מחקרים קליניים גדולים שנערכו בשני העשורים האחרונים, הראו כי איזון מיטבי של רמות הסוכר בדם אצל סוכרתיים, משפר באופן משמעותי את התוצאות הקליניות של המחלה ומגן על החולה מפני סיבוכי סוכרת בעתיד.
שמירה על איזון מרבי מחייבת את האדם הסוכרתי לבצע ניטור תכוף של רמות הסוכר בדם, להתאים את הטיפול התרופתי או מינון האינסולין לרמות הסוכר המשתנות, למצב הגופני, לארוחות ולפעילות הגופנית וגם לתקן את רמות הסוכר אם נדרש. עם זאת, טיפול אינטנסיבי ותדיר באינסולין יכול להגביר את הסיכון לאירועי היפוגליקמיה (נפילה של רמת הסוכר מתחת לטווח התקין).
בדיקת סוכר רציפה (CGM - Continuous glucose monitoring) היא טכנולוגיה חדשה המספקת מידע שלם יותר ורציף על איזון הסוכר בהשוואה לבדיקות של רמות הסוכר אשר נעשות מעת לעת. מערכת זו מבוססת על חיישן תת-עורי שמוחדר באופן אוטומטי לזרוע או לבטן ומשדר בצורה אלחוטית את קריאות הסוכר ליחידת מקלט קטנה.
בדיקת הסוכר הרציפה יכולה להצביע על קצב השינוי ברמות הסוכר באופן מספרי ובאמצעות חיצי מגמה. בנוסף לכך, יש למערכת יכולת להתריע כאשר רמות הסוכר מגיעות לסף קריטי של היפוגליקמיה או היפרגליקמיה ואף להתריע בזמן קבוע מראש לפני ההגעה לערכי סוכר קיצוניים ובכך מאפשרת להגיב ולמנוע הגעה למצבים אלו.
מתוצאות מחקר קליני רחב היקף, שנערך במימון JDRF, הקרן הבינלאומית לחקר סוכרת נעורים, ופורסם בעיתון החשוב ניו אינגלנד ג'ורנל עולה, כי שימוש במערכת למדידה רציפה של רמות הסוכר בדם, משפרת משמעותית את איזון רמות הסוכר לפי מדד A1C, בעיקר בקרב בני 25 ומעלה ללא היארעות היפוגליקמיה.
המחקר בוצע ב-10 מרכזים רפואיים בארה"ב, ובו השתתפו 322 ילדים ומבוגרים חולים בסוכרת מסוג 1 ("נעורים") בגילאי 72-8, אשר מטופלים באמצעות משאבת אינסולין או בזריקות אינסולין לפחות 3 פעמים ביום. רמת סוכר המוגלובין מסוכר A1C הייתה בין 10%-7% (רמה תקינה היא בין 4-5.9%).
במסגרת הניסוי, שעקב אחר החולים במשך 26 שבועות, נמדדה רמת הסוכר בדם באמצעות מערכת למדידה רציפה אחת מ-3 סוגים: "פריסטייל נביגטור" של מעבדות אבוט, מערכת "דקסקום" ומערכת "סנסור" של מדטרוניק. החולים בקבוצת הביקורת המשיכו למדוד את רמת הסוכר באמצעות מדי סוכר רגילים לפחות 4 פעמים ביום.
תוצאות המחקר העלו, כי בקרב בני 25 ומעלה חלה ירידה של 0.5% במדד A1C לעומת 0.02% בקבוצת הביקורת. יתר על כן, השיפור במדד A1C אירע ללא עלייה בהיפוגליקמיה (רמת סוכר נמוכה בדם), שכן כאמור, בניסיון לאזן את רמת הסוכר החשש הוא מפני היפוגליקמיה.
המערכת למדידה רציפה יכולה לשפר את הטיפול גם מצד הרופא. כיוון שהמעקב אחר מצבו של המטופל באמצעות המערכת הינו רציף, הרופא יכול לראות מגמות ושינויים במצב המטופל ולפיהם להתאים את מינון האינסולין הנכון ביותר עבור המטופל. המערכת מבוססת על טכנולוגיה חדשה, אשר משיגה דיוק גבוה. היא מצויידת בחיישן שמוחדר באופן אוטומטי לזרוע או לבטן לעומק של מספר מילימטר בלבד ומותאם ל-5 ימי שימוש. השימוש במערכת אינו מחייב גם שימוש במשאבת אינסולין.
סנסורים הקיימים בישראל
בישראל מוצעים 2 סוגים של סנסורים למדידה רציפה של סוכר בדם: ה"סנסור" של חברת מדטרוניק וה"פריסטייל נביגטור" של חברת אבוט. בסנסורים קיימת מערכת התרעה מוקדמת המאותתת לחולה על שינויים חדים בעלייה או ירידה של רמות הסוכר.
לסנסורים השונים שפותחו בעולם יש תכונות טכניות שונות הנוגעות לכיול, לתדירות הבדיקות ועוד. בחלקם קיימת מערכת המורכבת ממשדר אשר מעביר את רמות הסוכר בצורה אלחוטית למקלט עד טווח של 3 מטרים. המקלט כולל מד סוכר מובנה לביצוע בדיקות כיול ומייתר את הצורך לשאת בנוסף מד סוכר.
מספר הבדיקות הנערכות בסנסורים ביממה היא בין 144 ועד 1440, ללא כאב הדקירה והסרבול הכרוך בבדיקות המסורתיות. בנוסף למדידת הסוכר, ישנם סנסורים בהם המכשיר מראה באופן רציף את המגמה וקצב השינוי בערכי הסוכר מדי דקה בעזרת חיצים. בכך מספק המכשיר תמונה מקיפה יותר על שינויים ברמות הסוכר לאורך כל שעות היממה ולאחר כל ארוחה.
מנתוני מחקר שביעות רצון (שפורסם באחרונה במגזין הרפואי Managed Care) על 137 חולי סוכרת סוג 1 (נעורים) וסוכרת סוג 2, שהשתמשו משך 6 שבועות במערכת למדידה רציפה של רמות הסוכר בדם "פריסטייל נביגטור", עולה כי שימוש ביתי במכשיר המדידה הינו יעיל, מוריד תדירות היארעות של ערכי סוכר נמוכים, ונוח יותר לקריאה ולשימוש יחסית למדי סוכר רגילים.
טיפול יעיל במחלת הסוכרת תלוי בראש ובראשונה בשמירה על איזון רמות הסוכר ומניעת ירידה או עלייה חדה ברמת הסוכר, זאת על-מנת למנוע סיבוכים ארוכי טווח של המחלה הפוגעים בכלי הדם ולכן גורמים לבעיות לב, כליות ועיניים.
מדידת סוכר רציפה מפחיתה סיכון למצבים אלה בזכות מערכת ההתרעה המשוכללת אשר מודיעה מראש על הסיכון להיפרגליקמיה (רמות סוכר גבוהות) או היפוגליקמיה (רמות סוכר נמוכות) ומאפשרת למנוע מראש הגעה למצבים אלה.
למעשה הדגם הראשון של ה"לבלב המלאכותי" יהיה סנסור למדידה רציפה של הסוכר בדם אשר מחובר למשאבת אינסולין המזריקה אינסולין בהתאם לערכי הסוכר הנמדד.
בישראל, הטכנולוגיה החדשה של הסנסור מתקבלת באופן הדרגתי והכוונה היא להכניסה בהקדם לסל הבריאות, בעיקר למטופלים שסובלים משכיחות גבוהה של אירועי היפוגליקמיה משמעותיים.