לבית משפט השלום בחיפה הוגשו כתבי אישום נגד המערער (ת.פ. 2575/07 ות.פ. 7075-06-88), המייחסים לו, בין היתר, עבירות של זיוף בנסיבות מחמירות, קשירת קשר במרמה בנסיבות מחמירות וקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות. בית המשפט נחשף לחומר חקירה כנגד הנאשם שלא בנוכחותו, או בנוכות בא-כוחו.
ביום 8.9.2008, במהלך ישיבת הוכחות, ביקש המערער מבית המשפט לפסול עצמו מלהמשיך ולדון בכתבי האישום בעניינו. המערער טען, כי העובדה שבית המשפט נחשף לחומר החקירה במעמד צד אחד מקימה עילה לפסילת בית המשפט. לשיטתו, חזקה על בית המשפט כי לא ישכח את האמור בחומר החקירה שנמסר לעיונו, ואת שמסר לו החוקר העיקרי בתיק בעל-פה.
בית המשפט דחה את בקשתו של המערער וקבע כי חלק קטן בלבד ממכלול חומר החקירה נחשף בפני בית המשפט שלא בנוכחות המערער או בא-כוחו, באופן כזה שאין בו די כדי ליצור דיעה קדומה אצל השופטת היושב בדין. השופטת פרדלסקי ציינה כי מפאת חלוף הזמן היא אינה זוכרת דבר מחומר החקירה ומהחומר המודיעיני שהוצג בפניה במועד הדיון בבקשה למתן הצו.
המערער חזר על טענותיו אלו בערעור לבית המשפט העליון, בו ביקש לפסול את השופטת פרדלסקי מלשבת בדינו.