל עבר שנת 2013, מתברר שלדנקנר אין זמן לנוח על זרי הדפנה. אי.די.בי אחזקות צריכה לפרוע בשנה הקרובה תשלומי קרן וריבית בהיקף של 370 מיליון שקל, כאשר המשקולת העיקרית נמצאת בחודש יוני, אז תצטרך החברה לפרוע למחזיקי אג"ח ג' ו-ה' תשלומי קרן וריבית בהיקף של כ-225 מיליון שקל.
גם אם מניחים כי איל ההון אדוארדו אלשטיין יממש אופציה הנתונה לו, וישקיע סכום של 75 מיליון דולר נוספים בחברת גנדן של דנקנר - סכום שחלק ניכר ממנו מיועד לעבור לאי.די.בי אחזקות - עדיין תהיה לאחרונה בעיה לעמוד בתשלומים הללו. ומימוש האופציה על ידי אלשטיין כלל איננו ודאי.
נכון להיום, יש בקופת אי.די.בי אחזקות מזומנים בהיקף של כ-195 מיליון שקל, ואם אכן אלשטיין יממש את האופציה, התחייב דנקנר להזרים 120 מיליון שקל לחברה מתוך כספים אלו. בכך תכיל קופת החברה מזומנים בסך של 315 מיליון שקל.
בצד ההוצאות, תצטרך אי.די.בי לשלם בסוף חודש מארס למחזיקי אג"ח ד' את הריבית (כולל זו שנצברה בתקופת הדחייה) בסך כ-80 מיליון שקל, ובחודש מאי עליה לפרוע תשלומי קרן וריבית לבנקים בסך כולל של 65 מיליון שקל. לאחר תשלומים אלו, יהיו בקופתה 170 מיליון שקל בלבד - 55 מיליון שקל פחות מהסכום שתידרש תצטרך לפרוע למחזיקי האג"ח ביוני (וזאת מבלי לקחת בחשבון הוצאות הנהלה וכלליות שיהיו בתקופה זו).
יוותר על החזקה או על שם טוב בפני דנקנר ניצבות שתי אלטרנטיבות עיקריות לפעולה בפרק הזמן הזה: הראשונה היא גיוס הון באמצעות מכירת חלק מההחזקה בחברה הבת אי.די.בי פתוח, או בדרך של השקעה מצד גורם חיצוני דוגמת קרן KKR; השנייה היא כניסה למו"מ מול מחזיקי האג"ח להסדר חוב כולל שיכלול פריסה ארוכה של החוב. בשני המקרים, יצטרך דנקנר לעשות ויתור כואב.
השאלה באיזו דרך ילך דנקנר - בראשונה, שתשמור על שמו כמי שעשה את כל שביכולתו כדי לעמוד מאחורי התחייבויותיו, גם במחיר של ויתור על חלק משמעותי מנכסי הקונצרן, או בדרך של הסדר חוב, שאולי יותיר אותו בסופו של דבר מאחורי ההגה באי.די.בי, אך יהיה כרוך בצירוף שמו לרשימת טייקונים שלא הצליחו לפרוע את חובותיהם לציבור בזמן.