כאשר מדינת ישראל נכנסת למערכת בחירות ועיני הציבור והעולם מופנות לעבר כוכבי סרט זה, נשמעת תמיד המילה קיצוניות, שמשתמש בה בעיקר צד שמאל של המפה הפוליטית, בגיבוי רוח גבית של מסקרים מערכה זו. האם מישהו שאל פעם אחת, מדוע ביקורת זו היא חד-סטרית? אולי הקיצוניות נובעת ומקורה בשמאל, אשר בקיצוניות, כפה מהלכים היסטוריים על ישראל ללא בשורות של ממש.
אם הייתי מתבטא במקום כבוד הנשיא שמעון פרס שבשנים הקרובות לא נוכל להגיע להסכם עם הפלשתינים, לבטח היו אומרים שאנוכי קיצוני.
אם הייתי מצליח למנוע בהתנגדותי בכנסת, את הבריחה מלבנון, השפלת צד"ל והתחמשות חיזבאללה, היו מדביקים לי את הכינוי קיצוני.
אם הייתי מצליח כאיש הדומיננטי בנאמני הליכוד, למנוע את הטרנספר כלפי היהודים בגוש קטיף, היו מדביקים לי את התווית קיצוני.
אם בקשתי בזמנו לחקור את מאורעות קבר יוסף, ועמדתי על כך שידידי הרמטכ"ל לשעבר השר שאול מופז יתנצל ויודה בטעות האם זו קיצוניות.
אם בקשתי להמתין עד בירור האמת בפרשת סרן ר' ולא לחרוץ את גורלו לפני הדיון המשפטי, ידידתי ח"כ זהבה גלאון קראה לי בשל זה קיצוני ופשיסט, ועם זיכוי הקצין לא טרחה אפילו להתנצל.
והשאלה היא, האם הקיצוניות חד-צדדית? אחרת, כיצד אנשים שתמכו בהינתקות, לא טרחו להגדיר אותם קיצוניים, בטרנספורט אחיהם לרחובות ישראל בלי חמשת הממם. כיצד אלה שתמכו וחתמו על הסכם אוסלו, לא הועמדו לדין על קיצוניות שהביאה להריגתם ופציעתם של אלפי ישראלים תמימים. כיצד אלה שתמכו בבריחה מלבנון והזנחת בני בריתנו אנשי הצד"ל והיו אחראים ישירים להתעצמותו של חיזבאללה ממשיכים לככב בכנסת ולא מסולקים מהזירה בשל קיצוניות זו. מדוע אהוד ברק ושאול מופז לא מואשמים בהקצנה, בשל אופן ניהולם את המלחמה בפרשת קבר יוסף. האם זאת לא הקצנה שבפרשת סרן ר' אותה רוח גבית של השמאל כמעט העמידה לדין שפטה וסילקה את הקצין המבריק מצה"ל.
הייתי מציע סבלנות וסובלנות בכל מה שקשור לשיח הציבורי ולא, זו פגיעה בדמוקרטיה, חמצן חיינו, שעליה חובה להגן.
משך שנים הייתי מקשיב בקשב לדבריו של יוסי שריד, גם אם לא הסכמתי איתו, אבל כיבדתי אותו למרות שהוא קרא לי אסון פוליטי ובגלוי, בשל השתייכותי למחנה הלאומי. האם זו לא הקצנה, הרי בסך-הכל אנוכי צדק בכל מהלך שהזכרתי לעיל, והשאלה אם הביטוי קיצוני הוא שוב חד-צדדי. מתי הצד האחר יבין שהוא הקיצוני לאור כל הדברים המוזכרים. כנראה הודאה כזו לא תהיה, כי אז המשמעות היא פשיטת רגל של מחנה השמאל.
איבדתי שני אחים במערכות ישראל ואבא שמת מצער בשל טראומה זו. אנוכי רס"ן (במיל.) נכה צה"ל. לפני ההינתקות, בכל מקום טענתם שאני נביא זעם והתוצאות קבעו שאנוכי צדיק, התנבאתי ששרון לא יגיע לבחירות וזאת בשל אמונתי שההקצנה שלו כלפי אחינו בחבל עזה לא תיסלח וצדקתי. האם לא הגיע הזמן שמישהו מהשמאל יעמוד ויודה בפשיטת הרגל של כל התורה עליה מגנים שנים רבות ואשר הביאה אותנו ממצב גרוע לגרוע יותר.
