במוזיקה מחשמלת, שירי טנגו מרגשים, ריקודים חושניים, בסיפור ובמשחק, מתוארת דמותה הססגונית של מריה דה בואנוס איירס, הנעה בין פריצות לקדושה ובין חיים לחלום.
"מריה דה בואנוס איירס" היא אופרת-טנגו, שתועלה, לראשונה, על-ידי רביעיית פיטנגו הישראלית בפסטיבל פליציה בלומנטל, שייערך במוזיאון תל אביב לאמנות וברחבי הארץ בין ה-3 ל-11 במאי הקרוב.
במופע הגרנדיוזי של הרביעייה, החוגגת עשור לקיומה, ישתתפו השחקן אורי גוטליב ונבחרת של מוזיקאים ורקדנים מארגנטינה, ביניהם הזמרת אמפארו גונזלס, הכוריאוגרף צ'יצ'ו נונייז, להקת-רקדנים ומוזיקאים בעלי-שם.
מקור-השראה
"מריה דה בואנוס איירס" מבוססת על מוזיקת הטנגו של המלחין הארגנטינאי המיתולוגי, אסטור פיאצולה, שלחייו נכנסה אגלה מרטין, שחקנית וזמרת צעירה שהיוותה עבורו השראה לדמותה של מריה מבואנוס איירס.
על-פי חזון סיפור הפרברים הארגנטינאי, כותב המשורר והמעריץ הגדול של פיאצולה, הורסיו פרר, ליברטו סוריאליסטי הסובב סביב דמותה של מריה, עם רמיזות ברורות למריה הקדושה, אמו-יולדתו של ישו. פרר הוא זה שמפקיד בידיו של פיאצולה את המילים הדרושות להחייאת דמותה של מריה דה בואנוס איירס על הבימה באמצעות הטנגו והבנדנאון, ומעניק לו גם את הכוח לשאת את אובדנה במציאות של מריה האמיתית.
סגנון מסורתי
רביעיית פיטנגו, שתעלה את המופע לקהל הרחב, הוקמה בתחילת שנת 2003 וחבריה הם נגנים קלאסיים מקצועיים. הרביעייה מבצעת רפרטואר עשיר של טנגו ארגנטינאי מתקופת גרדל האגדי ועד פיאצולה המיתולוגי, בסגנונות הטנגו השונים - ואלסים, מילונגות ושירי-טנגו. הרביעייה מעניקה כבוד לסגנון המסורתי, ויחד עם זאת מעזה לפרוץ לאופקים מוזיקליים חדשים בעיבודים מקוריים. הרביעייה מרבה להופיע בקונצרטים ברחבי הארץ, בפסטיבלים ובמילונגות. עם חבריה נמנים הדר כהן (כינור), רינת אבישר (קונטרבס), עמיחי שלו (בנד וניאון) ושחר זיו (פסנתר). מתלווים אליהם נגן הגיטרה עומר סורולנין והרקדנים רונן חייט ומיה שוורץ.
מסתבר שעולם הטנגו הישראלי אכן מצליח לצבור בשנים האחרונות תאוצה גדולה וזוכה לפופולריות רבה ביותר. בתי-ספר לטנגו מושכים אליהם קהל רב חדשות לבקרים והרקדות המילונגות צצות כפטריות אחר הגשם בכל רחבי הארץ.