המוסף הכלכלי של
עיתון הארץ, "
דה מרקר", ישלם לעיתון
מעריב ולשורה של עיתונאים בכירים במעריב פיצוי בסך 3.3 מיליון שקל לסיום ההליכים בתביעת מעריב את "דה מרקר" בגין העתקת כתבות. הפיצוי נקבע בהסכם פשרה, אליו הגיעו העיתונים במסגרת ערעורו של "דה מרקר" על החלטת ביהמ"ש המחוזי מרכז לחייבו לפצות את מעריב בכ-6 מיליון שקל (לאחר הצמדה וריבית) בגין העתקה של 453 כתבות בשנים 2000-2002. ביהמ"ש העליון אישר את הסכם הפשרה בין הצדדים.
לפי ההסכם, בנוסף לפיצוי שיעביר "דה מרקר" למעריב ועיתונאיו לשעבר, ליאור ברוך, דרור גלוברמן, רונית מורגנשטרן, יעל גרוס,
יהודה שרוני וגד פרץ, תוסר האחריות האישית שהוטלה במסגרת פסיקת המחוזי על עורכי העיתון,
איתן אבריאל ו
גיא רולניק.
"העתקה מחושבת ושיטתית"
לפני כשנה קבע שופט המחוזי, בנימין ארנון, כי לאורך יותר משנה הפר "דה מרקר" את זכויות היוצרים של מעריב וכתביו, בכך שנקט בשיטה של "העתקה מתמשכת, מחושבת ושיטתית של מאות כתבות השייכות ל'מעריב' ולכתבים". ביהמ"ש קבע כי הכתבות הועתקו על-ידי "דה מרקר" ללא קבלת הרשאת התובעים לכך, במשך תקופה של כ-13 חודשים, תחת הכותרת סקירת עיתונים.
לדברי השופט, "העתקת הכתבות בוצעה על-ידי 'דה מרקר', תוך פגיעה הן בזכות החומרים של 'מעריב' והן בזכות המוסרית של הכתבים, אשר לא קיבלו קרדיט אישי על הכתבות אותם יצרו". השופט הוסיף כי הוא "סבור כי כל אחת ואחת מבין 453 הכתבות שהועתקו מהווה יצירה מקורית נפרדת ועצמאית", ולכן קבע פיצוי בעבור כל כתבה שנגנבה.
במסגרת החלטה זו הטיל ביהמ"ש גם אחריות אישית להעתקות על סגן מו"ל הארץ ומייסד "דה מרקר", גיא רולניק; ועל עורכו של אתר "דה מרקר" באינטרנט מיום הקמתו והפרשן הבכיר, איתן אבריאל. "אין מחלוקת כי רולניק ואבריאל הם שהחליטו על ביצוע סקירות העיתונים ב'דה מרקר' והם שאחראים למתכונת בה בוצעו סקירות אלה... לפיכך הם חבים בתשלום הפיצויים שנפסקו לטובת התובעים בפסק דין זה, ביחד ולחוד עם 'דה מרקר', בגין הפרת זכויות היוצרים של התובעים בכתבות", נקבע.
עם זאת, נקבע כי למעריב היה אשם תורם לנזק שנגרם לו מהפרסומים ב"דה מרקר", כיוון שרק במהלך 2002 הוא פנה ל"דה מרקר" וביקש להפסיק את השימוש בכתבות - פנייה שבעקבותיה החלו ב"דה מרקר" לתת קרדיט אישי לכתבים של מעריב. בשל האשם התורם של מעריב הפחית השופט ב-50% את סכום הפיצויים לכ-6 מיליון שקל.
ויתור על הפרשי ריבית והצמדה
יצוין כי באותן שנים נהג "דה מרקר" לפרסם בסקירת העיתונות גם כתבות של העיתון "
גלובס". בנובמבר 2000 ביקש "גלובס" מ"דה מרקר" להפסיק להשתמש בכתבותיו. לאחר דיונים ארוכים החליט "דה מרקר" להפסיק את העתקת הידיעות מ"גלובס".
"דה מרקר" עירער לעליון על החלטת המחוזי, ובמקביל נוהל מו"מ בין הצדדים לסיום הפרשה. כל זאת, כאשר ברקע התנהל הליך קריסת מעריב ומכירת העיתון לקבוצתו של שלמה בן-צבי. במסגרת הבקשה לאישור הסכם הפשרה ציינו הצדדים, כי הוסכם ביניהם כי "כל הקביעות בפסק הדין יוותרו בעינן, למעט הקביעות הנוגעות להטלת אחריות אישית על רולניק ואבריאל - אשר תבוטלנה". בין הנימוקים להגעה להסכם מציינים כי ההסכם מהווה בסך-הכול ויתור של מעריב על הפרשי ההצמדה והריבית בגין סכום הפיצוי שנפסק במחוזי.
מעריב יוצג בידי עוה"ד
צבי בר-נתן, רקפת פלד ואפרת רוזנר ממשרד גולדפרב, זליגמן ושות'; "דה מרקר" ועורכיו יוצגו בידי עוה"ד זאב ליאונד ואלון נדב.
