חצי עבודה

ביתו של המחבל שביצע את הטבח בישיבת מרכז הרב בו נרצחו לפני כשנה שמונה בני ישיבה - נאטם בידי כוחות צה"ל לאחר אישור בג"צ. מדובר בחצי עבודה, בחצי הענשה, בחצי הרתעה - ובבג"צ שלם. אותו הקושי בבג"צ היה לקבל אישור (שלכשעצמו מיותר בהיות המעשה פעולה צבאית-מדינית שאינה טעונה בג"צ המתערב בנושאים לא לו - ועל כך ראוי לדון במסגרת אחרת) להריסת הבית במקום לאטום אותו; וההבדל - רב. אטימת הבית בבלוקים ניתנת בקלות לסילוק וחידוש אכלוס הבית, והנזק בכך הוא אפסי. הרי היסודות נותרים במקומותיהם במקרה של אטימה, העמודים, הקורות והתקרות לא נפגעים, אפילו הטיח והריצוף, כמו גם המערכות של החשמל, התקשורת, הביוב והמים נותרות בשלמותן. רוב מהומה על לא מאומה, איסתרה בלגינה קיש קיש קריה. מה שהיה צריך לבצע במקרה זה, זו הריסה מהטפחות ועד היסוד, כפי שהוועדה המקומית לתכנון ולבנייה יודעת ומיטיבה לעשות במקרה של יישום צו הריסה נגד בעליו של מבנה שנבנה בניגוד להיתר בנייה - וההבדל הוא רב לאין תיאור. את הבית ההרוס - כבר אי אפשר לשקם, על השלד שלו, עבודות הגמר ומערכותיו, בעוד שאת הבית האטום - בכמה שקלים בלי מע"מ ובלי מס הכנסה - כלומר, בפחות מחצי מחיר שוק - משקמים, כשרוצים... והחלמאות שבכל הסאגה הזו - היא העובדה שלשם כך היה צריך אישור בג"צ והמתנה בת שנה תמימה... כמובן שהעונש של הריסת הבתים הוא הרתעתי, משני ואינו עיקר העונש, אלא שדווקא בשל כך היה צפוי כי העונש יכאיב וירתיע, ולא יצחיק. בשלטון השמאל הקיצוני - אפילו בשביל דבר כזה מצומצם, צריך לעבור את מבחן בג"צ, וברור לחלוטין כי ההוצאות של דיוני בג"צ בסוגייה עלו עשרת מונים מההוצאות הצפויות בשיקום הבית... ויש בכך גם משהו סמלי: האטימה במקום ההריסה מרמזת לבעלים כי רק תוסח הדעת של הציבור מהנושא, והנה אתם כבר חופשיים לשקם בפרוטות את הבית ולאכלסו, ועוד, האטימה בוצעה רק כאילו, כדי להשתיק את הטוענים לצורך בהרתעה... בפועל ולמעשה - הבית קיים ועומד על תלו ללא פגע, ומה זה בינינו כמה בלוקים וחלונות ישנים, הרי יש אפילו רווח מהפעולה הזו - מימון לשיקום בין אם (בעקיפין, כמובן) מכספי משלם המיסים הישראלי, ובין אם מכספי מימון ערבי או אירופי.