ממעמקי המחילות ובמרתפי בניינים הנהנים, לפי שעה, מחסינות בפני הפצצות, טרודה מפקדת הזרוע הצבאית של החמאס בניסיון לתהות על קנקנה של המתקפה הקרקעית של צה"ל.
אחמד ג'עברי וחבורת הפיקוד האינטימית של הארגון אינם מצליחים "לקרוא את הראש הישראלי", ותוהים האם צה"ל מכין הפתעה אופרטיבית נוספת בנוסח ה"בליץ" האווירי ביום פתיחת מבצע "עופרת יצוקה". הערכת המודיעין המוקדמת של הארגון יצאה מתוך הנחה שמערכת הביטחון הישראלי "קנתה" את "סיפור ההונאה" שהוטמע בערוצים מגוונים, בדבר העוצמה האדירה שצבר החמאס ברצועת עזה, ומכאן גם הטלת ספק בסבירות לפלישה ישראלית שתכליתה הכרעה צבאית של הארגון.
מתיחת החבל מול ישראל נבעה מהחלטת הארגון לרמוס את שרידי הבנות ה"תהאדיה". היא שיקפה ביטוי של ביטחון עצמי מופגן, שביסודו שכנוע עצמי כי מדיניות הביטחון הישראלית פשטה את הרגל, וההנהגה הישראלית שרויה במשבר עמוק. גם מערכת הבחירות שבדרך, וההססנות הישראלית לפעול צבאית, בראש וראשונה בשל מה שהצטייר כחשש עד כדי חרדה ממחיר כבד באבידות מקרב חיילי צה"ל, אשר היה עלול ל"שבור" את כוח העמידה של העורף הישראלי, כמו גם החשש לגורלו של גלעד שליט - כל אלו הובילו את החמאס לסבור בטעות כי "ישראל לא תעז".
הרכיבה על גלי האופוריה הדריכה את הנהגת החמאס ברצועת עזה והציתה את הדמיון בקרב ראשי התנועה בדמשק, עד כדי אמונה כי זוהי שעת כושר להרחיב את מוטת השליטה של הארגון בזירה הפלשתינית, גם כפועל יוצא של הפרשנות החמאסית באשר ללגיטימציה של המשך שלטונו של אבו מאזן כראש הרש"פ. דברי הרהב שנשמעו השכם והערב מפי דוברים שונים של הארגון לא היו אפוא אלא הקרנה של דימוי עוצמתי ומרתיע של החמאס, ביו השאר כאקט הנובע מעידוד ודרבון מטהרן, אשר זיהתה מצידה שעת כושר לביצור אחיזתו של ה"מוצב" הקדמי של משמרות המהפיכה האירניים בגבולה הדרומי של ישראל.
את שבוע הלחימה הראשון, שהתאפיין בתקיפות אוויריות אינטנסיביות, סיכמו ראשי חמאס כהישג משמעותי של הארגון, מה גם שעלה בידיו לשתק כמעט את החיים במרחב גיאוגראפי חסר תקדים בישראל, בירי רקטות מרשים למדי לעבר באר שבע במזרח עבור באשקלון וכלה באשדוד ויבנה בצפון.
כך גם העריך חמאס כי ככל שמספר הנפגעים ה"בלתי מעורבים" בצד הפלשתיני יתעצם, כך יגברו סיכוייו לצאת מהמערכה כשידו על העליונה, כאשר ישראל תובס שוב, לא במעט בזכות צילומי הטלוויזיה "באדיבותו" של ערוץ אל-ג'זירה אשר עשו שמות בדימויה הבינ"ל של ישראל עד כדי האשמתה בפשעים נגד האנושות, ואף הציתו פולמוס ציבורי לא פשוט בציבוריות הישראלית. הארגון סבר גם כי העולם לא יעמוד מנגד לנוכח התמונות הקשות וכי ישראל תימצא בפני מפולת חמורה בזירה הדיפלומאטית.
העיסוק "קצר המועד" בצד הישראלי, באפשרות של הפוגה הומניטארית בת 48 שעות הפיח ולו לרגע במחנה הפלשתיני תקוות כי צה"ל יתקפל תוך כדי ניסיון "למנף" מהבחינה ההסברתית דימוי של שיקום ההרתעה מול העולם הערבי.
