השמנה הפכה בשלושת העשורים האחרונים לבעיה רפואית שכיחה בעולם המערבי והיארעות השמנה התגברה באופן משמעותי באוכלוסיות בעלות מרקם חברתי וסוציאלי גבוה. בארה"ב, כמעט שליש מהאוכלוסיה מעל גיל 20 שנה נחשבת לשמנה, נתון המייצג נטייה כלל עולמית של עלייה בשיעור ההשמנה בקרב האוכלוסיה. שיעור ההשמנה בקרב ילדים ובני נוער בכל העולם גם הוא עלה באופן עקבי ב-35 השנים האחרונות.
בישראל פורסמו לאחרונה נתונים מהסקר הראשון "מצב בריאות ותזונה צעיר", בקרב תלמידי כיתות ז'-י"ב, אשר בוצע במהלך שנת הלימודים תשס"ד. מהסקר עולה, כי שיעור המתבגרים המצויים בעודף משקל המעיד על סיכון להשמנה הוא 12.8% (אינדקס מסת הגוף - אמ"ג, body mass index = BMI המחושב על-ידי משקל הגוף מחולק בגובה, ק"ג/מ, בין האחוזונים 85 עד 95 למגדר ולגיל) ושיעור המתבגרים השמנים (אמ"ג - אחוזון 95 למגדר וגיל) עומד על 5.7%. בהשוואה למדינות מפותחות בעולם, ישראל מדורגת במקום השביעי.
השמנה קשורה בירידה בתוחלת החיים ובעלייה בהיארעות מחלות לב וכלי דם, יתר לחץ דם, סוכרת, הסתיידות עורקים (אתרוסקלרוזיס), סוגים אחדים של סרטן (סרטן הרחם וסרטן השד), כמו גם לתחלואה נפשית.
מעריכים שעלות ההשמנה בארה"ב מגיעה לכדי 70 ביליון דולר מדי שנה, כתוצאה מהוצאות ישירות ועקיפות של מערכת הבריאות. בשל חשיבותה של תופעת ההשמנה, פרסמה ב-1998 ועדת מומחים מטעם ארגון הבריאות העולמי (WHO) הנחיות לרופאים, אחיות ותזונאים, הכוללות פרוטוקול להערכה וטיפול בהשמנה ובעקבותיה שורת המלצות בנושא. לאחרונה פורסמו המלצות למניעה וטיפול בהשמנה בילדות על-ידי Kaufman וחבריו.
בעבודה קודמת (Clin Pediatr 43:737-741 ,2004) מצאנו, כי רק 13% מהנשאלים השיבו כי הם שוקלים ילדים במרפאה באופן קבוע וכ-79% שוקלים ילדים במרפאתם רק כאשר הם חושדים בבעית התפתחות. כמעט שני שלישים (69%) מהרופאים דיווחו שהם מתעדים בתיק החולה את כל מקרי ההשמנה במרפאתם. כרבע מן הרופאים דיווחו שהם מתעדים את הממצא רק "לפעמים" וכ-6% דיווחו שרשמו "השמנה" בתיק החולה רק כאשר הייתה זו האבחנה הראשונית של הילד.
משאבחנו השמנה, ממליצים הרופאים במחקר על טיפולים שכוללים הפניה לתזונאי, הגברת פעילות גופנית והפניה לקבוצת תמיכה. כ-78% לא הכירו את המלצות ועדת המומחים לטיפול בהשמנה מטעם ארגון הבריאות העולמי אשר התפרסמו סמוך למועד הפצת השאלון. ההמלצות הטיפוליות השכיחות היו הפניה לתזונאית (92%), פעילות גופנית (85%) וקבוצות תמיכה (27%).
בעבודה נוספת (Isr Med Assoc J 9;14-18 ,2007) בדקנו בפועל את שיעור תיעוד גובה ומשקל בקרב רופאי ילדים בכללית. בעבודה זאת מצאנו, כי שיעור הרישום של גובה ומשקל היה 10.1% מהילדים שביקרו במרפאה. רק ל-26.8 מהילדים עם נתוני אינדקס מסת הגוף (אמ"ג) אשר התאימו לאבחנת ה"י, obesity, אחוזון 95) נרשמה בגיליון הממוחשב האבחנה המתאימה. עבודות נוספות הצביעו על תת רישום ואבחון של ילדים הסובלים מהשמנה ופנייה למרפאות מומחים באיחור.
מרבית הלוקים בהשמנה, מבוגרים וילדים כאחד, מטופלים על-ידי רופאי הקהילה שלהם. הבנת רמת הידע ואופן האבחנה והטיפול של רופאים אלה, המשמשים כ"מקדמי בריאות" בקהילה, הכרחיים לצורך קביעת מדיניות והדרכה למניעה וטיפול בהשמנה. עמדת ההורים ונכונותם לקחת חלק בתוכניות מניעה חשובות לכן אף הן בגיבוש תוכנית לשינוי ולמניעת העלייה בשיעור ההשמנה בילדות.
שותפים נוספים במאמץ לקידום מניעת ההשמנה בילדות הם: משרדי הממשלה - בהובלת משרד הבריאות והחינוך, קופות החולים, הכנסת, ותעשיות המזון.
בסקירה זו נתאר את הידוע לגבי עמדות רופאי משפחה ורופאי ילדים לגבי אבחון וטיפול בהשמנה בילדים ונציע צעדים לקראת קידום הנושא, צעדים אשר בחלקם מתבצעים על-ידי גורמים שונים להם תפקיד בתחום.