השבוע נשלח אי מייל בהול לתושבי ירושלים הקורא לחתום על עצומה נגד הצבת קרוונים המיועדים לשימוש החינוך החרדי, בלב השכונה המעורבת, קריית יובל. התושבים חוששים שהדבר יפגע באופי השכונה ויחבל במרקם החברתי הקיים בה.
הפנייה נפתחת במשפט: "שכונת קריית יובל בירושלים, שכונה מעורבת וסובלנית, נמצאת בסכנת השתלטות חרדית". משפט זה יוצר תחושה לא נוחה כיוון שאם שכונת קריית יובל באמת הייתה סובלנית כפי שנכתב, אולי תושביה היו מגיבים בצורה פחות מתלהמת ומתסיסה, ובוחרים בדרכים אחרות. דרכים יותר סובלניות.
מן הצד השני, נראה כי עיריית ירושלים ביצעה את המהלך מבלי שהובא לידיעת התושבים או המנהל הקהילתי, וללא כל פרסום מוקדם, דבר הנתפס כניסיון מחטף. ונדמה לי שאין ויכוח לגבי חובתה של הרשות העירונית לדאוג לכלל תושבי העיר, כל אחד על-פי צרכיו.
חבל ששני הצדדים בחרו לנהוג בכוחניות במקום במתינות. באותה מידה, ניתן היה לקיים מפגש ענייני ולחפש ביחד פתרונות יצירתיים לצרכים המשתנים של תושבי קריית יובל, שכונה החווה שינויים דמוגרפים משמעותיים בשנים האחרונות. ניסיוננו ב'צו פיוס' ומעורבותנו בפרויקטים משותפים רבים לחרדים, דתיים וחילוניים, לימד אותנו כי הדרך הנכונה לפתרון משברים וחילוקי דעות היא דרך ההידברות, ובכלל זה גם האפשרות להיעזר בכלים מקצועיים כגון גישור קהילתי.
שינויים דמוגרפיים המקרה הזה הוא רק סימפטום לבעיות הנוצרות בעקבות השינויים הדמוגרפים המתחוללים בעיר הבירה, כאשר מצד אחד ישנו גידול מובהק במספר החרדים המעוניינים לגור בה ומנגד, מספר הולך וגדל של חילונים שעוזבים את העיר לטובת מרכז הארץ. עלינו לשאול את עצמנו מה הן הסיבות לתהליך זה ומה ניתן לעשות כדי שירושלים תישאר עיר הבירה של כולנו.
אם ברצוננו להשפיע על המציאות המשתנה, ולא להפקיר אותה לידי כוחות השוק הפועלים בה, עלינו לקבל החלטה מודעת ולפעול לשם כך באופן יזום. עלינו לגרום לכך שהרשויות, הן ברמה המקומית והן ברמה הארצית, יכינו תוכניות שמטרתן להשאיר אוכלוסיה צעירה לא דתית בירושלים, בין אם באמצעות מתן הטבות, בין אם ביצירת מקומות עבודה נוספים ובין אם בדרכים אחרות.
ירושלים התברכה באחת מהאוניברסיטאות הטובות והמוערכות ביותר, אשר מושכת אליה מדי שנה אלפי סטודנטים צעירים מכל הארץ. למרבה הצער, נכון להיום מעטים הסטודנטים שנשארים לחיות בירושלים לאחר סיום לימודיהם. אם אנו מעוניינים להשפיע על מציאות זו, מוטלת עלינו החובה לנקוט בצעדים שיעודדו לפחות את חלקם להישאר בה, למשל על-ידי הוספת מקומות בילוי ואירועי תרבות אטרקטיביים, יצירת מקומות עבודה מתאימים, הטבות בתחום הדיור ועוד.
ירושלים היא עיר הבירה של מדינת ישראל ועל כן מוטלת עליה המשימה הלא פשוטה להיות העיר של כולם, ללא הבדל בתפישות הפוליטיות, החברתיות והדתיות. לאף אחד אין בעלות על העיר, ולכולנו יש בעלות עליה. עלינו לפעול ביחד כדי למנוע מהקולות הקיצוניים להכתיב לנו את המציאות בירושלים.