הקרב על התודעה, בפרט כאשר המדובר בלוחמה א-סימטרית מחייב שילוב מושכל של מסרי הרתעה ואזהרה לצד מסרים "רוכשי אהדה", דהיינו, כאלה המעצבים מעין "פיתוי" לאוכלוסיית היעד להקשיב לדברו של היריב בעת מלחמה. עובדות אלו אינן בבחינת תובנה חדשה, אלא מוסכמה אוניברסלית כמעט, אשר אמורה לשמש נר לרגלינו, נוכח האתגרים הרגישים שמולם ניצב צה"ל במצב ה-STAND OFF הנוכחי ברצועת עזה, טרם החלטה על המעבר לשלב הבא של מבצע "עופרת יצוקה".
ייתכן כי הצבר בכשלים הישראלים בתחומי ההסברה ולוחמת המודיעין לאורך זמן, מייצר סנטימנט שלילי בכל הקשור לאמונה הטמונה באפקטיביות של כלי הלוחמה ה"רכים", לעומת הלחימה הממשית. יצויין כי ניתן להתרשם כי מה שנעשה עד כה בתחום זה במסגרת שלבי הלחימה עד כה, אינו מספק מענה של ממש לצרכים המובהקים של צבא העומד בפני מהלך מכריע של לוחמה בשטח רווי אוכלוסין, אולי אף המרחב המייצג את ריכוז האוכלוסיה הצפוף ביותר בעולם.
מציאות בעייתית זו, בדגש למחדל החמור של העדר שידורי רדיו ישראלים בשפה הערבית המכוונים כלפי רצועת עזה, מזדקרת לעין, מה גם שברור לכל כי עניין זה ניתן לתיקון בהינף יד של פקיד. חשוב שתופנם אצל הגורמים המקצועיים בצה"ל התובנה כי אין בשום אופן להסתפק באמצעים "פרימיטיביים" דוגמת כרוזים ורמקולים כ"מוליכי" לוחמה פסיכולוגית.
על-רקע ממוקד זה, יש עניין מובהק ודחוף בעיון שיטתי ומפוכח ב"שורות התחתונות" של דוח מקצועי של הצבא האמריקני המרכז לקחים מהמערכה האמריקנית בעיר העירקית פאלוג'ה בחודש אפריל 2004. המדובר במסמך מסווג של "המרכז הלאומי למודיעין יבשה" מחודש יוני 2006, שמצא דרכו לתקשורת האמריקנית לפני כשנה. ראוי שתינתן אצלנו מלוא תשומת הלב לדגשי המסמך האמריקני באופן שיאפשר הפקת לקחים בנגזרות העשויות להתאים למתארים בזירה הנוגעת ישירות לישראל, ובאורח קונקרטי בסוגיית רצועת עזה.
החשיבות הרבה אשר נודעת ללימוד מניסיונם של אחרים היא דווקא בשל הכישלון המבצעי שנחלו כוחות המארינס של ארה"ב במערכה בפאלוג'ה. הסיבות שהביאו להתמוססות מבצע זה הן בדיוק נקודות התורפה של צבא סדיר ומאורגן המתמודד בלוחמה א-סימטרית בשטח בנוי וצפוף אוכלוסין.
להלן אפוא, תמצית של ממצאי התחקיר של צבא ארה"ב בסוגיית המערכה הראשונה בפאלוג'ה:
הרקע באפריל 2003 כבשו כוחות הקואליציה את העיר פאלוג'ה ללא התנגדות כמעט. במהלך המחצית השנייה של שנת 2003 החלו פעולות התנגדות במחאה על כיבוש העיר ובהמשך לכך הסתננו לפאלוג'ה גורמי מיליציה ערביים וניהלו משם פיגועים נגד כוח המצב האמריקני. הידרדרות המצב הגיעה לשיאה ב-31 במרס 2004, עת נרצחו 4 קבלנים פרטיים אמריקניים מחברת "בלק-ווטר" וגופותיהם הושחתו ונשרפו מול מצלמות הטלוויזיה. בעקבות זאת החליט שר ההגנה האמריקני דאז, ראמספלד, בעצה אחת עם מפקד הגייסות בעירק, הגנרל אביזייד ומושל עירק מטעם ארה"ב, פול ברמר, לנהל מבצע צבאי נרחב בתוך זמן קצר, שתכליתו טיהור העיר ממוקדי טרור והתנגדות. הפעולה יצאה לדרך ב-4 באפריל 2004.
המבצע המשולב "התברבר" בחלקים שונים של העיר, שאוכלוסייתה מנתה כ-300,000 איש, בעוד הכוחות האמריקניים נדרשו לתגבורות ולסיוע אווירי וארטילרי מאסיביים. כחלוף 5 ימים הורה הגנרל אביזייד על הפסקת הפעולות ההתקפיות הקרקעיות מבלי שמטרות המבצע הושגו. אבידות הצד האמריקני הסתכמו ב-62 חיילים הרוגים וכ-600 פצועים. בצד המחבלים נרשמו כ-650 הרוגים.
מסקנות אופרטיביות ומקצועיות מסקנות הדוח האמריקני מנוסחות באורח ברור מבלי להסוות כשלים ומחדלים הנוגעים להתנהלות המערכתית, ובכלל זה ההכרה כי המבצע נכשל ובעיני אויביה של ארה"ב נרשם הקרב בפאלוג'ה כסמל לעמידה איתנה וכניצחון מוראלי חשוב על הצבא האמריקני.
