לב אדום

ברגעי משבר הקשים במדינה הם מגיעים. חולצות לבנות עם לב אדום גדול ודגלי ישראל. 'לב אחד' - כח סיוע אזרחי במצבי חרום. יותר מ-500 מתנדבים ממגוון הקשת הרחבה של האוכלוסיה הישראלית מתגייסים למען אזרחי המדינה ונותנים את כל שהם יכולים תחת אש. הם ליוו את תושבי גוש קטיף בזמן ההינתקות, את תושבי הצפון במלחמת לבנון השנייה, ובימים טרופים אלו של מבצע 'עופרת יצוקה' - הם מלווים צמוד צמוד את תושבי שדרות. כיצד מתמודדים המתנדבים עם האיום התמידי? כיצד מסייעים הם לתושבי שדרות? עד כמה דרושה עבודתם? ומי עומד בראשם? לבנת שאובי ממרכז תקשורת שדרות, התלוותה במשך יום שלם למתנדבי ארגון לב אחד, פגשה מתנדבים רבים ושמעה מהם על פעילותם המגוונת למען התושבים, על ההורים שרוצים שיחזרו אל הקן הבטוח וגם על החוויות הלא שגרתיות בעיר המוכה. המבצע 'עופרת יצוקה' השאיר רבים מתושבי שדרות בבתיהם. הנוהל החדש של עיריית שדרות קובע שאין להוציא את התושבים מחוץ לעיר בזמן בו מטח הקסאמים הולך ומתעצם, זאת על-מנת לשדר חוסן וחוזק אל מול האויב. מציאות זו מולידה קשיים רבים אף יותר. משפחות שלמות שאינן יכולות לאפשר לעצמן לעזוב את שדרות ולו לתקופה קצרה בכדי להירגע, מוצאות עצמם פעם אחר פעם רצות לממ"ד או מרחב מוגן בכדי לתפוס מחסה מהאיום הממשי. ארגון 'לב אחד' הוא סיוע אזרחי בזמן חרום ומפעיל זו הפעם השנייה את מתנדביו בעיר שדרות. למעלה ממאה וחמישים מתנדבים בגילאי 18 ועד 25 מתאספים ברחבת העירייה כל בוקר ומחכים לפקודות התנדבותיות של תושבי המקום. שם פגשתי את אלעזר מלי, בן 18 מירושלים שלומד במכינת 'העמק' שבבית שאן. אלעזר מתנדב בשדרות זה למעלה משבוע וליווה אותי באותו יום מרתק. "אני מרגיש שזו שליחות להיות כאן, ההורים תומכים בי ואני חושב שכשיש לי מה לתת אני נותן". אחת מתחנות הביקור הייתה במוקד הפעילות של 'לב אחד', שם פגשתי את צחי וילנר, אחראי על המערך בשדרות. צחי הוא סטודנט לפסיכולוגיה שנה ראשונה בבר-אילן, עובדה שאינה מונעת ממנו להתנדב גם כשהסמסטר בעיצומו. הוא רואה במקצוע שבחר לחיים כחלק מהחזון האישי - לתמוך ולסייע לכל אדם. צחי הגיע לשדרות יחד עם 'לב אחד' לפני כשנתיים, וחזר שוב עם פתיחתו של מבצע 'עופרת יצוקה'. הוא מסר כי בשל המצב הביטחוני החמור לא מתקיימים לימודים ולידים רבים נותרים בבית בחוסר מעש. מתנדבי לב אחד מפעילים כ-10 מועדוניות במקלטים בהם מתקיימת פעילות לילדים. "היה מקרה שבו הייתה פעילות במקלט ואז היה צבע אדום. הילדים פחדו מאוד והחלו לבכות, המתנדבים חיבקו והרגיעו את הילדים ונתנו להם תחושת ביטחון". פעילות נוספות הן לינה אצל אנשים בודדים או קשישים שחוששים לישון לבד. חן בואזיז, בת 