ישראל פרי מאשים את שירות בתי הסוהר ואת גנ"מ דפנה נוי, מפקדת כלא "רימונים", באחריות לאבחון המאוחר של מחלת סרטן המעי הגס בה לקה. לדברי פרי, בהתאם לחוות דעת רפואית מטעמו, סיכויי החלמתו אפסיים ותוחלת חייו הצפויה היא בת מספר חודשים עד שנה.
פרי (72) הגיש לבית המשפט המחוזי בתל אביב תביעת נזקי גוף נגד דפנה נוי ושירות בתי הסוהר. בתביעה נאמר כי פרי נשפט לעונש מאסר לאחר שהורשע בעבירות כלליות והחל לרצות את עונשו בחודש פברואר 2009 בכלא רימונים.
פרי מציין כי יש לו היסטוריה משפחתית של סרטן המעי הגס ועל כן הקפיד על ביצוע בדיקת קולונוסקופיה שגרתית טרם מאסרו. לדבריו, במהלך חודש אוקטובר 2009 הוא התלונן בפני גורמי השב"ס על כאבי בטן עזים שגרמו לו לחוסר יכולת לאכול.
לאחר שתלונותיו לא קיבלו כל מענה, ביקש להיבדק על-ידי רופא מטעמו בין כתלי בית הסוהר. אולם בקשתו טופלה לאיטה, בין היתר על-ידי דפנה נוי מפקדת הכלא, ונענתה רק לאחר למעלה מחודש ומחצה.
לטענת פרי, גם לאחר שאושר ביקורו של הרופא מטעמו, הקשתה על כך דפנה נוי ולא אפשרה את כניסתו של הרופא לבית הסוהר, ועל-כן נדרש פרי לתאם מועד אחר לביקור הרופא מטעמו.
לדברי פרי, משלא הוטב מצבו והוא המשיך להתלונן על כאבי בטן ובעיות עיכול, הוחלפה תזונתו במסגרת בית הסוהר וזאת מבלי להפנותו לבדיקה לצורך בירור מצבו ו/או הסיבות למיחושיו.
בתביעה נאמר כי החודשים חלפו ופרי המשיך לסבול מבעיות גסטרואנטרולוגיות ולהתלונן על-כך בפני נציג בית הסוהר ובכלל זה במרפאת בית הסוהר, אך תלונות אלו נותרו ללא בירור וללא מענה.
לטענת פרי, הוא המשיך לסבול מכאבי בטן, מנפיחות בבטן ומקשיים באכילה, אולם תלונותיו לא זכו לכל התייחסות מצד הצוות הרפואי ו/או המנהלי של בית הסוהר, למעט יחס משפיל ומזלזל תוך הפגנת שוויון נפש למצבו, זלזול וחוסר אמון מוחלט בכנות תלונותיו.
רק לאחר למעלה משנתיים ומחצה של תלונות מצדו, טוען פרי, הוא הופנה לראשונה לבדיקה בבית חולים חיצוני, אולם אופן ניהול הביקור בבית החולים מאיר בכפר סבא כמו גם ההתעלמות המוחלטת מתסמיניו ואי-עריכת הבדיקות הנדרשות הצטרפו לתחושת הזלזול שניתנה לו, ולכך שתסמיניו מומצאים לצורך הימלטות ממאסרו.
בתביעה נאמר כי לפני כשנה, לאחר שהתמוטט, הובהל פרי לבית החולים לניאדו לניתוח חרום ואשפוז למשך חודש ימים. רק אז אובחן כי הוא סובל מסרטן גרורתי בשלב המתקדם ביותר והחמור ביותר.
עוד אובחן כי בשל היחלשות גופו כתוצאה מהטיפולים הכימותרפיים והביולוגיים האגרסיביים, חלה נסיגה של ממש בתפקודו עד כדי הזדקקות לכיסא גלגלים וצורך בסיעוד, והוא צפוי לירידה נוספת בתפקודו ולהחמרה בתופעות הלוואי מהן הוא סובל.
לכתב התביעה צורפה חוות דעת רפואית של פרופ' נדיר ארבר, מומחה לרפואה פנימית, גסטרואנטרולוגיה ומחלות כבד, הקובע כי במקרה הנדון חייב היה להתבצע בירור מקיף ומעמיק יותר של תלונותיו של פרי, וכי התייחסות ראויה לתלונותיו במועד היו מונעים גם את הצורך בניתוח החרום אשר תוצאותיו מקשות על פרי מדי יום ביומו.
חוות דעת נוספת שצורפה לתביעה של פרופ' משה ענבר, מומחה באונקולוגיה, קובעת כי פרי סובל מסרטן מעי גרורתי בשלב מתקדם ביותר, וכי מחלתו חשוכת-מרפא ותוחלת חייו הצפויה היא בת מספר חודשים עד שנה. פרופ' ענבר מציין כי לו היה מאובחן פרי במועד לכל הפחות שנתיים לפני שאובחן, סיכויי החלמתו היו גבוהים ביותר ונעים בין 80%-100%.
פרי מציין בתביעתו, שהוגשה באמצעות עו"ד ענבל זוהר, כי תכנן לשוב לעסקיו לאחר שחרורו מבית הכלא, וכי כיום הוא נדרש לטיפולים כימיים-ביולוגיים קשים ואינטנסיביים המסבים לו סבל בל-יתואר והמחלישים את גופו. כל זאת בשל מחדלי הנתבעים בעטיים הוחמצה מחלתו ואובחנה באיחור רב, אשר הובילו להתפשטותה ולהחרפת המחלה בגופו לאחר מסכת ייסורים ארוכה ומצערת.
פרי מבקש מבית המשפט לפסוק לו פיצויים בגין נזקיו המיוחדים והכלליים הבאים לידי ביטוי בעיקר באובדן השתכרות ו/או פגיעה בכושר ההשתכרות, אובדן פנסיה ו/או זכויות סוציאליות לעתיד, הוצאות רפואיות וטיפולים רפואיים, כאב וסבל, לרבות קיצור תוחלת חיים.
בסוף ינואר דחה בית המשפט העליון את בקשתו השלישית של פרי לקיים משפט חוזר על הרשעתו בגניבה מלקוחותיו בפרשת הפנסיה הגרמנית בגינה נדון לעשר שנות מאסר.
