כבר מזמן לא חשתי צער שכזה על עזיבתו של פוליטיקאי ישראלי.
רן מסמל את הישראליות השפויה, ההגונה, המסורה למדינה, ללא כל מונחים בומבסטיים וללא גינוני כבוד ושררה. הוא אינו מנפנף בעברו הצבאי, אינו חי חיי מותרות מנקרי עיניים, והוא בעיקר, אדם ישר לב ודרך.
לרן כהן, לא היו מרפקים הדרושים בפוליטיקה הישראלית, ולא הגסות הנדרשת על-מנת לשרוד בג'ונגל הישראלי הנקרא, איזו בדיחה, בית המחוקקים של מדינת ישראל.
נראה שרן מעולם לא מצא באמת את ביתו בתוך ההמון הסוער והברוטאלי הזה, אך נשאר, ואני בטוחה כי יכול היה בקלות להשתלב בכל מקום אחר ובהצלחה גדולה.
אך רן, מה לעשות, הוא פטריוט במובן המעורר היום צחוק פרוע וציני. אך בעיניי מסמל את ארץ ישראל היפה באמת.
מאוד הייתי רוצה כי ירבו אנשים כמותו בציבוריות הישראלית, אך אנשים כרן כהן מייצגים פוליטיקה אחרת, ונרמסים ברגל גסה על-ידי חברה אשר את נציגיה אנו רואים יום יום באמצעי התקשורת ומסמיקים מבושה.
תודה רן על כל מה שעשית ולחמת למענו, עלה והצלח, ואם אפשר הישאר עימנו, עוד קצת קצת, כבר לא נשאר עבור מי לפתוח את מהדורות החדשות בערב.