הפעלת המהלך היבשתי התקבלה בהפתעה רבתי בצד הפלשתיני ובמאמץ לשמר חלק מיכולת הלחימה שלו נאלץ החמאס לעודד התכנסות של אנשי הזרוע הצבאית אל תוככי מחנות הפליטים, כחלק מתוכנית מוגדרת מראש, והן כהיערכות אפשרית להתמודד מול מאמץ פריצה של כוחות הקרקע הצה"ליים.
גם במצב עניינים זה ממשיך חמאס לפזר רמזים לפיהם אנשיו ערוכים להדוף כל ניסיון פריצה של צה"ל אל סמטאות המחנות, וכי הכוח הפולש ייתקל במכשולים בלתי עבירים שיימנעו ממנו להביס את לוחמי הארגון. בראייתו, מפעיל צה"ל לחץ פסיכולוגי בעיקרו ומסתפק ב"נפנוף" מאיים, אולם ספק אם יממש מהלך של חדירה מסיבית והפעלת לחימה בשטח בנוי, שבו יהיו לחמאס עמדת יתרון ויכולת סיכול אפקטיביים. לפיכך, לפחות לכאורה מבקש חמאס "לגרור" את צה"ל אל תוככי המחנות .
הזרוע הצבאית של החמאס שומרת על פרופיל תקשורתי נמוך עד אפסי, בראש וראשונה כדי לעבות מסך עשן באשר לכושר השיורי של הארגון, הן בהיבט מצבת לוחמיה והן באשר לארסנל אמצעי הלחימה הזמינים שלה. בהקשר זה מתבשם החמאס בהישג בלתי מבוטל שרשם בכל הקשור להסתרת כמות רקטות ה"גראד" שצבר במחסניו, באופן שגרם להערכת חסר בצד הישראלי ולהפתעת העורף הישראלי. מכל מקום, חמאס מעריך כי עלה בידו להסוות היטב את היערכותו ההגנתית ואת תוכניותיו המבצעיות לבלום את הכוחות הסורקים של צה"ל. פרסומים בכלי תקשורת ישראלים אשר תיארו מערכת של מלכודים ומוקשים "מנתרים" אשר יקדמו את כוחות צה"ל, אך מעצימים את הילת "דוקטרינת סטאלינגראד" שמקרינים אנשי הזרוע הצבאית של חמאס.
הטקטיקה הנוכחית של החמאס מתבססת על ניסיונות הטרדה של כוחות צה"ל, אם באמצעות ירי תלול-מסלול, בעיקר פצמ"רים, ירי צלפים וכן שיגורי RPG אל עבר בתים בהם מתמקמים כוחותינו במרחב העיר עזה וכלפי כלים משוריינים ישראלים. בראייתו, פגיעה אקראית בכוחותינו תירשם כהישג משמעותי לארגון, באופן העשוי להאיץ את סיום המבצע מבלי שהומחשו תוצאותיו מנקודת המבט הישראלית, ובעיקר בעוד הוא משמר סדר כוחות משמעותי אשר נותר סופג אבידות נסבלות עד כה.
התרחיש העדיף מבחינת החמאס הוא אפוא, המשך דשדוש צה"לי מחוץ למרכזים העירוניים ברצועת עזה עד כדי התמוססות המהלך הקרקעי, בשאיפה לגרימת אבידות מצטברות לכוחות הישראלים. במקרה כזה, ימחיש חמאס כי עלה בידיו להרתיע את צה"ל הגדול מלממש את השלב השלישי בתוכנית המבצע , ובפועל , המחיר שיהיה על הארגון לשלם, גם במסגרת הסכם ייחשב לצנוע ולכן יירשם כהישג מרשים לחמאס. ברור גם כי דיבורים מתעצמים בשיח הציבורי בישראל בדבר השגת שיקום מלא של ההרתעה הישראלית , כחלק ממנוף לחצים לסיום המבצע, אך משרתים את האינטרס החמאסי ויאפשרו לו להתבסס מחדש ברצועת עזה לאחר נסיגת הכוחות הישראלים.
