אורי הייטנר, חבר קיבוץ אורטל, כתב בישראבלוג שלו כי נדהם מדברי התודה וההוקרה החמים שהרעיף פרס בעת ביקורו האחרון בלונדון על סיועה של בריטניה לעליית היהודים לארץ-ישראל בעת שלטונם בארץ.
אורי נדהם משום שאביו המעפיל, ניצול שואה שהפליג ארצה בכלי שייט בלתי-לגלי, ספינה קטנה, רעועה, עמוסה עומס יתר ומסוכנת, יורט על-ידי צי הוד מלכותו/ה והושלך אל מאחרי גדר תיל ומגדלי שמירה במחנות המעצר הבריטיים בקפריסין, משם שוחרר משקמה מדינת ישראל.
כתבתי לאורי, כי כאחד מחברי הפלי"מ (הפלוגה הימית של הפלמ"ח) שהפליג באניות מעפילים ופעל במחנות קפריסין, אני מאשר את תיאורי אביו, המתונים יחסית למציאות.
אני מכיר ומוקיר את שמעון פרס ונמנה על מעריציו בקשר לפעולותיו בצרפת בשנות ה-50 של המאה הקודמת. הוא פרץ את אמברגו הנשק שהוטל עלינו על-ידי כל שאר העולם ואיפשר על-ידי כך את הפיכת האיום הקיומי עלינו של הברית המצרית-סורית-ירדנית-עירקית במאי 1967, לניצחון מלחמת ששת הימים. כראש אמל"ח חיל האוויר בעבר, אני מעריך מאוד את פועלו בפיתוח התעשיה הביטחונית. אבל...
אולי הזיקנה מאפילה על זיכרונו, האפלה מאוד סלקטיבית?
אנחנו בערך באותו גיל, חיינו באותה המציאות, ועל כן חושבני כי ראוי להזכיר לו ולבריטניה כמה נשכחות:
בריטניה הוסמכה ב-1922 על-ידי חבר הלאומים, אבי האו"ם, לשלוט בפלשתינה (ארץ ישראל) תוך כדי פעילות להקמת בית לאומי יהודי בגבולותיה שכללו את עבר הירדן.
למרבית הצער, ראש הממשלה הבריטית לויד ג'ורג', שאמונתו הדתית הנוצרית והצורך במאחז בריטי על גדות הסואץ הניעוהו לתמוך בציונות, הואשם ב-1922 בשחיתות (מכירת תארי אצולה בכסף על-ידי המלצה כחוק למלך) וסולק מתפקידו (כל דמיון עם המצב אצלנו הוא מקרי בלבד).
ביצוע המנדט עבר על-ידי כך מידי בן ברית לציונות לידי משרד המושבות והצבא הבריטיים שהתנגדו לה. מיום קבלת השלטון ראה השלטון הבריטי שבפועל את העלייה כמטרד ופעל בהתאם.
ב-1933, עם עליית היטלר לשלטון בגרמניה התעוררה הבעיה של עליית הצלה של נרדפי הנאצים. כתוצאה של סירוב בריטניה לשתף פעולה, היישוב היהודי בפלשתינה (ארץ ישראל) הקים ב-1934 את "המוסד לעלייה" מיסוד ההגנה שתפקידו היה להעלות עולים ארצה על אף התנגדות הבריטים (עלייה ב').
לאור התנגדותם ההולכת וגוברת של בריטניה להצלת יהודי אירופה, פעל המוסד מאז 1934 ועד סוף 1948, כי אנגליה לא הכירה במדינת ישראל עם הקמתה במאי 1948 אלא רק מאוחר יותר, ורק דה-פקטו, כלומר שהכירו רק בעובדה ולא בחוקיותה.
בשלוש תקופות העלייה הבלתי-לגלית, לפני מלחמת העולם השנייה, תוך כדי המלחמה ובעיקר אחריה, הועלו ארצה כ-115,000 עולים בלתי חוקיים, שפירושו כי בעת מלחמת העצמאות היה כל יהודי חמישי בארץ ישראל "בלתי-לגלי".
אבידות העלייה הבלתי-לגלית היו כבדות מאוד. כ-3,000 הרוגים, כלומר פי שלושה, באחוזים, מאבידותינו בעת מלחמת העצמאות, הכבדה במלחמותינו.
על מה חייבת, אפוא, ישראל, תודה לבריטניה? על העלייה הבלתי-לגלית על אבידותיה, או על מאות האלפים מבין קורבנות השואה שנשבו באירופה ונרצחו באין מקום בעולם שהיה מוכן לקבלם בהמוניהם ובאין היתר בריטי לשוב להעלותם ארצה?
עם ישראל חייב לדעת, מר פרס, על מה מגיעה תודה לאנגליה בנושא העלייה.