ישראל החמיצה הזדמנות היסטורית לחסל באופן יסודי את תשתיות החמאס ברצועת עזה ולהנחית מכה אנושה על ארגון החמאס. הדרג המדיני בישראל העדיף להסתפק בהחזרת כושר ההרתעה של ישראל לידיה, להימנע מאבדות כבדות לחיילי צה"ל ולהשיג הישגים קצרי טווח בדעת הקהל הישראלית שיעזרו לו במערכת הבחירות הקרובות.
מה שישראל הייתה צריכה לעשות הוא ברור, ביום הראשון למלחמה שבו הונחתה בהפתעה מכה אווירית קשה על החמאס היא הייתה צריכה להכניס כוחות קרקעיים גדולים לרצועת עזה, לגייס במקביל את כוחות המילואים ולהשתלט על שטחי מפתח ברצועה תוך כיתור מחנות הפליטים וכיבוש זהיר של העיר עזה. בכך הייתה ממוטטת בתוך כשבוע עד עשרה ימים את שלטון החמאס.
המערכה של ישראל מול הטרור של החמאס מעזה לא הוכרעה, היא רק נדחתה למועד מאוחר יותר. בעוד כשנה נמצא מולנו את ארגון החמאס חזק יותר ומצויד בטילים ארוכי טווח שיגיעו מאירן היכולים לפגוע גם בירושלים ובתל אביב.
ברצועת עזה יתחיל עכשיו אותו תהליך שקרה בלבנון לאחר מלחמת לבנון השנייה, אירן ומדינות ערב התומכות בחמאס כמו קטר, יעבירו סיוע כספי ענק לארגון החמאס כדי לשקם את התשתיות האזרחיות שנפגעו בהפצצות חיל האוויר. מדינות המערב רוצות להעביר תרומות לתושבי עזה באמצעות הרשות הפלשתינית כדי לחזק את מעמדו של הנשיא מחמוד עבאס וצפוי מאבק קשה בין החמאס לבין תנועת הפתח על השאלה מי ישקם את עזה, אך אין ספק שכוחו של החמאס יגבר.
התוצאה הישירה של מבצע "עופרת יצוקה" היא שלצד העובדה שישראל החזירה לעצמה את כושר ההרתעה היא קיבעה את מעמדו של ארגון החמאס כשליט הבלעדי והיחיד של רצועת עזה. העובדה שהנשיא הפלשתיני מחמוד עבאס העדיף, בעקבות לחץ מצרי כבד, שלא להגיע למיני ועידת הפסגה הערבית שהתקיימה בדוחא שבקטר, העניקה למנהיג החמאס חאלד משעל שהשתתף בוועידה את המעמד המוכר של השליט בעזה וגם חיזקה את דרישתו ליצור ייצוג חדש לעם הפלשתיני באמצעות אש"ף חדש הנשען על הארגונים הדתיים כמו החמאס והג'יהאד האיסלאמי ולא על הארגונים החילוניים בראשות הפתח.
ייתכן שמעמדו של החמאס כשלטון אחראי ברצועת עזה נפגע בעיני התושבים הפלשתינים אך אין לסמוך על כך. צפוי שהחמאס יתאושש במהירות וידכא בכוח כל גילויי ביקורת על תפקודו במלחמה, ברצועה אומרים כי הוא ימהר לחסל את הפעילים הבכירים של ארגון הפתח ברצועה בתירוץ כי הם מסרו לישראל בזמן המלחמה מידע חשוב שסייע לה לפגוע בארגון החמאס ואנשיו.
בסופו של דבר נראה שישראל תצליח ליצור משוואה חדשה ברצועת עזה, הודעה על הפסקת אש חד-צדדית מצידה תאפשר לה להגיב בעוצמה על כל ירי מצידו של החמאס לעבר ישובים בישראל. ההצלחה ליצירת ההרתעה החדשה מצידה של ישראל תלויה רק בה. אסור יהיה לה לגלות איפוק על ירי רקטות או כל גילוי אחר של פעילות טרור משטח הרצועה, היא תצטרך להגיב מייד ולבנות את אפקט ההרתעה מחדש.
