קריסות החברות במשק הישראלי כבר מתרחשות, אם כי הן עדיין בחיתוליהן ועיקרן טרם הגיעו לבתי המשפט העוסקים בשיקום חברות, כינוסי נכסים ופשיטות רגל. לכל אלה ניתן למצוא פתרון. ראוי שבעלי העסקים יסתייעו בהגנות שהחוק מקנה להם כדי שלא יגיעו למצב של חדלות פירעון.
בכדי להבין שההליכים כאמור מחויבים במציאות העולמית, ממנה אף אנחנו יונקים, ראוי להבהיר במספר מילים את המצב הכלכלי בעולם המערבי כך: שני בנקים נוספים נסגרו זה עתה בארה"ב - בנק פרנקלין ובנק סקיוריטי פסיפיק - שהחזיקו פיקדונות בסך 9.3 מיליארד דולר.
עיקר ההשקעות בישראל משלב בתוכו משקיעים מהעולם המערבי ובעיקר מארה"ב, שמטבע הדברים יאטו את קצב השקעותיהם ואף בחלקם ימשכו ידם מהשקעות אלה. ההשפעה על המשק הישראלי תיתן את אותותיה באופן מיידי ותחול על כל המגזרים במשק ובפרט בתחום ההיי-טק ובתחום הנדל"ן, שכן גם הבנקים בישראל מחמירים ומכווצים את ידם במתן אשראים. כבר ראינו למשל שבתחום התיירות והנסיעות, רווחיה של "בריטיש איירווייס" צנחו ב - 92%.
הכנסת מתפזרת ומתפקדת כממשלת מעבר ולכן הסיכוי לרגולציה שתקל על בעלי העסקים, הן בתחום המיסוי הן בתחום עידוד ויישום פרויקטים, תוך הענקת ביטחון רצפתי ליזמים בתחום פינוי בינוי ובתחום הנדל"ן - סביר להניח שלא יתבצעו בחודשים הקרובים.
לעומת זאת, המשק משווע להורדת הריבית וזאת ייתכן שתרד מכיוון שהמשק נכנס לשפל כלכלי, נפח הפעילות הכלכלית יורד; אין קונים ולכן בהדרגה ירדו גם המחירים לצרכנים בכל המגזר העסקי, ואם הריבית לא תרד יחששו בעלי העסקים מלבקש מהמוסדות הפיננסיים הלוואות לפיתוח העסקים, היקף הנזילות במשק לא יתאושש והתדרדרות תמשך.
לגשר על תקופת ההאטה
הפועל היוצא מכל אלה הוא מחנק אשראי וקשיי נזילות. המחוקק העניק הגנות לבעלי עסקים ויחידים, שרק שימוש מיידי בהם יהיה בו כדי להעביר את בעלי העסקים תקופה קשה זו, ויכול להגן עליהם מפני הנושים השונים ומפני מחויבויות לטווח הקצר ולטווח הארוך; בכך ניתן לגשר על תקופת ההאטה הנוכחית עד שהמשק יתאושש. המחוקק קבע הגנות אפשריות רבות, הלובשות ופושטות צורה - כל עסק לפי טיבו והעניינים המיוחדים לאותו העסק.
הליך אפשרי אחד הוא הגשת בקשה להקפאת הליכים, המאפשרת עיכוב בתשלום כל החובות לנושים והפעלת העסק באופן זמני, ללא תשלום החובות, בתנאי שהעסק יכול להציג ללא תשלום החובות תזרים חיובי המותיר סכום החזר חודשי לנושים ובתנאי שהעסק אינו מנוהל בתרמית.
בכד להיכנס בשערי בקשה להקפאת הליכים, יש להיערך ולהגישה בהתאם לתקנות שיקום החברות באופן דווקני, ויפה שעה אחת קודם. הליך אפשרי אחר הוא הגשת בקשה לפירוק העסק, במסגרתו יבוקש למנות מפרק זמני מפעיל שיפעיל את העסק, מתוך תקווה שתוך כדי ההפעלה הזמנית ניתן יהיה לגבש תוכנית הבראה או הסדר נושים שיניח את דעתו של בית המשפט המוסמך לדון בבקשות מסוג זה.
הליך אפשרי נוסף הוא בקשת פירוק לחברה, אך זאת רק אם אין סיכוי להבריאה והוא נועד להקטין את תפיחת החובות לנושים ולהקטין את נזקיהם. באשר לבעלי עסקים שאינם חברה או עמותה או איגוד משפטי אחר, ניתן לבקש פשיטת רגל וטרם ביצוע פשיטת הרגל - ניתן לבקש לאשר הסדר נושים שישיג את התכלית של המשך פעילות העסק במתכונת דומה להליך של בקשה להקפאת הליכים או בהליך של פירוק זמני מפעיל, אשר מיועד לחברות או לעמותות או לאיגודים משפטיים שאינם יחידים. הליך אפשרי נוסף לגבי יחידים, הוא הליך של חקירת יכולת מאוחדת ובמסגרתו בקשה לעיכוב הליכים תוך התחייבות להפקיד מידי חודש בחודשו עבור הנושים כספים, שבעל העסק יכול לעמוד בגובהם, בלשכת ההוצאה לפועל.
החיסרון בהליך זה הוא שסך כל החובות אינם מצטמצמים ו/או אינם נמחקים, אך חסרון זה ניתן לריפוי במסגרת שכנוע של הנושים להגיע להסדר נושים כתוצאה מהצגת נתוני יכולת הפירעון אל מול היקף החובות, ובמידה וניתן להגיע להסדר כזה - הוא מאושר כפסק דין בפני כבוד ראש ההוצאה לפועל.
הליך נוסף אפשרי, ואולי הוא הראוי מכולם, הן לגבי חברות, עמותות ותאגידים אחרים והן לגבי יחידים, הוא הליך של השגת הסדר נושים, המכונה הסדר נושים "שקט", מחוץ לכותלי בית המשפט או הסדר נושים "שקט" שמוגש לאישור כפסק דין של בית המשפט, תוך ניסיון לבקש צו איסור פרסום לגביו.
בכדי להגיע להסדר מסוג זה, צריכה להיות נכונות והבנה מצד כל הנושים, כיון שבהסדר כזה אין את העזרה והפיקוח של בית המשפט אך יש בו משום יעילות והיגיון בהמשך קיומו של העסק בלי שהדבר מפורסם מעל דפי העיתונות. מובן שבחירת כל אחד ואחד מההליכים האמורים, תלוי בטיב העסק ובהיקף חובותיו אל מול היקף נכסיו, וכל מקרה צריך שידון בנפרד.
