הבה נשים את הדברים היישר על השולחן: כל עוד אנו שומעים בחדשות את המשפט "רקטות נפלו הבוקר ב(מלא את החסר)" – פירוש הדבר שמבצע 'עופרת יצוקה' טרם השיג את יעדו העיקרי. נזכור: הלחימה פרצה בעקבות שמונה שנים של ירי טילים ופצצות לעבר יישובי עוטף עזה ובמיוחד שדרות הסמוכה קילומטר אחד לגבול הרצועה.
למרות זאת, תעמולת האויב שידרה כל הזמן כי הירי הוא "כנקמה על", או כ"תגובה על". מנגד, הסברת ישראל נרדמה בשמירה, אולי משום ששדרות ובנותיה היו רחוקות מלבם של ראשי המדינה הספונים במשרדיהם בירושלים.
העולם קלט את המסר החמאסי, ולא קם להפגין על הרג אזרחים ישראלים על לא עוול בכפם. על אחת כמה וכמה בלט האבסורד הזה, עיוות זה של המציאות, לאחר נסיגת ישראל מתחומי הרצועה ועקירת היישובים העבריים.
מזה שבועיים ויותר נמשך ירי הרקטות הרצוף בעוד כוחות צה"ל פועלים בתוככי הרצועה. הדבר מלמד כי עד כה טרם למד החמאס את לקח 'עופרת יצוקה'. עד כה טרם נשמע קול אחד מתוך הרצועה היוצא נגד שלטון הטרור שהשתלט על מיליון וחצי ערבים (וישראלי אחד - גלעד שליט), הפכם לבני ערובה בידיו, המיט עליהם מוות, הרס וחורבן.
מיליון וחצי תושבים הממוסגרים בשטח הלחימה, שהעלו "דמוקרטית" את שלטון החמאס, משלמים על כך מחיר כבד ביותר.
נכון לעכשיו, הממשלה עומדת היטב בלחצים הבינלאומים והפנימיים. אולי משום שמאחורי הקלעים הדיפלומטיים יש מי שמעודד את ישראל לסיים את המלאכה שבה החלה לפני למעלה משבועיים ובאיחור של חודשים ושנים.
אפשר להיות סמוך ובטוח שלא בארה"ב ולא בכמה ממדינות אירופה, עם כל גילויי האנטישמיות כלפינו והחמלה המאוסה כלפי השלטון הרצחני בעזה, יצטערו אם שלטון החמאס ירוסק ובכך יושם קץ לשלוחה המסוכנת הזאת של אירן בגבול ישראל ומצרים. נראה שבירושלים יודעים משהו על עמדה נסתרת זו.
עם זאת, גורם הזמן הוא עתה קריטי יותר מאשר בימיה הראשונים של הלחימה. מכבש הלחץ הצבאי צריך להיות השבוע מכביד יותר, כדי שהשיגורים יילכו ויפחתו, יילכו ויתאפסו, כדי שחלילה וחס לא יתרחש אסון כבד באחד מיישובי ישראל הסופגים בסבלנות (בינתיים) את הטילים.
בנוסף, הן בעוד שבוע נעמוד מול ממשל חדש בוושינגטון שעלול למנוע מאיתנו את הנצחון המוחלט.
המשך יכולת הירי על מערב הנגב פירושה, כאמור, שמלחמת 'עופרת יצוקה' עדיין לא השיגה את יעדה. אבל לא רק סיום הירי יסמן את הנצחון המיוחל. גם חיסולם של כמה מנושאי השמות המוכרים לכל אזרח בישראל ובראשם איסמאעיל הנייה.
במשך כל תקופת רודנותו התגרה הלה בעם ישראל, איים עלינו ברוב שחץ, איפשר את הירי ללא הבחנה, ועשה שפטים באלה מבני עמו שלא הסכינו עם השלטון החמאסי בעזה. עתה יהיה עליו לשלם את המחיר.
המודיעין שלנו לבטח יודע היכן מסתתרים טרוריסט זה וחבר מרעיו, עושי דברו של השלטון האנטישמי בטהרן. מי אינו זוכר את תמונת לכידתו של סדאם חוסיין בידי חיילי צבא ארה"ב. זהו המחזה שאנו מייחלים לראותו בעזה: חיילי צה"ל שולפים מתוך אחד הבונקרים איש מזוקן ומסוכן, האחראי יותר מכל לפרוץ המלחמה הזאת, אותה מנהל צה"ל ביעילות, באחריות, בזהירות ומתוך שליחות.