18 וחצי מישוב אלון, ישנה אצל אחת הקשישות שיצרו קשר עם לב אחד. "קיבלנו דיווח על אישה שחוששת לישון לבד. הגעתי אליה עם חברה נוספת וראיתי אישה מבוגרת מפוחדת מאוד. היא בקושי דיברה, היא הרגישה מאוד לא טוב. היא הוגדרה כנפגעת חרדה. כל רשרוש הקפיץ אותה. אני חשה חשיבות רבה לומר לבני נוער לבוא ולהתנדב. זקוקים לכם כאן", היא מסכמת. מתנדבים תחת אש אך גם המתנדבים לא מוגנים מפגיעות, כפי ששיתף אותנו צחי וילנר: "אחת המתנדבות הוותיקות חוותה נפילה של רקטה בסמוך אליה. היא הוגדרה כנפגעת חרדה. היה מאוד קשה לראות אותה. הרגענו אותה במשך זמן מה. אין ספק שכשאתה מגיע לבית שנפגע מרקטה ורואה מה הנזק הנגרם - זה משפיע". גם חן בואזיז חשה חרדה ודווקא לא מ'צבע אדום' אלא מהתקפות צה"ל, שהדי הפיצוצים שלה מרעידים ומחרישים אוזניים. את אחראי אהזורים, אורי מור יוסף מרמת הגולן, בן 19, פגשתי במחלקת הרווחה בשדרות. הוא הרגיש צורך לתת מעצמו למען הכלל: "אני אחראי על 50 מתנדבים מ-7 בבוקר עד 12 בלילה. ודואג שהם ירגישו טוב. אתמול הלכתי לבית של קשישה, קיבלתי דיווח שהיא לא מרגישה טוב. כשהגעתי אליה ראיתי לנגד עיני אישה מבוגרת שלא יצאה מהבית שמונה חודשים במצב רוח נורא. היא בכתה, היא רצתה שיבואו לישון אצלה. העברנו לחמ"ל וכרגע מטפלים בה". גם המתנדבים, כמו תושבי שדרות, יודעים את כללי השטח בהשמע 'צבע אדום'. כמו כולם הם רצים למרחב המוגן הקרוב, נכנסים לבתים כדי להגן על עצמם ואם אין בשטח מרחב מוגן - הם נשכבים על המדרכה תוך הגנה על הראש. ראוי לציין שתוך כדי כתיבת הכתבה נשמעה אזעקת 'צבע אדום'. נכנסתי למרחב מוגן ושם פגשתי מתנדב של לב אחד. הוא הביע את חששותיו מהמצב המדרדר ואת חששות הוריו הדורשים ממנו בכל תוקף לחזור הביתה. אנשים לתפארת את טליה פגשתי בבית של משפחה בה היא התנדבה ומיד החלה לספר: "המשפחה אותה ביקרנו שהתה בבית יחד עם תינוק כבן שנה ותינוקת כבת שנתיים; נהניתי מאוד, קיבלתי יותר משנתתי". טליה מתנדבת למעלה משבוע בשדרות והספיקה גם להיות נוכחת בפינוי הריסות של אחד הבתים. "הגענו לבית שספג פגיעה ישירה. כל הבית היה הרוס ומבולגן. נשארנו שם אחרי שכוחות הביטחון היו וסייענו למשפחה לנקות ולסדר את ההרס. הזכוכיות של החלונות היו פזורות לכל עבר. אחרי מספר שעות של עבודה כשרצינו ללכת, ערכו עבורנו שולחן מלא כל טוב כאות תודה. זה ריגש אותי מאוד". מתנדבי לב אחד ישנים בשקי שינה במקלטים, ואת המקלחות הם עושים במקומות שונים ברחבי העיר או במעונות הסטודנטים. את האוכל ושאר הדברים הם מקבלים מתרומות . אנשים המעוניינים להתנדב או לתרום מוזמנים ליצור קשר עם ארגון לב אחד באמצעות אתר האינטרנט: [קישור]