ברצועת עזה מעריכים כי לאחר הפסקת האש מצידה של ישראל ונסיגת כוחות צה"ל ממנה, ארגון החמאס לא יעיז לשגר טילים לעבר ישראל ויקדיש את החודשים הקרובים לשיקום הרצועה ושיקום כוחו הצבאי שנפגע במלחמה. ייתכן שכדי לשמר את עיקרון "ההתנגדות" (מוקאוומה-בערבית) ולהראות שהוא לא הפסיק את המאבק המזוין בישראל הוא יחדש את פיגועי ההתאבדות בתוך ישראל באמצעות חוליות ממזרח ירושלים והגדה המערבית. ישראל חייבת לקחת בחשבון את האפשרות הזאת.
הפסקת האש החד-צדדית של ישראל תוציא החוצה מחוריהם את ראשי ארגון חמאס ברצועה שהסתתרו במהלך התקיפות בעזה. לישראל יהיו מעתה מטרות חדשות שבהן היא יכולה לפגוע במידה שהחמאס יפר את הפסקת האש החד-צדדית.
הפסקת אש חד-צדדית שעליה תכריז ישראל תהווה ציות להחלטת מועצת הביטחון 1860 ותחזיר לישראל מעט מהתמיכה הבינלאומית שהפסידה בעקבות המלחמה. ישראל צריכה להיערך עכשיו הסברתית ומדינית ל "יום שאחרי". אמצעי התקשורת הערבים והזרים ימהרו לשדר מהרצועה דיווחים על הפגיעות הקשות של ישראל באזרחים הפלשתינים, וארגוני זכויות אדם צפויים לפנות לבית הדין הבינלאומי בהאג בדרישה לשפוט את ישראל ובכירי צה"ל על פשעי מלחמה. הקרב האמיתי על ההסברה אמור להתחיל רק עכשיו. הפסקת לחימה וההפצצות תאפשר לצוותי הטלוויזיה להגיע לכל פינה ברצועה ולתאר את ההרס הרב שנגרם והפגיעות בנפש, לישראל צפויים ימים קשים בדעת הקהל העולמית.
בסופו של דבר השיגה ישראל כתוצאה ממבצע "עופרת יצוקה" שני הסכמים שספק אם יש להם ערך רב; האחד הוא מזכר הבנות עם ארצות הברית על מלחמה בהברחות נשק דרך הים, והשני הסכם עם מצרים על פעולות בצד המצרי של רפיח למניעת הברחות נשק לתוך הרצועה. למצרים לא היה שום אינטרס במשך שנים רבות להילחם בתופעת ההברחות לרצועה וספק אם יהיה לה אינטרס כזה עכשיו. היא תמיד ניסתה לנצל את תופעת ההברחות כדי לשכנע את ישראל שצריך לפתוח מחדש את הסעיפים הביטחוניים של הסכם השלום בין שתי המדינות כדי שיתאפשר לה לפרוס כוחות צבא נוספים בגבול של מצרים עם רצועת עזה. היא עדיין רוצה בכך מאוד, לכן ספק רב אם תילחם ברצינות בתופעת ההברחות, סביר יותר להניח כי תנסה במשך כמה חודשים ליצור את הרושם שהיא אכן עושה זאת ואחר כך תשוב לסורה.
ונושא אחר לא פחות חשוב הוא שחרורו של החייל החטוף גלעד שליט. ישראל מסיימת את מבצע "עופרת יצוקה" מבלי שהצליחה לקדם את שחרורו. היא החמיצה הזדמנות ללכוד מאות או אלפי שבויים של החמאס במהלך המבצע שהיו מאפשרים לה ללחוץ על החמאס לזרז את עסקת החילופין. עדיין לא ברורה מגמת פניו של ארגון החמאס בנושא זה, ייתכן שיגביר שוב את מאמציו לחטוף חיילים או אזרחים ישראלים נוספים כדי למחוק בכך את חרפת חולשת לוחמיו במבצע "עופרת יצוקה".
