מטרתו של מנהל רשות החברות הממשלתיות,
אורי יוגב, שנכנס היום (א') לתפקידו באופן רשמי, הוא ליצור רפורמות מבניות בנמלים, במשק החשמל וברכבת, ואז - לפרק את הרשות ולהקים מנגנון חלופי לניהול ופיקוח החברות הממשלתיות. כך נודע ל"
גלובס".
לשם כך, יהיה צורך בשינוי חוק החברות הממשלתיות, לרבות סעיפים 51 עד 56, בהם מפורטים הסמכויות והתפקידים של הרשות. אחד מהשינויים המרכזיים בחוק יהיה ביטול סעיף 18 שקובע כי הדירקטורים, לרבות יו"ר הדירקטוריון, יתמנו על-ידי שרי הממשלה. בכך, מבוטלת האפשרות לבצע מינויים פוליטיים - יוזמה שכבר זוכה לתמיכה של ראש הממשלה.
מעבר לרפורמות הגדולות, ליוגב מספר אתגרים לא פשוטים: הפרטת תע"ש שהפסידה ב-2012 כ-247 מיליון שקל, זאת בהמשך להפסד של 293 מיליון שקל בשנת 2011; הנפקת התעשיה האוירית; ובעיקר - רפורמה מקיפה בחברת דואר ישראל שנמצאת במשבר פיננסי חמור.
יוזמת פירוק רשות החברות הממשלתיות, אשר מנהלת 98 חברות ועמותות ממשלתיות המעסיקות כ-60 אלף עובדים, נולדה עוד בתקופתו של שר האוצר הקודם,
יובל שטייניץ, שהתנגד למהלך לפי המלצתו של מנכ"ל משרדו, דורון כהן (שכיהן קודם לכן כמנהל הרשות). היוזמה שקעה, וזאת למרות שנתניהו תמך ברעיון, אותו ככל הנראה הציע יוגב עצמו.
בסוף חודש מאי פרסמה הרשות את הדוחות הכספיים שלה אשר חשפו כי החברות הממשלתיות רשמו ב-2012 הפסד נקי של כ-95 מיליון שקל, המוסבר בעיקר מההפסד הנקי של חברת החשמל (חח"י) שעמד על כ-679 מיליון שקל באותה שנה ומהווה כ-40% מהפסד כלל החברות, זאת בהמשך להפסד של כ-800 מיליון שקל ב-2011.
לא צפוי לוותר
הרפורמה בחברת החשמל צפויה לעמוד בראש סדר העדיפויות ברשימה של יוגב, שכבר עתה מכהן כראש צוות ההיגוי לרפורמה במשק החשמל שהקים לפני כמה חודשים שר האנרגיה,
סילבן שלום. לעומת מה שנהוג לחשוב, יוגב מונה לתפקיד הממונה על התקציבים על-ידי שלום - אז שר האוצר - כך שגם בלשכתו זוכה יוגב לאמון והערכה רבים.
הרפורמה השנייה שיצאה לדרך היא בתחום הנמלים. הממשלה כבר הוציאה מכרז להקמת נמל חדש וכעת היא נמצאת בסכסוך עם ועד העובדים שמתנהל בבית הדין הארצי לעבודה. גם בהקשר הזה יוגב לא צפוי לוותר: בזמנו, היה זה יוגב שהפציר בנתניהו להמשיך את השביתה הגדולה בנמלי הים עד לשבירת הוועדים.
ב-2012, רשמה חברת נמלי ישראל (חנ"י) רווח נאה שהגיע ל-219 מיליון שקל - זינוק חד של 151% לעומת 2011, כאשר הן נמל אשדוד והן נמל חיפה רשמו רווחים יפים, 192 ו-60 מיליון שקל בהתאמה - פי 10 מהרווחים שרשמו אשתקד. לפי הדוחות הכספיים של הרשות, עלות שכרם של 2,383 עובדי נמלי אשדוד וחיפה עמד ב-2012 על כ-440-450 אלף שקל לעובד (!), כאשר שכרם של עובדי נמל חיפה עלה באותה שנה בכ-12% והגיע לכ-460 אלף שקל, שהם 38 אלף שקל לחודש יותר משכרו של מנכ"ל משרד ממשלתי. כמו-כן, עלות שכרם של 13,077 עובדי חברת החשמל עמד בממוצע על כ-406 אלף שקל לשנה. לפי הדוח, חח"י גייסה 382 (!) עובדים חדשים ב-2012 שקיבלו באותה שנה תוספת של כ-18% בשכר. גם עובדי נמל חיפה ראו גידול של 17% בעלות שכרם באותה שנה.
