יגאל עמיר, רוצח ראש הממשלה, גרם נזק עצום לימין השפוי, יותר מאויביו הקשים ביותר. כך גם נוער הגבעות המשתולל בחברון, הגורם נזק אדיר למתיישבים ביהודה ושומרון ולכל אוהבי ארץ ישראל.
חייבים כל אלה שמפעל ההתיישבות יקר להם, להתייצב בראש מסע הגינוי נגד אלה המעיזים להרים ידם על כוחות הביטחון, הפועלים בשליחותה של ממשלה נבחרת.
חשוב לציין כי אין להצדיק את ההתנהגות הפרועה במעשה הנבלה שנגרם לדיירי בית השלום, שבג"צ לא חייב את שר הביטחון לפנותם - אלא השאיר לאהוד ברק את האופציה להמתין לכינוסו של בית המשפט, שיפסוק אם רכישת הבית נעשתה כדין.
אין להצדיק את ההשתוללות בקלות הבלתי נסבלת של פינוי יהודים בכוח - לעומת הרפיסות שבתגובה על ירי הקאסמים או בשחרורו של גלעד שליט.
כל ההתפלפלות המשפטית לא תצליח להסוות את הסיבה האמיתית לעיתוי שנבחר לסילוק היהודים שנעשה במטרה אחת בלבד: להחזיר למפלגת העבודה את כל אלה שערקו מימנה לקדימה ולמר"צ. אולם מעשה נבלה מקומם שכזה אינו מתיר לאיש להרים ידו על חייל צה"ל, או לפגוע בפלשתיני תמים (יש גם כאלה).
המתפרעים הצעירים המוסתים על-ידי קיצוניים ימניים הזויים, מקווים כי במעשי האלימות שלהם הם ימנעו בעתיד עקירתם של יישובים ביהודה ושומרון דוגמת החרבת ההתיישבות בגוש קטיף. נהפוך הוא, במעשי הוונדליזם שלהם הם גורמים לאלה האוהדים את מפעל ההתיישבות להצטרף אל שונאי המתנחלים.
התקשורת המגויסת מצלמת את האלימות המגונה מכל הכיוונים; זוהי פורנוגרפיה לזקפתם של השמאלנים, המוגשת להם בהתנדבות על-ידי הצעירים המוסתים. הוונדליזם הבלתי נסבל הזה משחק לידיהם של כל שונאי המתנחלים בארץ ובחו"ל, ואם נוער הגבעות לא היה קם בעצמו, הם היו חייבים להמציאו ולהשתמש באלימות הזאת כרוח גבית לאלה הרוצים להמשיך במעשה הנפשע של עקירת ישובים יהודים מארץ ישראל.