רבנות פוליטית לצה"ל

תפקיד הרבנות הצבאית "מאז היווסדה, הרבנות הצבאית הראשית מוגדרת כחיל חוצה חילות. היא אינה יכולה לחרוג מסמכויותיה, ולו מן הסיבה הפשוטה שאין לה הגדרת סמכויות, והיא חופשייה לפעול. ישנן אומנם פקודות שונות בנושאי דת, אך אלו הן פקודות נקודתיות (בנושאי שבת, כשרות, אבל וקבורה וכדומה) ולא פקודות מערכתיות". נכון, אלא שזה נכון לכלל הצבא, ולאף יחידה בצה"ל אין הגדרת סמכויות אלא פקודות המגדירות את תפקידיה. ואכן אוסף הפקודות הקשורות לרבנות הצבאית הנו בתחום מתן שירותי דת, ומעיד על תפקידה של הרבנות במסגרת הצבא. חינוך מוכוון אידיאולוגיה "תוספת מוטיבציה ואמונה בצדקת הדרך ובייעוד לא יכולה לבוא רק מחיל החינוך", אלא "הראייה הציונית-דתית להגדיר רב צבאי כ"כהן משוח מלחמה", שבתקופה התנ"כית היה תפקידו לחנך ולעודד את הלוחמים טרם צאתם לקרב". תרגום לעברית: אין חיל החינוך יכול לחנך אלא רק הרבנות. תזכורת: מדובר בצה"ל ולא בצבא האירני-חומניסטי. מה בעצם אומר כותב המאמר? אין החינוך הצבאי מוצא חן בעיני שאינו מספיק דתי ומספיק לאומני ולכן רשאית הרבנות הצבאית, בגיבוי כספי תרומות, להטות חינוך זה. שכח רק כותב המאמר כי צה"ל הינו צבא של מדינה דמוקרטית, ומדינה דמוקרטית אינה מחנכת לדת ואינה מחנכת לכיוון פוליטי כזה או אחר, ועל אחת כמה וכמה פסול הדבר במסגרת בה משרתים מכוח חוק. טכניקת איום והפחדה "האופי החרדי אותו מנסים לשוות המתנגדים למהלכיה הנוכחיים של הרבנות הצבאית", והמשכו: "שתי גישות עיקריות רווחות בקרב ציבור שומרי המצוות באשר לייעוד הרבנות. בעוד שהגישה החרדית מצדדת בהצטמצמות של הרבנות לסיפוק צרכים דתיים בלבד, דוגמת הבטחת זכויות תפילה, אפשרות להתענות בצומות וכיו"ב, מבקשת הראייה הציונית-דתית להגדיר רב צבאי כ"כהן משוח מלחמה", שבתקופה התנ"כית היה תפקידו לחנך ולעודד את הלוחמים טרם צאתם לקרב". הגישה החרדית שוללת בכלל שירות בצבא כך שאינה קשורה כלל לדיון. כמו כן, ספק רב אם חרדים יסכימו עם המשפט: "הגישה החרדית מצדדת בהצטמצמות של הרבנות לסיפוק צרכים דתיים בלבד" והוצאת נושא החינוך מתחום הרבנות. אז מדוע פתאום נכנס האיום החרדי למאמר? להלך עלינו אימים. לגישת כותב המאמר אין כנראה איום מפחיד יותר מ"האיום החרדי". טכניקת השמצה ופסילת האחר "טוב יעשה הרמטכ"ל אם במקום לשעות לקריאותיהם של אלו המנסים להטיל מורך-לב בקרב חיילי צה"ל ימסד את פעילותה הלא-רשמית של הרבנות הראשית". קשה לי להאמין שאני קורא מילים אלו. מי שרוצה צבא המשרת את הממשלה הדמוקרטית ונטול דעות פוליטיות משלו, ושאינו מנסה להחזיר בתשובה, הינו בבחינת "מנסים להטיל מורך-לב בקרב חיילי צה"ל". סיכום "אחריתה של פעולת חריש מוראלית מסוג זה תניב לצה"ל תוצאות חיוביות בשטח. עמוק בשטח". או בתרגום לעברית: חיל חינוך הינו שמאלן ותבוסתן ורק הרבנות הראשית מסוגלת לחנך חיילים להיות דתיים לאומניים לתפארת מדינת ישראל. "הרמטכ"ל אשכנזי הורה לבדוק את גבולות הגזרה שבין חיל הרבנות לחיל חינוך" - הגבולות ברורים ומוטבעים בשם היחידות "חיל חינוך" תפקידו לחנך, מול "רבנות" שתפקידה בתחום שירותי דת. אמר שמעיה נשיא הסנהדרין: "אהב את המלאכה, ושנא את הרבנות, ואל תתוודע לרשות" (אבות א, יא).