לפי מחברי המסמך האמריקני, התובנות העולות מחקר המערכה הנ"ל, יש בהן כדי לשמש כמעין מדריך חיוני צבאי-מדיני, לעיצוב תורת לחימה המכוונת להבסת יריבים א-סימטריים בסביבה מורכבת.
הדגשים במסגרת זו הם:
א. האויב ישאף לנצל את המורכבות האנושית, התקשורתית והמסובכות הפיסית של מרחבים אורבאניים כדי להימנע מעימות ישיר וכדי לנצל את נקודות התורפה האמריקניות במישור הפוליטי והתקשורתי.
ב. תכנון פעולות צבאיות הכוללות הרחקת אזרחים ממוקדי לחימה מייצר אפשרויות לחימה מגוונות. בהקשר למבצע בפאלוג'ה ניתנה לכוחות התרעה קצרה להתכוננות טרם הכניסה הקרקעית המאסיבית. בשל כך התאפשר למחבלים לנצל את האוכלוסיה האזרחית באופן שחייב ריסון בהפעלת הכוחות, ובה בשעה שימש רקע נוח לסיקור תקשורתי עויין ומגמתי.
ג. מבצעי לוחמת מידע נעשים חשובים יותר ויותר במאה ה-21, בהינתן זמינות אמצעי תקשורת המשדרים 24 שעות ביממה באופן המקנה עדיפות להזדמנויות לתעמולה של גורמי הטרור.
ד. נוכחות כלי תקשורת בשדה הקרב הייתה בשליטת האויב ובהכוונתו. כתוצאה מכך התאפשרה הזרמת מידע מגמתי ושקרי באמצעים לווייניים במהלך הקרבות. מספר קטן ביותר של כתבים צורפו אל יחידות הצבא האמריקני (הלקח בעניין זה טופל באופן מזורז, כאשר הוקפד על צירוף כתבים רבים לצד הכוחות הלוחמים במסגרת מבצעים שנוהלו מאוחר יותר).
ה. טענות מסולפות בדבר קורבנות מרובים בקרב - בלתי מעורבים - הופצו בכלי תקשורת ערביים, מבלי שהיה ניתן להזימן בזמן אמת.
לוחמת המידע ככלי "אסטרטגי" אשר שיחק לטובת המחבלים המסמך מייחד פרק מיוחד לנושא לוחמת המידע וקובע בין היתר כי "המחבלים הפגינו הבנה מובהקת בערך המיוחד של מבצעי תודעה, ואמצעים אלה היוו מנוף יעיל לגיוס לחץ פוליטי להשגת הפסקת אש". המחבלים הזינו את רשתות הטלוויזיה בדיסאינפורמציה, שתלו תעמולה באתרי אינטרנט, בין השאר כדי לגייס מתנדבים ותרומות וכן כדי להפיץ שמועות ברחובות. גם אימאמים הצטרפו למאבק עת שקראו לג'יהאד בדרשות במסגדים ובאמצעות אמצעי הכריזה של המואזינים.
תחנות הטלוויזיה הלווייניות "אל-ג'זירה" ו"אל-ערבייה" מילאו תפקיד מכריע בעיצוב לחץ מדיני להפסקת המבצע. דיווחים שקריים, מוגזמים ומגמתיים, רובם בהתמקדות בסיקור עויין של התנהגות הכוחות האמריקניים ותיאור פגיעה באזרחים.
דוגמה מודגשת לשימוש המתוכנן בערוץ "אל-ג'זירה" מפורטת בדוח האמריקני; נזכר שם כי כתב הערוץ, אחמד מנצור, צילם סצינה בה נראו תינוקות מתים בבית חולים, בטענה כי נהרגו בהפצצה אווירית אמריקנית. בדברי הקריינות המלווים ננקטה השוואה בין מעשי האמריקנים לבין מעשי הישראלים נגד הפלשתינים באינתיפאדה. כמו-כן הוצגו פעמים רבות, צילומי תקריב של ילדים שותתי דם ונשים מייבבות ומתאבלות. כל הדיווחים היו מפוברקים וללא בסיס עובדתי.
גם הטענות בדבר הריגתם של 600 אזרחים ופציעת 1,000 נוספים היו שקריות, אולם לא ניתן היה לסתור אותן בזמן אמת בהעדר כתבים מערביים בשטח. הדוח מסכם וקובע כי "אל-ג'זירה" נתנה למעשה את הטון בהקרנת תמונת מצב מעוותת של המערכה בפאלוג'ה, ובכך גזרה לשבט את גורלו של המבצע האמריקני.
תובנות הכרחיות בהקשר הישראלי ברי כי המתואר לעיל מייצג מתאר דומה להפליא לנסיבות העלולות לעמוד בפני צה"ל בעיתוי קרוב מאוד, בהנחה מתבקשת של החלטה נחושה לטיפול שיטתי במעוזי החמאס ברחבי רצועת עזה. על כן, מתבקש שהלקחים שהפיק הצבא האמריקני דווקא ממבצע כושל, ישוננו בצידנו, כדי שלא לספק לארגוני הטרור המוסלמיים עילה נוספת לציין הישג מערכתי, תודעתי ומעשי, במזרח התיכון.