חברת החשמל מחדשת את המו"מ לרכישת גז טבעי ממאגר עזה מארין של בריטיש גז, CCC והרשות הפלשתינית. צוות המו"מ של חברת החשמל ייפגש בתחילת החודש הבא עם נציגי בריטיש גז במטרה לדון עמם בתנאי הסכם רכישה אפשרי מהמאגר, הנמצא כ-36 ק"מ ממערב לחופי עזה.
ל"
גלובס" נודע שחידוש המו"מ לרכישת הגז הפלשתיני נעשה לבקשתו של ראש הממשלה
בנימין נתניהו, באמצעות שליחו למו"מ עם הפלשתינים עו"ד יצחק מולכו. בחברת החשמל אין התלהבות רבה מהאפשרות לרכוש גז מהמאגר, משום שמחירו צפוי להיות גבוה יותר באופן משמעותי ממחיר הגז שחברת החשמל רוכשת ממאגר הגז הישראלי תמר. ל"גלובס" נודע שבחברת החשמל דחו בעבר גישושים מצד בריטיש גז אך "פעילות שכנוע נמרצת" מצד מולכו הצליחה לגרום לחברה לשנות את עמדתה.
גורמים מדיניים בירושלים אמרו ל"גלובס" שהיוזמה היא חלק מהניסיונות ליצור שיתוף פעולה ישראלי-פלשתיני בתחום שעשוי להביא תועלת לשני הצדדים. אותם גורמים הדגישו שההחלטה הסופית אם לרכוש את הגז היא בסמכות חברת החשמל ותתקבל על-פי שיקולים כלכליים ומקצועיים. בחברת החשמל סירבו להגיב לידיעה.
עסקה טובה? תלוי את מי שואלים נוסף על הנימוקים המדיניים אמרו ל"גלובס" גורמים המעורבים במגעים כי פיתוח המאגר הפלשתיני יאפשר לישראל לגוון את מקורות אספקת הגז שלה ולהפחית את תלותה במאגרי הגז הישראלים שנשלטים על-ידי
קבוצת דלק של
יצחק תשובה ושותפתו נובל אנרג'י. הדברים נאמרו גם על-רקע הודעתה של נובל אנרג'י על כוונתה לדחות בשנה את פיתוח מאגר הגז לוויתן בשל עיכובים בקבלת ההיתרים והאישורים הדרושים לכך מהממשלה.
יצוין כי המשק עתיד לסבול ממחסור בגז מקיץ 2015, אך מצד אחר יידרשו שלוש שנים וחצי כדי לפתח את מאגר הגז הפלשתיני.
מבחינה כלכלית מעדיפה חברת החשמל לרכוש את כמות הגז החסרה לה ממאגר תמר של דלק ונובל. בחברה מעריכים שהגז הישראלי יהיה זול מהגז הפלשתיני בכ-25%, כ-1.5 דולרים ליחידת חום (mmbtu).
שיקול נוסף לרעת עסקה עם בריטיש גז ושותפיה היא העובדה שהשליטה באזור המאגר נמצאת כיום בידי חמאס, שאינו שותף למגעים. השלטונות בעזה לא יתקשו לסכל את פיתוח המאגר והצדדים ייאלצו לשלם לחמאס מחיר תמורת הימנעותו מכך או לפעול בדרכים אחרות שייקרו את הפרויקט.
מאגר עזה מארין, שהתגלה בשנת 2000, מכיל כ-33 מיליארד מ"ק (BCM) גז טבעי - כמות שעשויה לספק את צורכי האוכלוסייה הפלשתינית בעזה וביהודה ושומרון ל-25 שנה, ואת צורכי המשק הישראלי ל-4-5 שנים (לפי קצב הצריכה הנוכחי). בריטיש גז, החברה שגילתה את המאגר, מחזיקה ב-60% ממניות המאגר. שני השותפים האחרים במאגר הם חברת CCC היוונית, שבבעלות משפחת ח'ורי הנוצרית-לבנונית, וקרן ההשקעות של הרשות הפלשתינית (PIF).
מאז גילוי המאגר ניסתה בריטיש גז כמה פעמים למכור את הגז לחברת החשמל הישראלית, בתוך תחרות עם ים תטיס של קבוצת דלק ונובל ו-EMG, יבואנית הגז המצרי שבה שותף
יוסי מימן.
המאבק הגיע לשיאו בשנים 2005-2006, כשראש הממשלה
אריאל שרון צידד ברכישת גז מהמצרים בעוד שר התשתיות הלאומיות יוסף פריצקי תמך באופציה הפלשתינית. שרון טען בזמנו כי שותפותם של הפלשתינים במאגר תביא להזרמת תקבולי מכירת הגז לארגוני טרור. המו"מ שידע עליות וירידות הופסק סופית ב-2008 על-ידי בריטיש גז, שהחליטה לחסל את עסקיה בישראל. ואולם ב-2011 יזם נתניהו את חידוש המגעים סביב פיתוח המאגר ומינה לשם כך את מולכו כנציגו הבלעדי למו"מ.
ההחלטה על חידוש המגעים באה על-רקע לחץ בינלאומי מצד אישים כמו ראש ממשלת בריטניה לשעבר
טוני בלייר, שטענו כי פיתוח המאגר יחזק את הקשרים הכלכליים בין ישראל לרשות. יצוין שמולכו מקפיד לנהל את מגעיו אך ורק מול בריטיש גז ואינו מקיים מגעים עם שותפיה של החברה הבריטית CCC והרשות הפלשתינית.