עשרות השוטרים פרצו באישון ליל לבית משפחת פדרמן, כשהם מרסקים את החלונות והדלתות, משתלטים על בני המשפחה באלימות ומכות, זורקים אותם החוצה תוך דקות, והורסים את הבית על תכולתו. חיילי גבעתי מהגדוד הסמוך רומו על-ידי מפקדיהם ונשלחו לחסום תושבים מלהגיע לאזור בתירוץ של חדירת מחבל. דברי הבלע והגידופים של זוג תושבים, אנשי שוליים מוכרים, נגד חיילי צה"ל, נוצלו עד תום ע"י תועמלני התקשורת. בערוצי טלוויזיה הושמעו הדברים שוב ושוב תחת הכיתוב: "תושבי קריית ארבע". התגובות ההפוכות של ראש המועצה ושל עוד 99% מהתושבים, צונזרו.
אהוד ברק מצא סוף סוף אג'נדה ואינו חדל מלהסית נגד המתנחלים. העיתוי המעולה של הקירבה לאזכרת רבין איפשר להחיות את ההסתה הוותיקה נגד ציבור שלם, והעצרת נוצלה שוב ע"י ברק להפרכת משפטים פרובוקטייבים דוגמת "עשבים שוטים שהפכו לגידולים סרטניים ושלחו גרורות".
העיתונים מלאו כתבות על השטן החדש, "נערי הגבעות", העלילה השחוקה של תמונת רבין במדי ס.ס. שהופצה ע"י סוכן השב"כ, אבישי רביב, במטרה ללכלך את הימין בשרות השמאל, קמה לתחייה בתקשורת כאילו לא מעולם נחשפה בוועדת שמגר. צוותים משולבים, חמורי סבר, של כל זרועות הביטחון והמשפט הוקמו לקדם את 'האסון הלאומי', סרטים מאובקים על המחתרת של שנות השמונים נשלפו ונטחנו במוח האזרחים בעוצמה ובקצב של שטיפת מוח סובייטית תקנית, כאילו אין טרור והאירנים והחיזבאללה עברו לתחום הסריגה.
שיא השיאים של הרדיפה, הרשע והציפצוף על הצדק מגולם בפרשת "בית השלום" בחברון, שקנייתו תועדה בוידאו שבכל מדינה מתוקנת, לא הייתה מותירה מקום לספקות. צו הפינוי שנתנה הפרקליטות מתעלם מכל הראיות, לרבות הקלטה מדהימה של המוכר המודה שמכר את הבית. בג"צ אישר את הצו הסדומי הזה, שבר את כל השיאים שלו עצמו בהחלטה פוליטית מוטה ושרירותית שבעקבותיה ניתן למחוק מן המילון מילים כמו "הוכחה" ו"אמת".
ציבור שלם נדחק אל הקיר באופן שנראה מאורגן ומתוזמן. ביו"ש אסורה (רק ליהודים) בנייה בלתי חוקית, כמובן. בנייה חוקית אין, כי היתרים לא ניתנים וכעת גם קניה חוקית מתועדת כבר לא נחשבת.
נשאלת השאלה מדוע מגבירים שלטון השמאל ועיתונאיו את הלהבות לגובה כזה? מה ההגיון ללבות כעת שנאה ושנאת נגד?
התשובה נמצאת במצב האבוד של השמאל בבחירות. העלייה הצפויה של נתניהו מטריפה את מתחריו והם איבדו מעצורים בנסיונם למנוע זאת. לשם כך הם מסיתים, מכפישים, זורעים שנאה, הורסים את צה"ל, ומזניחים כל משימה אחרת בתקווה לחלץ תגובה קיצונית אלימה, לא רק מילולית כמו בקריית ארבע.
כל מה שנותר לשמאל לאחר פשיטת הרגל של דרכו זו התקוה שמופרע מימין יגיב למכבש המרושע הזה ויצור גל אהדה שיציל את המחנה הטובע מאיבוד השלטון.