ה"אב הרוחני" של אנדורן
עוד חברה שעומדת על הכוונת של יוגב היא
רכבת ישראל שהפסידה 268 מיליון שקל ב-2012, זאת בהמשך להפסד של 247 מיליון שקל ב-2011. יוגב כיהן כחבר דירקטוריון של הרכבת עד שיחסיו עם שר התחבורה, ישראל כץ, עלו על שרטון והוא הודח מתפקידו.
עם כניסתו של לפיד לתפקיד, שבו יוגב ונתניהו ליזום את פירוקה של הרשות, וככל הנראה היוזמה תצא לפועל עם השלמת שלל הרפורמות בתוך 2-3 שנים.
גם עובדי הרשות מכירים היטב את התוכניות של יוגב ומאששים את השמועות על פירוק: "העובדים ממש חוששים. השמועה במסדרון היא שהוא (יוגב - א.פ) בא לפרק", מסר היום ל"גלובס" גורם בכיר ברשות.
בתוך כך, במשרד ראש הממשלה, וגם בקרב כמה בכירים באוצר, סבורים כי הרשות נמצאת בתהליך הידרדרות מתמשך מזה כעשור, וכי היא לא הצליחה להקים שדרה ניהולית איכותית. לאחר תקופת ההפרטות הגדולה בעת כהונתו של איל גבאי כראש הרשות, חדלה הרשות מלבצע את משימתה העיקרית ואז החל קיומה להיות מוטל בספק. לפי אותם גורמים, הרשות אינה מתפקדת עוד ולא מצליחה לפקח על החברות הממשלתיות.
נזכיר, כי לאחרונה אף כיכבה הרשות בתקשורת בעקבות סכסוך מתוקשר בין המנכ"ל כהן ליועצת המשפטית, אביגיל זרביב, שאף הוביל בסופו של דבר להדחתה. כמו-כן, גם תהליך החלפתו של כהן כיכב בכותרות ואף זכה לביקורת ציבורית רחבה.
עוד נודע ל"גלובס", כי לאחר פירוקה של הרשות, הפיקוח והניהול של רוב החברות הממשלתיות צפוי לעבור לניהולה של החשבת הכללית באוצר, מיכל עבאדי-בויאנג'ו. תפקידה של החשכ"לית הוא בעיקר ניהול נכסי המדינה, ובהקשר הזה, החברות הממשלתיות מהוות נכס של המדינה לכל דבר ועניין. כמו-כן, ישנה כוונה לערב גם את הרשות לניירות ערך בחברות כגון חברת החשמל שהיא חברה שמגייסת חוב.
לפי ההערכות, הציר יוגב-בויאנג'ו יהיה קריטי ולפי מקורות באוצר בין השניים מתקיימים יחסים "חמים", אמון והערכה הדדיים. עוד ציר מעניין שישפיע על תפקודו של יוגב כמנהל הרשות וכ"רפורמטור החדש של לפיד ונתניהו" הוא מנכ"לית האוצר, יעל אנדורן, והממונה על התקציבים החדש, אמיר לוי - שני אנשים שנכנסו רק לאחרונה לתפקידם. נזכיר, כי אנדורן כיהנה תחת יוגב כסגנית הממונה על התקציבים ויש ביניהם יחסים קרובים מאוד, כאשר האחרון אף נחשב ל"אב הרוחני" של אנדורן.
בכל מקרה, יוגב צפוי להפוך במהרה לשחקן מרכזי בתוך האוצר, בעיקר כדמות שתוביל את הרפורמות במונופולים הממשלתיים במשק, רפורמות שלא יעברו בשקט שכן הן צפויות לכלול פיטורי עובדים, ביטול הטבות שכר ותנאי העסקה וגופים מתחרים פרטיים. כוחו של יוגב יגיע לא רק ממעמדו החדש ומהמשימות שיוטלו עליו, אלא גם בהשפעה העצומה על ראש הממשלה ועל שר האוצר החדש.