ראשי החמאס נוטים להאמין כי בנסיבות הנוכחיות מתנהלת למעשה מעין "מלחמה תודעתית" , שבה עומד למבחן כושר העמידה של שני הצדדים. הארגון מעריך כי יש לו סיכוי מובהק לגרוף בסופו של עניין ניצחון במערכה זו , שכן מסתמן כי בסיום סבב הלחימה הנוכחי תתאפשר מלאכת שיקום מזורזת של תשתית שלטונו ברצועת עזה, כשלרשותו עיקר הזרוע הלוחמת ולבד מכך, מעמדו הפוליטי יעוגן טוב יותר מבעבר כיישות בעלת סממנים של לגיטימיות. יתר על כן, הארגון מנצל עד תום את שליטתו המוחלטת על הספקטרום התקשורתי בהעדר כל "איום" מצד כלי תקשורת ישראלים בשפה הערבית .
מן הבחינה האסטרטגית סבור חמאס כי צה"ל חושש מהפניית מאמץ יבשתי להשתלטות על ציר פילדלפי, הן נוכח המערך הצבאי הפלשתיני, שנותר ללא פגע, במרחב העיר רפיח ולא פחות מכך בשל הרגישות המיוחדת העלולה לנבוע מ"מתיחת החבל" מול מצרים.
הפתרון הרצוי לארגון הוא סוג של הסדר בינ"ל שיאפשר לחמאס לכרסם בו בהדרגה עד כדי סילוק המשקיפים הזרים ומסמוס ההסדר בשטח. הארגון מעריך כי מצרים לא תשנה מן היסוד את הפרמטרים המנחים אותה עד כה בהקשר לסיכול ערוצי ההברחה דרך ציר פילדלפי ומכאן אמונתו כי ביכולתו למלא מחדש ולשדרג את מחסני אמצעי הלחימה שלו בתוך זמן קצר יחסית.
למרות הרושם המוטמע בכלי התקשורת הישראלים המציג דימוי של חמאס מוכה וחבול ואוכלוסיה אזרחית המפנה אצבע מאשימה כלפי הארגון באשר לאחריותו להעמקת המצוקה ההומניטארית ברצועת עזה, המציאות בשטח משחקת לידי החמאס ואנשיו, לפחות אלו המשויכים לזרוע הצבאית. הם מייחלים לכך שישראל "תסתנוור" ממה שהיא מזהה כהצטברות מרשימה של הישגים מבצעיים ותסיים את המבצע בתוך זמן קצר. נראה גם כי חמאס מתודרך לעשות את המיטב כדי לומר את המילה האחרונה במערכה זו , שכן קרוב לודאי שברשות אנשיו כמות משמעותית של רקטות ארוכות טווח ובכוונתו לשגרן במטחי ראווה כ"אקורד סיום" של מבצע "עופרת יצוקה", על כל המשתמע מכך. לפיכך חמאס שואף עתה "לשכנע" את ישראל כי פוטנציאל השיגור שלו נשחק במידה משמעותית, זאת גם ע"י צמצום שיטתי ומבוקר של היקף שיגורי הרקטות במהלך הימים האחרונים.
מכלול הדברים שהם פועל יוצא של שקלול תשומות וניתוח מהלכים בזירה הפלשתינית בעצם ימי הלחימה , משרטטים חזות בעייתית מהבחינה הישראלית, הגם שכוחות צה"ל נהנים מעדיפות מוחלטת בכל מישורי הלחימה. ההערכה הפלשתינית כי למרות הכול עשוי הארגון לגרוף דיבידנדים כפועל יוצא של סיום מהיר של המערכה ללא וויתור חמאסי על נכסי שלטון מובהקים ברצועת עזה, שומה שתחדד בצד הישראלי את המשמעויות הנגזרות באשר לזיהוי מושכל של התנאים המועדפים לסיום הלחימה, מבלי לאפשר לחמאס למנף את מה שהו מעריך כהישגים סמי-אסטרטגיים, על אפה וחמתה של ישראל.