|
ביום 4.9.07 ניתן צו מוחלט בפסק-הדין בבג"צ 8414/05 יאסין נ' ממשלת ישראל, אשר הורה למדינה לשקול מחדש, בתוך זמן סביר, חלופה לתוואי גדר הביטחון באדמות בילעין: חלופה המפחיתה מן הפגיעה בתושבי בילעין; העוברת, ככל הניתן, על אדמות מדינה; והמותירה בצדה המזרחי של הגדר את שטחי שלב ב' של תוכנית "מתתיהו מזרח", את השטחים המעובדים שבוואדי נחל דולב, וחלק מן המובלעות של אדמות פלשתיניות פרטיות המצויות בתחומי תוכנית 210/8/1. כשמונה חודשים לאחר מתן פסק-הדין, פנה העותר לבית משפט זה בבקשה לצו לפי פקודת בזיון בית המשפט. בבקשה נטען, כי למרות הזמן הרב שחלף, לא נעשה דבר למימושו של פסק-הדין, ועל כן התבקש בית המשפט להורות למשיבים לקיים באופן מיידי את האמור בצו המוחלט שניתן בפסק-הדין.
|
|
- קביעות בג"צ בפסק הדין נשוא הדיון - תוואי הגדר המוצע אינו מידתי, שכן הוא מכליל את מרביתן של אדמות בלעין בצידה הישראלי של הגדר, ומונע מהם גישה לאדמותיהם החקלאיות. אי לכך על המדינה להציג תוואי חלופי, וזאת בתוך זמן סביר, אשר לא יטול בחשבון את הכוונה העתידית לבנות על אדמות בלעין את שכונת "מתיתיהו מזרח". על הגדר להגשים שיקולי ביטחון ולא שיקולי סיפוח.
- אמות המידה שהתווה בג"צ לתוואי הגדר החלופי - א) תוואי הגדר החדש יפגע פגיעה פחותה בתושבי בילעין. ב) השטחים המיועדים להקמה בעתיד של שלב ב' של שכונת "מתתיהו מזרח" יוותרו מצידה המזרחי של הגדר. ג) שיקולי הביטחון אשר יעצבו את התוואי החדש יתחשבו בבתים אשר נבנו בפועל ולא בתוכניות לבנייה עתידית. ד) האזורים המעובדים בנחל דולב יוותרו, ככל האפשר, ממזרח לגדר, וככל הניתן כך יהיה גם ביחס למובלעות של קרקעות פלשתיניות פרטיות המצויות בתחומי תוכנית 210/8/1. ה) הגדר תוקם ככל שניתן על אדמות מדינה ולא על אדמות פרטיות של תושבים פלשתינים.
- מדוע החלטת בית המשפט לא הייתה קונקרטית? - בית המשפט העליון לא הורה למשיבים מה יהא התוואי החלופי, ומה לוח הזמנים לביצועו, היות ובית המשפט העליון אינו מחליף את שיקול דעתו של המפקד הצבאי.
- התוואי החלופי שהוצג אינו מקיים את פסק הדין - התוואי שנבחר בסופם של דברים אינו תואם את אמות המידה אשר נקבעו בפסק-הדין. כך, החלופה שנבחרה אינה בנויה ברובה על אדמות מדינה אלא על אדמות פלשתיניות פרטיות, חלקן מעובדות בצפיפות, וכתוצאה מכך יפגעו דונמים רבים של אדמות מעובדות ומטעי זיתים בנחל דולב; בנוסף, חלופה זו מותירה חלק מהקרקעות המיועדות לשלב ב' של תוכנית מתתיהו מזרח ממערב לגדר; כמו-כן, היא אינה מותירה אף אחת מבין המובלעות של קרקעות פלשתיניות פרטיות ממזרח לגדר; וחשוב מכל - נוכח כל האמור לעיל - חלופה זו אינה מפחיתה מן הפגיעה בתושבים המקומיים.
- שיקולי ביטחון אינם מצדיקים פגיעה במרקם החיים הפלשתינים - ראוי להתייחס בקצרה לגבעה המצויה מדרום-מזרח לשכונת "נאות הפסגה". לטענת המדינה, הותרת גבעה זו בצד המערבי של הגדר הכרחית מטעמי ביטחון, והדבר אף עולה בקנה אחד עם פסק-הדין, בו אושרה חיוניות ההגנה על תושבי שכונות "נאות הפסגה" ו"מתתיהו מזרח". טענה זו אין לקבל. כל שנקבע בפסק הדין הוא, שעל-מנת להגן על ביטחון התושבים המתגוררים בשכונות המצויות ממזרח לקו תחום איו"ש, מותר להקים את הגדר מזרחה לקו הבתים, בתוך שטחי איו"ש, בהתאם למרחק הביטחוני המינימאלי הדרוש באופן סביר לשם הגנה על התושבים. אין בכך כדי להצדיק כל פגיעה במרקם חייהם של תושבי האזור הפלשתינים; המגבלות על תפיסת מקרקעין לצורך ההגנה על התושבים צריכות לעמוד במבחני המידתיות.
|
|
נמצא, כי אין בחלופה שנבחרה כדי לקיים את הוראות פסק-הדין. המשיבים מצווים, אפוא, לקיים את הוראות פסק-הדין ללא השתהות נוספת, ולהתוות תוואי לגדר באזור נשוא העתירה אשר עונה על הקריטריונים אשר נקבעו בפסק-הדין, כפי שפורטו והובהרו לעיל ובהתחשב בנסיבות העניין, יעשו כן בהקדם האפשרי. המשיבים ישאו בהוצאות המבקש בהליך זה בסכום של 10,000 ש"ח.
|
|
- בפני הנשיאה דורית ביניש, המשנה לנשיאה אליעזר רבלין, והשופטת אילה פרוקצ'יה - בשם העותרים: עו"ד מיכאל ספרד - בשם המדינה: עו"ד אבי ליכט - בשם חברות הנדל"ן: עו"ד רנאטו יארק
|
|